הורים יקרים

[miss_t]

הורים יקרים../images/Emo70.gif

שלום! קוראים לי ליאת ואני בת 16. הייתי רוצה לפנות להורים החילונים שנמצאים בפורם זה ולשאול אותם שאלה: מה הייתם אומרים אם בתכם הייתה חוזרת בתשובה? איך הייתם מקבלים את המצב הקיים? ועוד שאלה... מה הייתם אומרים לילדיכם בכדי שיחזרו בשעות מוקדמות ולא בבוקר...? תודה לכל העונים, ליאת.

 

[miss_t]

מישהו יכול לעזור לי../images/Emo35.gif

או שזה רק פורם של הורים

 

[גליה12]

זה רק פורום להורים אבל אעזור לך

אם הבת שלי היתה חוזרת בתשובה הייתי מצטערת מאד- ורואה בזה כשלון בדרכי החינוכית- אבל כמובן הייתי מקבלת אותה ואוהבת אותה ומכבדת את בחירתה. ובקשר לשאלה השניה אין לי תשובה- כי כל מה שאמרתי לילדים שלי לא הועיל.

 

[עדי-אילת]

ילד/נער נמצא תחת השפעת 3 גורמים

1. הורים 2. סביבה חברתית 3. בית-ספר אם גורמים 2 ו-3 חזקים מגורם ההורים, זה אומר "דרשני". כלומר - ההורים לא השקיעו די או מה שהשקיעו - לא היה בצורה נכונה בחינוך/השפעה על הילד, לכן התוצאה רצון של שינוי דרך חיים מקובלת בבית והליכה בתלם של "אחרים". יש לבדוק ביסודיות מי היה כאן הגורם החיצוני שהשפיע, כי שינוי הלכי מחשבה לא באים בעצמם, כנראה היה מישהו ערמומי מאוד ומשכנע מאוד שניצל מצב של חוסר איזון רגשי אצל הילד כדי לעבוד עליו ולעשות לו "שטיפת מוח" משלו. ואם כבר המצב הגיע עד כדי "חזרה בתשובה" ממש, זה רק סימן, כי ההורים לא מעורים כל כך בחיי הילד, ובגלל חוסר תשומת לב מספקת רצופה ומתמדת, הדברים כבר התגלגלו אל מישור לא רצוי שקשה ממנו חזרה.

 

[עדי-אילת]

אך כמובן - בכל שלבי המחשבה - הילד

תמיד נשאר הילד האהוב של ההורים, אך חייבים גם להראות לו את זה במעשים ולא רק בדיבורים.

 

[AYELET1]

לגבי ההודעה השניה, אין בכלל ויכוח.

לגבי הראשונה, הרי גם כשההורים מעורים, מעורבבים ומדברים, ישנה השפעה חיצונית. ולא רק של גורמים ערמומיים ומרושעים כל כך, דרך אגב. נער/ה בגיל ההתבגרות "מחפש את עצמו", את דרכו, את זהותו, וחל מזה זה ליהיות אחר מההורים. חלק מזה היא בחינת האופציות העומדות לרשותו, ובחירה או פסילה שלהן. וסיפור אישי של חיפוש עצמי: 2 ילדי הבוגרים החליטו בתחילת גיל העשרה שהם "מאמינים". זה כלל צום ביום כיפור ועוד כמה סימנים. לאחר שנתיים בערך, הם הגיעו למסנה שלא דובים ולא יער... "חיפוש" מסוג זה ראיתי גם אצל בנם של השכנים החילוניים, שחבש כיפה, לאחר בר המצוה, נמנע מלשחק במחשב בשבתות וכו´. כל זה במשך שנתיים-שלוש. אז יש השפעה של שלושת הגורמים שציינת , אבל ישנו גם הבן אדם עצמו, בעל רצונות ונטיות משל עצמו.

 

[עדי-אילת]

בכל זאת לדעתי, מישהו נותן לו

את הדחיפה הראשונה ביוון ( חבר, שכן, הורה, מורה או "מישהו" שכל עיסוקו בכך. וכאלה מסתובבים גם בקירבת בתי-ספר, גנים, במועדונים, מגרשי משחקים, וגם ב"חוגי בית"... זה לא בא באופן עצמאי לגמרי לתוך המחשבה... הנוער רוצה באמת להיות "משהו אחר", לא כמו ההורים, אך בכל זאת "דומה ל..." - וכאן באה שורה ארוכה של דמויות נערצות, שחקני קולנוע, אומנים, ספורטאים ועד "משפיעים מקצועיים"...

 

[עדי-אילת]

ביוון = בכיוון...

 

[מיכל007]

עם

עם זאת הבחירה שלו הוא יעשה מה שהוא רוצה אני אישית לא ההיתי שמחה מכך שאחד מהילדים שלי יחזור בתשובה אבל הכול תלוי בהורים

מיכל

 

[חני ב]

בוקר אור לך ליאת

לא מאמינה שילדיי היו חוזרים בתשובה. מה הייתי עושה? מנסה להניע אותם מזה. לא רוצים? שיחיו את חייהם הכי טוב שאפשר, שיהיו מאושרים. זה הכי חשוב. אבל שוב, זה בדיוני. ולמזלי, אני עוד רחוקה מאי שליטה בשעות החזרה של ילדיי.

 

[AYELET1]

היי ליאת. זה אכן פורום של הורים בלב

בלבד, כפי שגליה ציינה. ולגבי החזרה בתשובה, כפי שענו לך, גם אני אנסה להסביר ולשכנע ולהבהיר מהי דרכי. אם החוזר בתשובה ידבק עדיין בדרכו, הרי לא תהיה לי ברירה, וכנראה אשלים עם זה. עדיין אלו ילדי, אהובים ורצויים.

 

[אחותו של שקספיר]

אם הוא יחזור בתשובה-אני אתלה אותו

על העץ הכי גבוה בכיכר העיר אסקול אותו באבנים ואח"כ....לא יודעת, נגמרו לי האופציות המרושעות. תמיד אני אשווה את זה ל"יכול להיות יותר גרוע" יכול להיות שיתמכר לסמים קשים יכול להיות שיהיה אופנובנק וישדוד יכול להיות שיסע להודו ויחזור כתום גלימה ,פס שיער בקרחת וילך לצעדות על גחלים. יכול להיות ויכול להיות... אבל ראיתי לפני כמה ימים ,תוכנית טלוויזיה של אימא של עירא, איש צעיר מקבוץ בעמק הירדן, שנעלם כאילו בלעה אותו האדמה. אז תמיד חשבתי שאני יודעת מה הכי הכי יכול להיות יותר גרוע, ומצאתי שיא חדש. אז הכל בפרופורציות. לא, אני ממש לא אוהב את הרעיון שיחזור בתשובה אני גם אחשוב שנכשלתי בחינוך שלי, בערכים שלי, ועוד. אבל כמו שאמרתי, יכול להיות יותר גרוע. ולגבי השאלה השניה- תלוי אם הוא בן שלש עשרה ורבע- אני אגיד לו "מר בר מצווה יקר, בחצות אתה בבית" אם היא בת שתיים עשרה וחצי אני אשאל אותה" כשאת חוזרת מהקניון בלילה, מי בדיוק הולך איתך ועד איפה?" ואם הוא בן שבע עשרה וחצי -אני אגיד לו"אם שותים, לא נוהגים" וקחו פלפון ותתקשרו אם צריך בכל שעה (ואם זה על שטות, אני כמובן אהרוג אתכם). ותלוי אם זה חופש, או ימי למודים ותלוי לאן הולכים, ועם מי , ואיך חוזרים ובאמת- בחופש, אם במילא לא עושים כלום כלום כלום כל היממה (כי הם לא מספיק חינוכיים מתורבתים ומסייעים בהתנדבות ), מה איכפת לי שיצאו בלילה וישנו ביום? ענה לך?

 

[miss_t]

ענה מאוד../images/Emo70.gif

תודה רבה! לך ולכל הח´ברה שפה... שמחתי לשמוע דעות... תודה שוב! ליאת.

 

[אהוב יקר מוכר]

אז ככה

שלום ליאת, תלוי בת כמה הילדה.. אם היא בת גילך אז הייתי נותן לה יד חופשית.. בסופו של דבר היא (אולי) הייתה מחליטה שזה לא בשבילה כי הרי בגיל הזה לא ממש יודעים מה רוצים ונורא מתבלבלים.. בני הגילאים יכולים לקום בבוקר עם מחשבות אובדניות לצד מבולבלות.. וזה דבר שעובר.. אולי היה קשה לי לקבל אבל הייתי מכבד את החלטתה. הילדים שאני מכיר חוזרים בזמן.. אז זה לא רלוונטי לגביי.. כל טוב.. אהוב..