הורים זקנים

schlomitsmile

Member
מנהל
הורים זקנים אבא שלי חולה מאד.
כבר חודשים רבים רובצת מעליי עננה שחורה, מחשבה על היום האחרון.
על האובדן- של אמי, שלי, של אחיותיי,
ושל ילדיי.
איך אתמודד במקביל עם כל זה?
איך מספרים לילדון בן חמש שסבא כבר לא ישחק איתו בקוקוריקו?
ואיך לשים בצד את הדאגה לשלומו בצד עכשיו, ולהתפנות לכייף עם הילדים?

שאלות ששואלת את עצמי...

מישהי מכן חוותה משהו כזה?
 

דינהלה1

New member
בהחלט אבי ניפתר מזמן. ואימי די חולנית. אני משתדלת לעשות בשבילה מה שאני יכולה ו אני בקשר טלפוני איתה על בסיס יום יומי. בכל פעם שהיא מרגישה לא טוב עוברת בי צמרמורת.
אני פשוט לא חושבת יותר מידי על מה יהיה כי ממילא זה לא תלוי בי. בכל יום אני אומרת תודה לאל שהיא איתנו ומשתדלת להיות אופטימית.
אין קשר לילדים המתוקים. הם כל כך רכים ולא מבינים שום דבר עדין וצריך לכייף איתם כמה שיותר כי כל חוויה מעצבת אותם לקראת העתיד. ילדות טובה תעזור להם להיות אנשים בוגרים ומסופקים. את בהחלט מוזמנת לכתוב בפורום ולשחרר את מה שיש לך על הלב.
איפה אביך נמצא כרגע עם מי הוא חי?
 

schlomitsmile

Member
מנהל
חי עם אמי, כרגע מאושפז, היא איתו צריך לכייף עם הילדים,
מצד שני- לא רצוי להכין אותם למה שיקרה?
הרי כמו שכתבת, זה לא תלוי בנו, אנחנו לא יכולים למנוע את זה,
וזה יקרה...
לא נוכל לחסוך מהילדים את האובדן, אז אולי עדיף להכין אותם לזה?
 

דינהלה1

New member
לדעתי אני לא הייתי מעלה את הנושא במפורש בפני ילדים צעירים ולא עורכת להם הכנה מוקדמת. אבל יש מקום לספר שכרגע שהסבא חולה והוא בבית חולים. זה מה שאני הייתי עושה אם כי
אני מודה שמעולם לא חשבתי על זה לפני כן. אולי יהיו תגובות עם דעות נוספות בנושא. בכל אופן מאחלת שתהיה לסבא החלמה מהירה.
 

rona73

New member
כן תתפעלי שילדים מקבלים את המוות בטבעיות , ז"א הם לא חושבים כמו המבוגרים והם לא עצובים כמונו.אבל הם כן היו עצובים כי את עצובה.לשלי ,היו המון שאלות שכמובן עניתי בהתאם לגיל.|

היתי מספרת ,אולי לפני השינה את המצב של סבא ושזה עושה אותך עצובה.אני המשכתי כרגיל ,החצי היה שבור . אמא שלו נפטרה לפני 2.5שנים.

לקח לו הרבה מאוד זמן להתאושש.כמה שזה עצוב ממשיכים לחיות.ד"א היא לא היתה זקנה בכלל במותה,בת 60.

 
למעלה