הורים דבילים? למה?

[רוני ספיר]

הורים דבילים? למה?

"בראשם של המפרסמים יש כמה שלבים ביחסי הורים וילדים. השלב הבלתי נסבל הוא כשההורים מוצגים כדבילים גמורים. למה כדי לגרום להורים לרכוש קו טלפון נוסף לצאצאיהם, צריך להציג אותם כנודניקים, לא מאד חכמים אבל מאד מעצבנים?" אריאלה רביב כותבת על "המחיר הגבוה של פרסומות טפשעשרה". אתם מרגישים את זה כשזה מול העינים בטלויזיה? ובבית? ובכיס?

 

[גליה12]

קודם כל- זהו מצבנו הטבעי

הילדים חושבים שחנו דבילים- לא- לא דבילים- מילה כל כך נוראית- אבל מחוסרי דעה- או גרוע יותר כאלו שדעתם לא נחשבת בעניני אופנה- או כל יתר עניני השעה- ולענינינו- אני לא מסתכלת על פרסומות- כך החיים שלי יותר שלווים- ונעימים וכשזה בכיס- זה כואב- כמה כואב- אבל זה כבר לא קשור לפרסומת.

 

[vered4]

שני הצדדים יוצאים מטומטמים בפרסומות

ואותי ואת הילדים שלי זה מעצבן באותה מידה. ראית את הפרסומת לשניצל, את ההליכה המטומטמת והמבט הכאילו "קולי" על פני המתבגרים? אני לא חושבת שהילדים רואים את עצמם ככה. ואיך נראית הבת בפרסומת לטלפון? כמו אידיוטית, חושבת מחשבות הרסניות, מאיימת לעזוב את הבית, והכל בגלל הסיבה האולטימטיבית ששווה להרוס בשבילה חיים- הטלפון. אני חושבת שהבעיה היא שהפרסומות פשוט גרועות, ויוצריהן ממש מטמטמים וחסרי כשרון. לכתבת אין ילדים, אז נקודת המבט שלה מצטמצמת לעצמה. ואולי נדמה לה שככה נראים מתבגרים. זה באמת גרוע, ללמוד על החיים מתוך פרסומות

 

[AYELET1]

פרסומות...

הן תמיד דבר סטיגמטי , ללא שום עומק. ב-2 דקות יקרות מפז, יש להציג בדיוק למה-כמה-איך יש לרכוש או לצרוך דווקא מוצר זה ולא אחר. אז הדבר באמת אינו מאפיין של פרסומות לנוער דווקא. מה שכן, אינני בטוחה שבני נוער רואים את זה באור כל כך מגוחך, כפי שאת ורד טוענת. לפני זמן מה נכנסה לפורום זה מתבגרת שענתה למתבגרת אחרת (בניגוד גמור לתקנון

) : ההורים לא אמורים לכוון, אלא רק להעניק אהבה. גם התקשורת טוענת כך" (משהו מעין זה). אז אולי פרסומות אינן "התקשורת" כולה, אך הן ללא ספק חלק ממנה. וזו השפעתן

 

[yalyul]

אין הורים בהזמנה מיוחדת

כותבת הכתבה נוגעת בצד "הכואב" של תדמיתינו בעיני הילדים שלנו מי צריך פרסומות כדי לקבל לפעמים תחושה של זלזול או ליקוי חמור בתקשורת עם המתבגר? גם אצל משפחתי הפרסומות המגוחכות מתקבלות כבדיחות סרות טעם... המתבגרים צוחקים עליהן בעצמם ,אבל בפרסומת כמו באומנות...אין דבר כזה מוגזם..הכל בעיני המתבונן. ואם הפרסומת יוצרת הזדהות בתת מודע אצל הילד שיודע שאמא שלו לא תכין שניצלים לחבורת נינג´ה זה יגרום לו להמליץ לה על המוצר שאולי בזכותו אמא כן תדע להפגין כישורי בישול וקפיצה...אז הפרסומת קלעה למטרה בול. ומה לעשות שכל עניין ההתבגרות מבוסס על כך שהמתבגר אומר לעצמו אני אהיה שונה מההורים שלי , לי יש דרך ודעות משלי...ומכאן הבדלנות והצורך להיות כל כך שונים מאיתנו עד שהם מגלים כמה הם דומים לנו...ובתגלית זו בדרך כלל נגמר שלב המרד.

 

[אמא1]

צודקות../images/Emo45.gif

אני הכי שונאת שמשתמשים בנשים ובגופן כדי לפרסם ה כ ל! אבל, מטרת הפרסומות היא לא לגרום לנו להסכים איתן אלא להחרט בזכרוננו ולגביר את המודעות שלנו לקיומו של המוצר. ואת זה הם מצליחים לעשות גם דרך עיצבון

וגם דרך עוררות מחלוקות, וגם דרך הדו-שיח הזה בפורום. נכון או לא?

אני עד היום קונה בקבוקי מי-עדן ומחכה לשורת הבחורים החסונים שיביאו לי אותם

ביי, אני הולכת לחנות לבדוק אם מתחבא לי איזה בחור בטילון

 

[yalyul]

אירית תביאי גם לי אחד ../images/Emo99.gif

 

[vered4]

מצד שני, לפעמים זה נחרת בזכרון

בצורה כל כך דוחה, שזה מונע ממני מלקנות את המוצר. לפעמים כשאני כן רוצה את המוצר אני צריכה להתעלם מהפרסומת. למשל יופלה, על הפרסומת הזאת לא הצלחתי להתגבר. השאלה היא איזה הרגשה הפרסומת עושה לי, נעימה (הבחורים של מי עדן) או מרגיזה/לא נעימה (יופלה), או סתם מטומטמת (שניצלים) שזה בדרך כלל נטרלי ולא משפיע על ההחלטה שלי. לדעתי פרסומת טובה, נותנת לאדם תחושה טובה לגבי עצמו. הפרסומות של הטלפון לא עושות את זה. כי כמו שנראה לי, הנערה לא ממש נראית כדמות לחיקוי (על ידי בני נוער כמובן). בכל מקרה, ההתרשמות שלי, היא שהילדים שלי לא מושפעים מהפרסומות האלה. מצד שני הם גם לא מושפעים מהטלנובלות, אז אולי הם לא דוגמא.

 

[bimbo.]

לא הילדים וההורים דבילים, אלא../images/Emo123.gif

רוב הפרסומות. וחלק גדול מהן ממש וולגריות ומגעילות, ואני מתפלאת על המפרסמים שאין להם ביקורת עצמית. אבל להגיד שהנוער לא מושפע מפרסומות, אני חושבת שזו טעות. רואים מוצרים יפים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, וזה מחלחל לתודעה, מתחילים לשיר את הג´ינגל שלהם, ובסופו של דבר - הכיס של ההורים סובל.

 

[gitcat]

אותי משגעות הפרסומות לחומרי ניקוי

עוד בחיים לא הצלחתי לקנות חומר ניקוי שינקה בעצמו ואני רק ארחף במטבח עטורה שמלת קיץ פרחונית מתנפנפת וכוכבים יבזיקו לי מהקרמיקה וריח יסמינים ימלא את הבית..... שאני אשפשף? ועוד איך אני משפשפת משפשפת ושוב משפשפת והסירים לא עלינו לא נוצצים כחדשים ושלא נדבר על זה שאני עומדת עם הטרנינג הישן (זה עם הכתמים של האקונומיקה שחבל לזרוק), שיער פרוע וזיעה נוטפת ממני... אז עד שלא יצליח לי עם החומרי ניקוי אני מתעלמת מפרסומות!!! ודרך אגב, גם הילדים שלי כבר לא קונים את החארטה כמו שהם קוראים לזה

 

[אמא1]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo45.gif

 

[nili02]

כנראה לא עקבת אחרי הפרסומת הנכונה

אין שום סיבה לשפשף, מרססים בחומר להמסת שומנים המיועד לתנור. אבל, אם כולנו נשתמש בחומרים הטובים על מה יעשו פרסומות? ושמתם לב שיש כאלה שלא זקוקים לפרסומות?