שמעת על Facing History & Ourselves?
ארגון שמטרתו להפיץ סובלנות, בעיקר בקרב ילדים, העושה זאת ע"י שימוש בשואה וטבחי-עם אחרים בתור case-study. המסר שלהם הוא טולרנטיות לכל אדם באשר הוא. הם מלמדים אודות הומופוביה, אודות גזענות, אודות שנאת האחר, וכו'. הם לא מחנכים לטולרנטיות רק לקבוצה אחת, אלא לכך ששנאת האחר, כל שנאת אחר, היא פסולה. זה מסר טוב! וכך ראוי לעשות. זה ארגון מעולה (מהיכרות אישית), ש
לדבריהם מצליח מאד. בעיניי זה המודל שצריכים לאמץ. אם רוצים לחנך לסובלנות - שבתי הספר יקחו נושאים מסויימים, וילמדו מהם עד כמה שנאת האחר היא גרועה. במסגרת כזו, ניתן להביא מקרים בתור case study בהם הומוסקסואלים נרצחו בגלל האוריינטציה המינית שלהם, ניתן להקרין את הסרט Boys Don't Cry, ודברים רבים דומים אחרים הממחישים עד כמה הומופוביה, כמו כל שנאת אחר, היא פסולה. לא להתמקד רק על גייז, אבל לכלול גייז בנושא. אבל לא זה מה שהשבוע האמור מנסה לעשות. אם המטרה היתה לחנך לסובלנות, היו מקדישים שבוע לסובלנות. או יתירה מזו, היו מקדשים לזה שיעורים במהלך כל השנה, לא רק שבוע. אבל ברור שזו איננה מטרת השבוע. כפי שכתבתי, עובדה שהמע' איננה מקדישה שבוע דומה לאנשים אחרים המופלים לא פחות (שמנים, נמוכים, נכים, מהגרים, וואטאוור). המטרה היא איננה לחנך ילדים לסובלנות לכל אדם באשר הוא, אלא באופן מאד ספציפי לגבי הומולסבים - להחדיר בהם לא רק סובלנות כלפי הומולסבים בתור בניאדם, אלא שאורח החיים ההומולסבי הוא נורמטיבי לכל דבר. כך ש: א) עצם הצורך בזה מוכיח שאינך צודק, זוגיות חד מינית איננה דבר נורמטיבי (אחרת למה צריך ללמד ילדים שזה נורמטיבי?) ב) לדעתי זכותם של ההורים להתנגד למסר הזה. זכותם של הורים לומר שהם מתנגדים לאפליית הומולסבים, אך הם אינם חייבים לקבל שהתנהגות זו, המהווה אחוז קטן מאד באוכלוסיה, היא נורמטיבית.
