הורים בוכים:

amirharel

New member
הורים בוכים:

בכיה לדורות בכייה לדורות: השנה 1982/3 הייתי בן 7 , ושני דברים אני זוכר: הקבוצה שלי מכבי נתניה לוקחת את האליפות ה 5 שלה . ואת אמא שלי יושבת מדי ערב בסלון, על מסך הטלוויזיה תמונה של קסדה ורובים מסביב שמות של חיילים בזה אחר זה מוקראים באותו טון נוגה , וכך מדי ערב עוד ועוד שמות , ואמא בוכה מנסה להסתיר ממני את המראות אבל כבר אז הבנתי ואולי לא ממש . 1992/3 עשר שנים אחרי , אני בגבעתי חייל מפקד ואח"כ קצין , עולה ללבנון, נכנס מדי פעם למארב או סיור . אמא בכל יום מתקשרת בוכה ודואגת . 2006 - 13 שנים נוספות עברו ו-23 מאז המלחמה ההיא , על מסך הטלוויזיה שוב תמונה של קסדה ורובים מסביב , שוב אותו כל נוגה מקריא את השמות , אמא רואה את התמונות בוכה ודואגת . והפעם גם אני יושב בסלון מנסה להסתיר מבני הקטן בן ה5 את המראות אני מקווה שהוא לא ממש מבין . אבל אני כבר מבין את בכי האמהות ודאגת האבות . היום אחי הקטן מתגייס לקרבי , מחר אולי גם בני . ואני נושא תפילה אנא אלוהים שלא נדע עוד ... מוקדש לכל האבות והאימהות .
 
למעלה