אני רוצה לחדד פה מניסיוני
קודם כל, גילוי נאות - אני לא עו"ד, "כולה" חייב בכינוס נכסים.
שנית - רגע של טרמינולוגיה:
את מדברת על "הרשאה לחיוב חשבון" - הוראה שמי שיוזמת אותה היא החברה (סכום ותאריך החיוב). "הוראת-קבע" את יוזמת.
שלישית, לעניין התנהלות במזומן:
על שירותים מתמשכים (כמו כבלים = HOT) מקובל לשלם בחשבונית תקופתית (חודשית). עצם חיוב החשבונית באמצעי תשלום שהוא הרשאה לחיוב ח-ן עו"ש, אינו מהווה אשראי (בטח לא מבחינת ח-ן הבנק); אם יש יתרה במועד החיוב - מכבדים, ואם לא - מחזירים. עד כאן זה נכון ויפה ותופס בכל בנק - מסחרי ובדואר. מהבחינה הזו, אני לא חושב שמשמעות ההגבלה בכינוס נכסים, בפשיטת-רגל ובפירוק היא איסור גורף על תשלום בהרשאה לחיוב חשבונו של החייב. הוא פשוט צריך לדאוג שיהיה כסף בחשבון לשלם.
מבחינת המוטבים =ספקיות השירות:
יש בארץ בעיה צרכנית שלא מספיק נותנים עליה את הדעת והיא שנתוני שירות מחייבים קבלת אמצעי תשלום קבוע (הרשאה לחיוב חשבון, חיוב קבע בכרטיס אשראי) כתנאי לאספקת שירות, כלומר, בהגדרה מחייבים לתת להם גישה ישירה לארנק. מעבר לזה, הרבה נותני שירות הולכים עם זה צעד קדימה ונוקטים במדיניות אפליית אמצעי תשלום - תוך שהם מחייבים תשלום בכרטיס אשראי או מעניקים מחירים טובים יותר למשלמים בהם. בשוליים, האפליה זו מתבטאת גם בחוסר רצון לאשר (מבחינתם, לא מבחינת הבנק) הרשאה לחיוב חשבון בבנק הדואר כאמצעי תשלום קביל. בגדול, זה מגיע מתוך ההנחה שמי שמנהל את חשבונו בבנק הדואר נמנה עם אוכלוסיה חלשה, ויש להם פחות ביטחון שחיובים יכובדו בחשבון שבוודאות לא קיימת בו מסגרת אשראי.
מבחינת BDI:
BDI היא אחת משתי חברות שלהן רישיון לאסוף נתוני אשראי (שליליים, בתור ברירת-מחדל), כולל על לקוחות פרטיים (השנייה היא D&B). הדרך של HOT "לא לפחד" מבנק הדואר הייתה לשלם על דו"ח נתוני אשראי ל-BDI אודותייך, ושם היא כמובן גילתה שאת בהליך פש"ר, ולכן סירבה להרשאה - היא ולא הבנק, היא ולא BDI. חברת נתוני אשראי היא ספקית מידע (מייעצת), לא גורם מחליט במתן אשראי.
במילים אחרות, מה שאת צריכה להבין שהבעיה הקונקרטית שלך היא מול מדיניות אמצעי התשלום של HOT. אם להיות פרקטיים, את צריכה לנסות ולשכנע אותם לקבל את ההרשאה שלך לחיוב, ואם לא - החלופות הן לשלם בשוברים (למיטב ידיעתי, הם לא מאפשרים זאת כאמצעי תשלום קבוע, רק ללקוחות בעלי חוב בפועל), לשלם מראש עבור יתרת זכות שתכסה תקופה קדימה או לבקש מצד ג' שיספק אמצעי תשלום משלו ואת תתחשבני איתו.
בגדול, הבעיה היא בהחלט גם של כל מי שעוסק בהליכי פש"ר, לרבות הכנ"ר, מאחר ופקודת פשיטת הרגל אינה מותאמת למוסכמות התשלום הנהוגות כיום ואף אחד לא נותן על כך את הדעת שחייבים בעצם נתקעים בלי יכולת לשלם עבור דברים שמוגדרים כבסיסיים כיום (למשל, שכירות - שנהוג לשלם אותה בצ'קים, שאסור לחייב בהליכי פש"ר לתת). בחו"ל יש יותר הליכים והגדרות של חדלות פירעון פרטיות, וההלכה הנהוגה שם מתקדמת יותר, ואף מאפשרת לחייבים להחזיק בכרטיסי חיוב מידי או כרטיסי אשראי מבוקרים ומוגבלים/מגובי פיקדון, שניהם מאפשרים להקים חיובי קבע לטובת מוטבים שונים.
אני מקווה שזה שופך אור ומסביר קצת.
