גם את מנפגעי הפיזיו.... ../images/Emo13.gif)
בוקר שרון. ראשית אני גם רוצה לאחל לך רפואה שלמה ומהירה ושלא תזדקקי לעוד טיפולים באווירה של ימי הבניים. מי רוצה לחזור לשם
אני כלכך מבין אותך. מכיר את התחושה הנוראית הזאת. בצבא נפצעתי ברגליים, ועברתי ניתוחים בברכים. כששלחו אותי לכל מיני ועדות בכדי לקבוע אם מגיע לי אחוזי נכות וכו'. העמידו אותי או השכיבו אותי מול חבורה של רופאים שאני קראתי להם בתוך תוכי רוצחים. הם בדקו את הברכיים שלי, סיבבו, לחצו, עשו קצת תרגילים בכדי לראות את התפקוד. בלי שום רגש, בלי שום התייחסות לאמירות שלי שזה כואב. אחרי הבדיקה ההזויה הזו, נכנסתי לרכב שלי ונשבעתי שזו הפעם האחרונה שאני עובר "טיפול" כזה. יצאתי עם כאבים מטורפים. נסעתי ברכב, וכאשר רציתי להרים את הרגל מהגז וללחוץ על הברקס - לא יכולתי להזיז את הרגל. הברך ננעלה לי וכך גם כף הרגל - מה שאומר שהרגל על הגז. עוד לפני שהספקתי להבין מה קורה כבר נכנסתי בטנדר שהיה לפני ועצר בכיכר. זו הייתה וואחד תאונה - והיה נזק די רציני לרכב שלי שנכנס בטנדר עם הוו גרירה שהיה לו. בקיצור אני וויתרתי על כל רצון להיות בוודעה כזו או אחרת ובכל טיפול שהצבא מציע לי
. תהיי חזקה, נשמע שככה עובר עליך הרבה בתקופה האחרונה. הלו
לנשום.
. חיבוק גדול גדול
ושיהיה לך ולכל חברי הפורום יום קסום ונפלא
יוסף.
היום היתי בטיפול פיזיותרפי הראשון שלי- מה אגיד לכם... ממש עינוי של האינקביזיציה בימי הביניים באיזה מרתף של טירה חשוכה אי שם באנגליה.... זה כאב/ כואב ברמות שלא יתוארו. הכאב הזה משבית אותי לחלוטין- המוח שלי לא מצליח להתפקס על כלום, רק בכאב האלטרנטיבה הרפואית שניתנה היא "לסמם" עצמי ע"י משכחי כאבים אמתניים! גזרת איוב בכל העניין הזה זה שזה ימשך עוד תקופה ארוכה (תקופה של כחצי שנה- נכון להיום)
