הוצאה להורג

מיכל 1

New member
הוצאה להורג

והמטבע נפל - כמו פור כמו מזל ונפלה החלטה שהיא אשמה את עניה כיסו בבד קטיפה - שחור וכיתת היורים נעמדה שם בתור ועמדו למרגלות הר הבוכים ועמדו שם עשרים איש גדולי ממדים בידם הרובים טעונים מעושנים מחכים להוראת הקצין התמים שרק יגיד - אש - והיא שם תגווע זאת שבגדה זאת שחטאה רגליה יפלו אט אט לקרקע וראשה היפה יפול על כתפך שערה הארוך כבר לא יזהר שם בשמש גופה מתפתל מתבוסס בין הרס להרס דמעותיה גוועו על רצפת הבטון כבר לא מתיסרת - רק קול תקתוק השעון - נשמע.. תיק תק תיק תק... הוא קורא - השעון ממרחק והיא שם עומדת צוחקת בוכה שמחה על ההיא שקבלה את עונשה זהו עונש השמור לנשים הטועות עונש לנשים הרעות.. מכת מוות לאלו שדמעותיהן כבר נדמו ואת כאבן רק בחושך סיפרו..
 
די ! מספיק עם המוות !

עד מתי אוכל ליקרוא שירי מוות כאלה ? עד מתי ? חיי . החיים . המתנה הגדולה ביותר שניתנו לנו . ואנחנו צריכים לחיות אותם . מספיק ליזכור וליקרוא סיפורים ושירים שאותם אנו לא כתבנו . הם לא מדברים בישבילנו . האמת שגם אני מושפע מספרים שלא אני כתבתי . אבל , וגם מושפע ממך מיכל1 . לא זוכרת מה אמרת לי ? ליפני בערך שבוע . כתבתי זאת ביומני האישי . לעולם לא לישכוח אותך . ואת האופטימיות . לצערי האי סי קיו שלי בבעיה . קראקר פיצח את הסיסמא שלי . הסיסמא שלי הישתנתה לרצף שלא יכול להיכתב על ידי מיקלדת . אני לא יכול להיתחבר לאי סי קיו . האי מייל זה הדבר האישי האחרון שנישאר לי : [email protected] ויש גם את הטלפון והסלולריים שלא אוכל לפרסם כאן מחשש למחיקת ההודעה הכל כך חשובה הזאת . אז לסיכום : די עם שירי המוות האלו , מיכל1 . אם את שומעת אותי . להתראות בקרוב בצ`אט .. .. ( ? ) ...
 
למעלה