הוצאה חדשה

[pasteran]

הוצאה חדשה

ל"צמר גפן מתוק" של שלמה גרוניך - שנחשב לאחד הטובים וה"מתקדמים" שלו, ובמומה מדווחים. זה מעלה את השאלה למה לאלף אלפי עזאזלים אנשים לא אוהבים שיש בונוסים ברימאסטרים?????? 21 אנשים הציבעו לזה בסקר. האם אותם אנשים לא מכירים את כפתור הstop??? הגישה שלי הפוכה - אם אני קונה דיסק עם פחות מארבעים דקות (חצי תכולה) - והיו הרבה כאלה בימי התקליטים - זה מעצבן אותי. אני מרגיש קצת פריאר. לא כל הבונוסים ראויים אבל כל המוסיף - ישמח לבב אנוש. ולפעמים יש בונוסים מצויינים (Velvet Goldmine בזיגי סטארדסט עלה לי לראש). זה לא מפריע לרצף של האלבום זה הרי בא בסוף. מה זה מפריע???? זה ממש מוזר לי

 

[מוש השור 2]

בונוסים

אתה צודק שאפשר ללחוץ על stop ולרוב אני עושה זאת אבל הייתי מעדיף אם היתה הפרדה יותר ברורה בין האלבום המקורי לבונוסים. כיום ההפרדה היחידה היא על העטיפה ואם אתה לא מכיר את האלבום המקורי (במקרה שלי לרוב אני מכיר רק את הרימאסטר) אז קשה לדעת מה שייך לאלבום ומה לבונוסים. האלבומים שבהם זה הכי מפריע לי הם forever changes מכיוון שבבונוסים יש כל מיני הקלטות של תהליך ההקלטה, ואני לא מעוניין לשמוע את זה כשאני שם את הדיסק ( לא תמיד אני ליד המערכת כדי ללחוץ stop,....טוב אני מודה אני סתם עצלן). ובdeep purple כי בסוף מופיע פעמיים רצוף אותו שיר (Emmaretta) וזה די מעצבן אותי. אם אתה מכיר את "צמר גפן מתוק" אני אשמח לקרוא עוד על האלבום הזה. אתמול קניתי את "למה לא סיפרת לי!?", והייתי רוצה לדעת אם יש לגרוניך עוד דיסקים בסגנון הזה.

 

[LadyG]

אותי הבונוסים בדרך כלל מעצבנים

במיוחד כשמדובר באלבום, שאני מכירה אותו במקור והוא צריך להסתיים בצורה מאוד מסויימת. לא מתאים לי לשבת וללחוץ על Stop ועוד יותר מפריע לי 3 ביצועים לאותו שיר כמו שיש בלא מספר רימסטרים. הבונוסים האלה בדרך כלל אינם מוסיפים (לפחות באלבומים שרכשתי לאחרונה וברובם הודבקו רצועות בונוס כמו אצל בלומפילד קופר וסטילס למשל).

 

[HelterSkelter1]

בונוסים

לדעתי כל המקרבה בבונוסים - זה משובח

. אני אומנם לא אוהב גירסאות שונות לאותם שירים שמופיעים באלבום, אבל זה לא מפריע לי. דוגמא לבונוס מעולה: "בורה" - עיבוד סווינגי ליצירה של באך, באלבום "אקוואלאנג של ג'ת'רו טאל. לפעמים יש בונוסים מאוד מבורכים, לפעמים כאלה שטיפה פחות, אבל זה תמיד טוב. על צמר גפן מתוק: "אלבום מ82 אם אני לא טועה. יש בו כמה קטעים מעולים כמו "ישראל" או "נואבה", וגולת הכותרת "לונה פארק" שזה ג'נטל ג'ינאט באוברדרייב . ברימאסטר שיצא היום, צפויים להיות מספר בונוסים שווים ביותר. בונוסים משובחים, אלבום טוב, סאונד משופר ומחיר נוח *אמורים* לעשות את העניין לשווה ביותר. בקרוב אצלי (אני מקווה ). ב"למה לא סיפרת לי!?" שווה לשים לב במיוחד לדעתי ב"אלוהים למה?" המצמרר, "אל נא תלך" המגניב ביותר והשאר גם טוב, כמבון . את הקטע האחרון אני לא מסוגל לשמוע, מצטער . (במומה כתוב שאחד הבונוסים הוא קטע שלא הוכנס לאלבום הסופי, כי הוא היה מורכב מדי. אני מחכה לזה... (במיוחד שלונה פארק המעולה כן נכנס). NP: שלמה גרוניך - למה לא סיפרת לי!?"

 

[Abbe Faria]

בונוסים ברוב המקרים מאד חיוביים

אחרי הכל, יש מקום ל75 דקות, למה להשתמש רק ב40? בכל מקרה, בהרבה מהם הבונוסים תורמים מאד... Who's Next וSell Out לדוגמא, שירים פשוט מעולים שמבחינתי הם כבר חלק בלתי נפרד מהאלבום לעתים רחוקות יש בונוסים מפריעים (לדוגמא ראיון עם איאן אנדרסון בשירים מהעץ או מטומטם כמו לבנה, אבל אלה מקרים נדירים)... ושוב, כל מי שיש לו בעיה עם בונוסים, למה אתם לא קמים ומפסיקים את זה? גם ככה אתם צריכים לקום להחליף דיסק...

 

[melancholy man]

כי אני שונא להפסיק אלבום באמצע

בעיני אלבום זו יצרת אומנות, אף אחד לא יחשוב להוסיף טיקים שהבאי הוציא ברימאסטר של סרט ישן, אלא אם כן מוציאים מחדש "גירסת בימאי" ואז מדובר באינטרפטציה חדשה לסרט מוכר, לא סתם הוספה של קטעים שהוצאו החוצה ובד"כ בצדק. לא מפריע לי אורך האלבום ועד היום אני לא יודע כמה אפשר "לדחוס" לתוך דיסק, חלק מהקסם של המוסיקה של פעם, היה דווקא מגבלת הזמן, להקות ידעו שיש להם סד של זמן לתוכו עליהם להכניס את המקסימום ולכן נבחרו דווקא הקטעים שעבדו הכי, אם Forever Changes היה יוצא במקור בגירסת הרימאסטר אף אחד לא היה מדבר עליו היום, זה פשוט נשמע כמו שלושתרבעי אלבום מעולה ועוד רבע מיותר לגמרי, מה שמוציא את התחושה הכללית של שלמות שהאלבום המוקרי משאיר. אלבום, לפחות אלבום טוב הוא יצירה שלמה, החל מעיצוב העטיפה דרך סדר השירים (ויש לי הרבה מה להגיד על אובדן הצדדים באלבום) ועד אורכו, פעם הקדישו לדברים האלה מחשבה, היום, מוציאים מחדש את Deep Purple -Deep Purple עם עטיפה חדשה (והורסים לדור שלם את ההנאה שבציור הנפלא) מוסיפים לו שירים במופיעים במקור רק בביצוע קצת שונה (כולל כמו שהזכיר מוש אותו קטע פעמים ברצף סתם) והורסים את התחושה שהאלבום נתן לי פעם ראשונה ששמעתי אותו שמדובר ביצרה אחת מופלאה, במקום זה מקבלים אוסף טוב של שירים. לדעתי יש כאן חוסר ליצירה וחוסר כבוד ליוצרים, מן דבר כזה שעושים בשביל להצדיק רכישת אותו אלבום פעמיים. סתם מרגיז.

 

[melancholy man]

אגב, אולי הגיע הזמן לסקר חדש?

 

[Abbe Faria]

ואני שונא להיות בבית ביום שישי

עדיין לפעמים צריך לקבל עובדות... ולגבי: "לדעתי יש כאן חוסר ליצירה וחוסר כבוד ליוצרים" אני מזכיר לך שהיוצרים הם אלה שעושים את זה בשביל עוד כסף... ועכשיו ברצינות... הבונוסים בWho's Next פשוט מעולים הבונוסים בSongs From the Wood גם כן שלא נדבר על אלה בטרילוגית פוגי שנותנים הרבה מהצד הכיפי של כוורת... גם את אלה בדיפרפל אני אישית אוהב, וכמו שמישהו אחר כתב פה לפני כמה חודשים, אני מוכן לשמוע את השיר פעמיים או כמה זמן שייקח לה לקבל את המכתב המז****... וניבלונג, לדעתי אתה טיפה סוטר את עצמך, מצד אחד אתה שונא להפסיק אלבום באמצע, מצד שני, אם תפסיק אותו באמצע, או ליתר דיוק, בסוף המקורי שלו, תקבל חזרה את תחושת השלמות... ולפאקין דור שלם, בצד השני של החוברת של דיפרפל יש את העטיפה המקורית, דור שלם אם זה כ"כ מפריע לו יכול להפוך את החוברת בדיוק כמוני... העניין של הציורים נהרס ברגע שעברנו מויניל לדיסק, שבשטחו קטן בבערך 80% מהמקור... מה לעשות... אם בשביל איכות שמיעה יותר טובה, יותר מקום, חוסר הצורך לקום אחרי 20 דקות להחליף צד ואפשרות אחסון הרבה יותר טובה אני צריך לוותר על היופי המקורי של העטיפה - אני מסכים...

 

[melancholy man]

אני סותר את עצמי תמיד

זה יותר מעניין ככה. תראה כנראה שאת הויכוח ביננו לגבי העדיפות הברורה של התקליט על פני הדיסק לא נסיים לעולם (אלא אם כן תזכה לראות את האור מתישהו) והדיון הזה הוא באמת נגזרת של אותו דיון ממש. אני רואה בתקליט המקורי כולו יצרת אומנות אחת הכוללת הכל, כל שינוי באותה יצירה נראית לי כפגיעה ביצירה (זה שהאומן עצמו עושה את זה בחלק מהמקרים לא עושה את זה יותר טוב), חבל לי על דור שלם שלא זכה לקנות את התקליט המקורי ולא מכיר בעצם את היצירה כמו שהאומן רצה שיכירו אותה.

 

[Speed King]

בונוסים

אני קניתי את deep purple in rock בהוצאה המחודשת עם החתימות ולמרות שקשה לדעת מתי נגמר הדיסק הרגיל הבונוסים הם די אחלה יש שירים בגרסאות שונות בכלל כל הדיסק הוא טוב חוץ מהשיר the flight of the rat בעעע... שיר מעצבן...

 

[noosh]

גם בעיניי זה תלוי

אבל בד"כ אני בעד מקסימום אם לא בא לי על כל התוספות אני באמת עושה סטופ... אבל הבונוסים באקווהלאנג טובים מאוד (חוץ מהראיון עם איאן, ראיונות זה מיותר בעיניי), וגם באלבומים נוספים.. מה שכן - יש לכתוב שאלו בונוסים, כי מחוסרי הידע (כמוני

) מסוגלים להתבלבל... נכון, זוהי יצירת אמנות, ואי אפשר להחליף צדדים ויש משמעות לסדר של השירים, ויש משמעות לזמן של היצירה והכל. נכון, אני מסיכמה, אבל אינ לא חושבת שהבונוסים סותרים את העובדה הזאת.. להפך, הם מרחיבים את יצירת האמנות, נותנים לה את המקום שלה, ובנוסף נותנים תוספות שאתה בוחר אם להאזין להן או לא. בדיוק כמו בדיוידי, שנותנים לך את הסרט פלוס תוספות וסצנות שלא הוכנסו.

 

[pasteran]

דווקא היה מעניין לדעת על הירידה

של איאן על פלאנט והסכסוך בין זפלין לג'תרו

 

[pink floydror]

אולי אני יחזור על דברים

שכבר אמרו פה .. אבל בכל זאת לדעתי .. כשיוצא אלבום, הוא יוצא כיחידה אחת מושלמת, לפחות האלבומים שאנחנו עוסקים בהם פה .. הרבה מהקסם שבהם מצוי בכימיה שיש בין שיר לקודמו .. זה נעשה קלאסיקה, בקגע שמוסיפים בגירסאות הרימסטרים דברים .. זה בעצם הורס את כל האותנטיות ... ובכלל .. היה יותר טוב אם לא היו ממציאים את הדיסקים האלה

.. לא מזמן נוכחתי להבדל בחווית השמיעה בין תקליט לדיסק, כאשר שמעתי אלבום בפטיפון וכשהיו בעיות בפטיפון המשכתי לשמוע אותו בגרסה הדיגיטלית, אי אפשר לתאר בכלל את הפערים בחוויה ובאווירה.