אני חושבת שלא נהינתי מסיבה אחת-
המלחמה פשוט דפקה לי את כל הסמינר הזה- כל שנייה יצאתי מהחוג שלי להתקשר למשפחה שמשום מה- הייתה בחיפה, וגם באותו זמן נולד לי אחיין חדש ודאגתי לו כלכך בגלל שהוא היה בחיפה, וזה אפילו הגיע למצב שהמדריך שלי נאלץ לצאת מהחוגים בשביל להתקשר גם למשפחה שלו, וזה המדריך! שלו אסור לצאת! וכל בוקר כשהשמיעו לנו את החדשות ברדיו אז רצתי לחדר להתקשר הבייתה ולשאול אם כולם נמצאים בהרכב מלא. וגם כלכך כעסתי על החוסר וודאות הזה, כי הם לא טרחו יותר מדי לעדכן אותנו מה קורה, רק אחרי שקרה משהו רציני המדריכים שלי איכשהו זרקו איזו מילה לאוויר בנושא ולא טרחו ליידע אותנו, והחוסר וודאות הזה הרס לי את כל הסמינר, כי לא הצלחתי להתרכז בו, בתכנים, בנושאים, ובואי אני אגיד לך סוד- הייתה לי קבוצה לא משהו. אלה היו אנשים שכבר הכרתי בטיולים משנים קודמות, ומה לעשות, לא כולם אוהבים את כולם כל הזמן, אז גם זה לא תרם לחוויה הזו שכביכול הייתה אמורה להיות מדהימה.