הופתעתי

[ann17]

הופתעתי

יש ללואיזה מיי אלקוט ,אותה אחת שכתבה את "נשים קטנות", ספר בשם "גברים קטנים" מישהו אולי קרא אותו ויכול לספר קצת? אני אישית מאוד הופתעתי לשמוע.

 

[מול פלנדרס]

התחלתי לקרוא אותו לפני כמה שנים

ומאוד התאכזבתי (לא סיימתי). בכלל לא דומה לנשים קטנות (שאגב גם הוא בנוי משני ספרים - נשים קטנות ונשים טובות או משהו כזה). הספר הוא על בית יתומים שג'ו ובעלה מקימים. מה שמעצבן שג'ו שוכחת מכל היצירתיות והייחודיות שלה והופכת ממש ל"אישה למופת". קצת מזכיר את החלק האחרון של "אן שירלי" כשאן הופכת לאמא למשהו כמו שישה ילדים ושוכחת בכלל שהיא חלמה להיות סופרת. כן, בסופו של דבר הכי חשוב שכל אישה תדע את מקומה ויעודה בחיים. מסקנתי- לפעמים צריך לדעת מתי להפסיק לכתוב.

 

[Guy K]

אני דווקא סיימתי לקרוא אותו

ואמנם ג'וש הפכה לבעלבוסתה לא נורמלית וניהלה בית יתומים, אבל הסיפורים עצמם שבספר עדיין מקסימים. הילדים שחיו בבית היתומים עשו לה צרות צרורות ואני זוכר שהספר היה מאוד מאוד מצחיק, ונחמד. כמובן שקראתי אותו בגיל צעיר כך שאני לא יכול לספק תובנות קצת יותר משמעותיות מאלו. מה שכן, אני זוכר בוודאות שהתאכזבתי ממה שקרה לג'ו, שהייתה הדמות האהובה עליי מנשים קטנות. יכול מאוד להיות שהסופרת גילתה שהחיים של אישה פמיניסטית הם נורא נחמדים כשהיא בחורה בגיל ההתבגרות, פחות כשהיא אישה. אני לא מכיר את ההיסטוריה האישית שלה ממש. לדעתי, אגב, כבר בנשים קטנות ג'ו התחתנה כך שקשה להגיד שזה שינוי שהיא עברה בין הספר הראשון לגברים קטנים. בכל אופן בזמנו הספר עניין אותי בעיקר בתור כלי שעשוע ופחות מראה חברתית ככה שההתרשמות שלי ממנו הייתה מצוינת.

 

[אלת הירח]

דווקא סיפור החיים שלה

שונה מאד מאשר ספרי "נשים קטנות" והמשכיהם. קודם כל, היא עצמה לא נישאה מעולם. שנית, היא די סלדה מהחינוכיות שהיא נאלצה להכניס לספרי "נשים קטנות" שלישית, היא כתבה כל מיני סיפורים וספרים שונים מאד מ"נשים קטנות", שיפתיעו את מי שחושב שהיא מין ג'ו כזאת (אפילו שהדמות של ג'ו מבוססת עליה במידה רבה). ובקשר ל"גברים קטנים" עצמו, הוא ספר חביב. קראתי אותו בתור ילדה ונהניתי, אבל אני לא בטוחה שהייתי חושבת שהוא כזה מעניין עכשיו. יש לו עוד המשך בשם "הבנים של ג'ו" שהופיע גם כסדרת טלוויזיה בימיו הראשונים של ערוץ הולמרק בישראל.

 

[Rivendell]

הביוגרפיה שלה נמצאת במאמרים

ואני חייבת לציין שאחרי הביוגרפיה המדכאת של מונטגומרי ("האסופית") זו של אלקוט דווקא נראתה סבירה למדי

באשר ל"גברים קטנים" - אני לא התשגעתי עליו בכלל. הוא נראה לי כמו המשך מאולץ, שלא היו בו החן והתמימות שעושים את "נשים קטנות". חוץ מזה מאוד הפריע לי באופן אישי שהיא קראה לבן שלה "טדי" (ע"ש תיאודור - לורי) כששם המשפחה שלו "בר" - אפילו שהאיות שונה כי זה שם גרמני. עדיין, בעיני זו פשוט התעללות בילד המסכן!

 

[מול פלנדרס]

עוד הפתעה - לאסופית יש 8 חלקים

הדיון הזה איכשהו הביא אותי לבדוק מה קורה עם האסופית וראיתי שבאופן מסתורי נוספו עוד שני כרכים מאז שבדקתי לאחרונה. אמנם זה היה לפני די הרבה שנים, משהו כמו 9 שנים- אני זוכרת את עצמי בפירוש מחפשת במיטב חנויות הספרים בלונדון ומוודאת שיש רק 6 ספרים בסדרה. שני הכרכים האחרונים הם : Rainbow Valley Rilla of Ingleside מאיפה הם צצו? לכל המעוניין, אפשר לקנות את כל הסדרה בכרך אחד- The complete Anne of Green Gables את הכרך השישי, אגב למיטב זכרוני, תרגמו פעם ראשונה לעברית רק לפני כמה שנים וגם זה מיותר, לדעתי.

 

[Rivendell]

אכן קצת תמוה,

בעיקר בהתחשב בעובדה שמונטגומרי נפטרה ב 1942... כך שכנראה שהם נכתבו לפני כן, אלא אם כן היא צויידה בפקס בקבר

כנראה שפשוט התרגומים הגיעו בדיליי רציני לארץ, והאמת שזה גם כפי הנראה לא הפסד גדול. מבחינתי בספר השלישי צריך היה לעצור, כי הרביעי "Anne's house of dreams" היה כבר כל כך רע שממש הצטערתי שקראתי אותו. מונטגומרי הפכה לאישה מרירה משהו בסוף חייה, וזה ניכר בכתיבה שלה. עצוב לראות איך אישה שכתבה ספרים כ"כ אופטימיים ומלאי חיות הפכה ליצור ממורמר שלא יצא ממיטתו עשר שנים.

 

[אלת הירח]

הטדי בר נקרא על שם תאודור רוזוולט

ואילו סדרת "נשים קטנות" נכתבה הרבה לפני זמנו.

 

[Rivendell]

אלת, תוכלי להרחיב?

התבלבלתי אני חושבת

המוח לא עוקב בשעות כאלה.

 

[מול פלנדרס]

מה שאלת התכוונה זה...

שה"טדי בר" הומצא על שם תיאודור רוזוולט שהיה נשיא ארצות הברית בתחילת המאה ה-20 (לא פרנקלין רוזוולט ממלחמת העולם השנייה, שהיה נדמה לי האחיין של תיאודור). סדרת "נשים קטנות" חוברה, אם אני לא טועה, כמה שנים אחרי מלחמת האזרחים כלומר המחצית השנייה של המאה ה-19, לפני תקופת תיאודור רוזוולט. לכן אי אפשר להאשים את ג'ו (או את אלקוט) שקראה לבן שלה בשם טדי בר, כי אז המושג טדי בר עוד לא היה קיים!

 

[אלת הירח]

בדיוק.

 

[Rivendell]

תודה ../images/Emo13.gif למדתי משהו

 

[Boojie]

בקשה לגבי כותרות של הודעות:

והבקשה הזו מופנית לכל משתתפי הפורום - נראה שבזמן האחרון צמחה כאן הנטייה לתת להודעות, במיוחד ראשיות, כותרות קריפטיות שלא נותנות שום מידע על התוכן (כמו "הופתעתי" לעיל). לי אישית זה מפריע, קודם כל כי זה "מבלגן" לי את הפורום במובן זה שאני לא יכולה לקלוט במבט אחד במה עוסק כל פתיל בפורום, ומעבר לזה - קחו בחשבון שמאוחר יותר, כשמישהו יחפש הודעות בנושא הזה במנוע החיפוש, במקום לחפש "אלקוט" ולמצוא הודעה שהכותרת שלה "גברים קטנים", הוא ימצא "הופתעתי", ולא יהיה לו שום מושג אם יש טעם להכנס להודעה הזו או לא (ואל תשכחו שחיפושים בדרך כלל נותנים המון תוצאות, וצריך איכשהו לבחור למה להכנס ולמה לא). אז אני ממש אשמח אם אנשים יסגלו לעצמם את ההרגל לתת להודעות הראשיות שלהם כותרות אינפורמטיביות יותר. יש עוד תומכים? ותודה.

 

[siv30]

אם תפוז היו מסוגלים להרחיב את שדה

הכותרת ולתת יותר תווים, זה לדעתי היה חוסך חלק מהבעיה. ראי לדוגמא המקרה הנוכחי. גם מקובל בפורומים אחרים שברגע שלהודעה אין תוכן נוסף סמל ליד ההודעה שמודיע את העיניין...כאן משום מה זה לא קורה. אני פניתי להנהלה והצגתי להם עוד באג במערכת (הסמלים וההדגשים מופיעים בסוף ההודעה במקום במקום של הקאוסור) עד היום זה לא תוקן, כנראה הם עסוקים במסיבה. מה שאת מבקשת הוא לא פשוט כי לפעמים אנשים לא מנסחים לעצמם את נושא ההודעה אלא הוא מתנסח מאליו אם את יורדת לסוף דעתי.

 

[Boojie]

בהודעות ללא תוכן יש סימון

העיגול שמימין להודעה ריק. בהודעות עם תוכן, העיגול מלא. כשמתרגלים לזה, זה נוח מאד.

 

[Boojie]

והנה דוגמה.

 

[siv30]

אהה...תודה. ומה לגבי אורך השדה? 33

תווים, מה הקמצנות הזאת? עם רווחים זה לא מספיק אפילו להביע רעיון...שלא לדבר על זה שאנשים כמוני פשוט מתחילים לכתוב מהשורת כותרת...

 

[Boojie]

זה לא בשליטתי. ../images/Emo13.gif

אני מאמינה שזה נועד כדי למנוע בילגון של שורות הנושא בתגובות מתקדמות בהיררכיית ההודעות. ככה אפשר להכניס יותר רמות היררכיות של תגובות בלי לגרום לבלגן בתצוגה. הפונט בתפוז יחסית גדול, כמדומתני, וזה המחיר.