בהחלט צריך לתרגם שמות של מקומות
בין היתר כי המשמעות של השמות שקופה לתושבי ווסטרוז, אז למה שהיא לא תהיה שקופה לקוראים? הדבר נכון בעיקר עבור מקומות שהמשמעות שלהם אמורה להיות שקופה לקוראים: שמות המבצרים העיקריים של משמר הלילה הם דוגמה מובהקת. מעלה מלך, כמה שהשם לא זורם בעברית, הוא דוגמה אחרת (במאמר מוסגר, כנראה שהדבר נכון גם לשמות המשפחה של ממזרים. אבל תרגום שמות אנשים נכנס לדיון אחר מדיון על שמות מקומות).
הדבר נכון במיוחד בתרגום שמות שמרטין עצמו מבצע: שמות של מקומות באסוס, שם אף אחד לא דובר את הלשון המשותפת. מסדר חסרי הפנים ובית הלבן והשחור שמהווה את המרכז שלהם. ארגון בני ההרפיה, ים העשב, השממה האדומה, כורכי הצל, ים הירקן, ועוד דוגמאות לשמות של מקומות וארגונים שהיו בקלות יכולים להישאר במקור הואליריאני/גיסקארי/קארת'י וכו', אבל מרטין רצה שמשמעות השמות תהיה שקופה גם לדוברי אנגלית.
מצד שני, ברור שיש חשיבות להשאיר כמה שיותר את המצלול האנגלי, כדי לתת לקורא תחושה של אנגליה ימי ביניימית: בהקשר הזה מיידנפול ורייבנטרי מוצלחים בהרבה מבריכת העלמה ועץ-עורב/עורבים. בהקשר הזה, מצלול יוצר אווירה. הפתרון שנבחר הוא כמובן לתרגם חלק מהשמות, ולהשאיר אחרים בתעתיק. זה היה עובד טוב יותר אם הכללים מתי לתעתק ומתי לתרגם היו נשארים מספר לספר, אבל אין מתרגם אחד לכל הספרים ולפעמים באותו הספר עצמו, לפעמים בהפרש של עמוד, ישנן שתי הצורות. באופוס עשו עבודה על זה במהדורות החדשות, אם נאמין ל-strahd/צפריר, אבל לצערי אני לא אקנה את המהדורות החדשות כשיש לי הישנות רק כדי לראות מה נעשה.
פתרון אחר היה להשאיר את המקור מתועתק, ובמופע הראשון שלו להעיר בהערת שוליים מה התרגום הנכון של השם. הבעיה היא הפגיעה ברצף הקריאה. לטעמי זה נכון באופן מוגבל. הערת שוליים אחת פעם בחמישה עמודים לא תפגום ברצף הקריאה (אבל בתחילת הספר הראשון יהיו עמודים עמוסי הערות שוליים, שזה בהחלט לא נכון).
פתרון מוצלח יותר לדעתי יהיה הוספה של נספח המתרגם בסוף הספר, עם הבהרה לגבי משמעות השמות. הרברט שם מילון מונחים בסוף "חולית", מרטין שם נספח על הבתים השונים בסוף כל אחד מספרי הסדרה, אז נספח המתרגם יהיה נהדר. ועדיין, למרות הנספח, שמות מסויימים עדיף שיהיו מתורגמים לכל אורך הספר ולא מתועתקים: טירת שחור נחקק יותר בזכרון הקורא העברי ומעורר יותר הזדהות, וגם לא שובר את רצף הקריאה כמו שקאסל בלאק היה עושה. מצד שני, מיידנפול שומר על הרצף ונחקק בזכרון יותר מאשר בריכת העלמה. כאן היה נכון בהחלט להשאיר מיידנפול ולהבהיר בנספח בסוף הספר שמדובר בבריכת העלמה ושהעיירה קרויה על שם הבריכה ופסל העלמה שבמרכזה.
