זה עדיין לא כמו להיות במועדון קטן
ולהרגיש כ"כ קרוב ללהקה או לזמר שמופיע, להרגיש שהוא פשוט חלק מהקהל, ולא נגיד לראות אותו במרחק אלף שנות אור, באיזה הופעת להיטים מעצבנת, ולהריח את ההתמסחרות באוויר. שנה שעברה ברי היה גדול בניצנים - אבל עדיין זה הגעיל אותי נורא לראות את הפסטיבל "בואו-נעשה-כסף" של קוקה קולה. ללכת על החוף ולראות את הזיהום ואת הפרסומות שמנסים להציב לנו בכל מקום, סתם כדי שזה יכנס לנו לראש, בלי אפילו שנשים לב - זה מרגיז ממש. לפחות אותי. בכל מקרה השנה אני מקווה להגיע לפורטיסחרוף, כי זה עדיין הופעה שלהם ואני בטוחה שיהיה כיף אדיר, אבל אני לא אלך לכל הופעה שניה כמו פעם, אין לי כבר כוחות לגועל נפש הזה של חזירי הכסף של קוקה קולה.