תודה ולגבי הוצאות בייצור
החזרי מס - לי נראה שמי שיש לו עסק גדול מספיק, יכול להעמיס על משלם המיסים כמעט את כל ההוצאות שלו - במיוחד אם יש לו קבוצת חברות. כל דבר כמעט ניתן לרישום כהוצאה. נראה לי אבסורדי שהמדינה צריכה לסבסד דברים כמו פרסומות, נסיעות לחו"ל, ארוחות במסעדות יוקרה, ורכבי פאר של מנכ"לים. אלו לא בדיוק הוצאות יצור - יותר כמו הוצאות עסקים (עסקים, להבדיל מייצור - לפי וויבלן), והוצאות פרטיות. לפי איך שאני רואה את זה, ברגע שאתה מגדיר "הון אנושי" או מתחיל לחשוב מחדש על מדדים כמו תל"ג, מתחילה להפתח לך תיבת פנדורה (מבחנית הכלכלה הנאו קלאסית), למה מכונה מקבלת החזר מס למעסיק, אבל סטונדט לא מקבל החזר מס על לימודים שהוא עשה (בשני המקרים מדובר על הגדלת ההון). למה עקרת בית לא מקבלת החזרי מס על העבודה שהיא עושה בבית ועל "הוצאות מטעם העסק?" , אם היא היתה מקימה חברה בע"מ, ושוטפת את הבית שלה ושל השכנה (שבתמורה שוטפת את הבית שלה), פתאום העבודה של שתהין היתה מוכרת, והן היו מקבלות החזרי מס על דברים כמו קניית חומרי נקיון, מוצרי בישול , סירים וכו'. למעשה מדובר בדוגמא לסבסוד (סמוי?) של עסקים על חשבון כל שאר משלמי המיסים. הצרה היא שכאן מדובר על "צדק". מבחינה כלכלכית, כל המדינות ה"קפיטליסטיות" (אלו שמצהירות על אי מעורבות הממשלה במשק, ואז פותחות במלחמה כדי לסבסד את תעשיות הנשק והנפט), מקיימות את התמיכה הזו בעסקים, וכל שאם רק אנחנו נבצע מדיניות קפיטליסטית באמת (אחוז מס שווה לכולם), נקבל מחירים גבוהים יותר למוצרי הייצוא שלנו (במשק סגור, זה לא היה אמור לשנות היות ומוצרים יקרים יותר היו מקוזזים על ידי הקטנת המס הנלקח עקב סבסוד האזרחים את החברות).
