הומור שחור

[ערפל קורן]

הומור שחור

כל העיר רדומה ובכל דומיה. החיים מתחילים רק כשיש הלוויה בצפת, בצפת בצפת... לדעתי יש לא מעט דרכים להעשיר שיר ואין צורך בהומור שחור שעלול לפגוע בנקודות רגישות אצל הקורא. ולכן: ...אך משירינו יש למחוק פסוק אחד מה דעתכים על הומור שחור בשירה

 

[מוגג]

המוות הוא חלק מהחיים.

הומור שחור הוא דרך להתמודד עם פחדים ולעיתים דרך להעביר ביקורת. כשחנוך לוין רוצה לבקר את המוות במלחמות הוא משתמש בהומור שחור. לי דוקא מפריעה התייחסות רומנטית למוות או הפיכתו לקלישאה מגוחכת ("אמרת שהגשם ישטוף ת'דמעות").

 

[שושן פרא]

גם לי ../images/Emo45.gif

 

[העונה החמישית]

תוצאה של הומור שחור

בגלל השיר הזה סגרו ליעל שרז את "מועדון השעות הקטנות" בצפת.

 

[ערפל קורן]

מהוא "מועדון השעות הקטנות"

יש אולי פרטים? או קישור לפרטים?

 

[העונה החמישית]

מועדון השעות הקטנות

הוקם בשנת 1958 בצפת על ידי יעל שרז ובעלה דאז ובעידודה של עיריית צפת. המתכונת היתה דומה לזו של היום, אוכל טוב, אלכהל והופעות. המועדון היה במבנה של חמם תורכי ישן ומשופץ וזכה לפופולאריות רבה, עד כדי כך שהיו נוהגים להביא לשם לבילוי אורחים חשובים מחו"ל. מיד פעם הועלתה תכנית חדשה במועדון, שירים ומערכונים. יצא לי לנבור בספר האורחים של המועדון (בביקור אצל יעל שרז שחיה היום בהרצליה) ולא להאמין איזו רשימת אורחים מפוארת זרמה לשם. יעל היתה זו שהקליטה לראשונה את שיר הליצן של בני ברמן ובמועדון שלה הוקלט שייקה לוי שר את "ליל אמש" של נעמי שמר. יעל עצמה החלה דרכה כשחקנית וזמרת בתאטראות "הזירה", "הסמבטיון", "האוהל" ו"מועדון התיאטרון". כפי שציינתי, סר חינו של המועדון בעיניי עיריית צפת בעקבות השיר שהזכרת וזה היה תחילת סופו של המועדון. שירים נוספים של יעל שרז נמצאים באוסף "בצל ירוק ועוד..." שהוא אוסף של הפקות קטנות שהוקלטו בישראפון וקובצו לתקליטור מקסים.

 

[ערפל קורן]

../images/Emo51.gif כל יום לומדים משהוא חדש

אני מקווה שהחכימו לשמר את המקום ולציין מה היה בו בעבר

 

[גנגי]

הומור שחור

בשירים, בחיים, בבלוגים, בפורומים, במרכול, בבתי חולים, בשבעה, לצד מיטתו של שכיב מרע - אני בעד. נכון שהופתעתם?

 

[הקבצן העליז]

מה שהיא אמרה. גם אני בעד. עוזר בצורה בלתי

רגילה.

 

[אדון כמעט]

../images/Emo45.gif לגמרי

 

[ערפל קורן]

הסתייגות קלה

אני יכול לקבל (אף שאני מעדיף שלא) את ההומור השחור ברמה פרטנית אך כאשר הוא עולה לפרסום בשירה או כל ערוץ אחר עדיף להיות רגיש כך שלא יפגע ברגשות האחר. לכל אחד יש את הדרך והמינון שלו להתמודד עם המציאות. אני מכיר משהוא שבשנת האבל שלו כתב ספר שירים שהיה חלק מהתהליך שלו בהפנמת האבל. השירים חידדו מאוד את הכאב ללא הומור אלא במוטיבים אחרים. לדוגמא: באחד השירים הוא כתב שהכאב הוא חד כמו טיפת טל בבוקר העומדת בקצה הקוץ דקות ספורות לפני שהיא נופלת. השיר ממחיש בצורה ויזואלית את הרגש שהוא ניסה להעביר. אני הייתי נזהר עם הומור שחור במקרה שלו.

 

[גנגי]

אני חושבת

שכל אדם יכול להתמודד עם הומור שחור - אם יש לו הומור. אם אין לו - אז לא משנה אם ההומור שחור,לבן או צבעוני, הוא לא יתמודד איתו. ואתה צודק - לכל אחד יש דרך התמודדות משלו. אבל אלה שיש להם הומור שחור מאריכים חיים יותר מכולם, או שלא. אבל הם צוחקים יותר. וגם זה משהו.

 

[שושן פרא]

תלוי בהקשר ../images/Emo141.gif

אם מדובר בשירת מחאה, הומור שחור הוא אמצעי לגיטימי בעיניי, לעיתים אף אפקטיבי (ע"ע "אולה-בבו" של מאיר אריאל). שיר מחאה לא אמור להנעים לשומע ולהחניף לו. השיר שהבאת הוא יותר שיר קיטורים מאשר שיר מחאה (כאילו, מי בדיוק אמור לארגן למשורר חיים?) ולכן השימוש בדימויים מורבידיים נראה לי מיותר ובלתי מתאים. הומור לא מצאתי בו, לא שחור ולא בשום צבע אחר.

 

[ערפל קורן]

שמחתי היא מחאתי

זהו אינו שיר קיטורים אלא שיר הבוחר בדרך נעימה ואף סרקסטית למתוח ביקורת על צפת והקושי לחיות בה. כל בית זורק אור בצורה עדינה ונעימה על חיסרון אחר בעיר. ביו אם זה קשור למחירים הגבוהים, חוסר התכנון הסביבתי ועוד. ברוב השיר ישנו הומור קל (ולא קטרני) פרט לבית הבודד אשר מקצין את השקט היום יומי בעיר מול תהלוכת ההלויה לעיתים נדירות. אישית, הייתי מאוד מרוצה אם אותם שירים בני דורנו המכונים "שירי מחאה" היו מעבירים את המסר בצורה עדינה כמו ששיר זה מחכים לעשות ולא בציניות הרווחת היום (הרבה יותר קל לקטר). אני בכלל נגד שירי מחאה ובעד התפיסה של נעמי שמר ז"ל אשר הביעה וכתבה "שמחתי היא מחאתי".

 

[מוגג]

זה ציטוט?

 

[ערפל קורן]

שם השיר: "והיית אך שמח"

היא כותבת כך: . . . כי השמחה שלי היא המחאה שלי והיא המחאה האמיתית

 

[giba70]

זה לא "על ראש שמחתי"?

לחן של מתי כספי וביצוע של ריקי גל

 

[ערפל קורן]

תיקון

נכון, שם השיר הוא "על ראש שמחתי". הכותרת של הטור בו קראתי את השיר היה: מדרש שיר "והיית אך שמח". לגבי הלחן, לא ידעתי שהשיר מולחן.

 

[מוגג]

בדרכלל

משפט המובא בין מירכאות נתפס כציטוט ישיר.

 

[shellyland]

או כביטוי.