הומוסקסואלים...
- פותח הנושא alon14
- פורסם בתאריך
סיפורו של הומוסקסואל שחזר בשאלה
סיפורו של ציוני דתי בסנדלים וחולצה משובצת שיצא לשאלה --------------------------------------------------------------------- כתלמיד תיכון לא היו לי ספיקות בקיומו של אלוהים, ובראי"ה קוק נביאו. הייתי ימני קיצוני, וגם ילד עצוב ונוגה שטכנאיי ההרכבה האלוהיים יצרו עם יכולות מוגבלות מאוד לשתף אחרים ברגשותיו. היה לי חבר אחד - ה´, או יהוה צבאות, כפי שאני מקפיד לכנות אותו היום. אהבתי את ה´, ופנטזתי בסתר על הבנים בכיתה שלי. הרעיון שאני הומוסקסואל נראה בעיני אפשרי בערך כמו הרעיון שבגיל 32 אוכל כריך האם וגבינה בחול המועד פסח, או שאזכה בכרטיסי טיסה לכל החיים לירח וחזרה. למדתי בבית ספר תיכון תחרותי ומדכא בו לא היו משמעויות לדבר פרט להישגים במתימטיקה ופיסיקה. לא שלא היו לי הישגים גבוהים במקצועות אלה, אלא שמסיבות אפופות מסתורין הייתי מקבל ציונים נמוכים מהממוצע ביותר משתי סטיות תקן, למרות שתשובותיי היו זהות לאלה של חברי לספסל הלימודים. המורים התנכלו לי והשקיעו אנרגיה רבה מאוד כדי לדכא כל שמץ של חיוניות או יכולת למידה, אילצו אותי לסבול דיאטה איומה שלא הייתה לה הצדקה רפואית, השפילו אותי מילולית )ולפעמים גם הכו אותי פיסית( והפכו ילדות שהייתה ממילא אומללה לאסון. ידעתי שעוד רגע יהוה צבאות, אופס, ה´, יחליט ש"שברו את הכלים", יפסיק את הסיוט בבית הספר, יהפוך אותי להטרוסקסואל )אז הייתי בטוח שהייתי א-סקסואל עם תסביכים הומו-ארוטיים( ויתנצל על מה שהוא עולל לי. אני לא יודע כמה מכם למדו בבתי ספר נפרדים, אבל בבתי ספר לבנים בלבד מגלים סלחנות מוגזמת להומוארוטיציזם. אני לא חש בנוח לפרט לאילו פעולות המונח מתייחס,אבל פגעתי קשות בהרבה מידידי אז מהסיבה הפשוטה שלא יכולתי להבין שהם שונים ממני. )במקרה איום שאני לא חש בנוח לפרסם נזקק נער צעיר ממני לטיפול כירורגי.(אני מספר על הילדות שלי כי לא יכולתי לעולם להפריד בין חיי הדת לחיים האישיים. הייתי קורא בלילות )או כשהייתי מתחמק משיעורי הגמרא האיומים( את כתביהם של סולובייצ´יק, בובר וקירקגור, והייתי בטוח שה´ לא גזר עלי את החיים האלה מתוך רשעות, אלא מן הסתם מתוך טעות איומה או שכרות. בתיכון נצלו את ליקויי הלמידה שלי כדי להצדיק הורדת ציונים גורפת; הכו אותי פיסית או נתנו הוראה לבריונים מהכיתה להכות אותי; תמרנו את חברי לכיתה נגדי, השפילו אותי מילולית במשך שעות, כלאו אותי בחדרים סגורים, ומדי פעם הרחיקו אותי רשמית כדי להחזיר אותי מושפל וחפויי ראש. חז"ל אמרו ש"המלבין פני חברו ברבים נקרא רשע", אבל רשע )רי"ש סגולה( אינו מתבטא בציונים במתימטיקה ופיסיקה. סיימתי את בית הספר, ומשאת נפשי הייתה ללמוד בישיבה. בחרתי בישיבת ההסדר בירוחם, שם התאהבתי תוך שעות ספורות בשותפי לחדר. עדיין לא הכרתי בעובדה שאני הומוסקסואל, משום שחונכתי על משנתו של זבולון המר ימ"ש, ש"זה לא קיים אצלנו". תוך ימים ספורים הודיתי לעצמי שאני כזה. מתוך מצוקה קיומית נוראה התוודיתי בפני ראש הישיבה, שמיהר להודיע לאמי על "מחלתו" של בנה. בישיבה לא הקפדתי על לימוד הגמרא הנורא, ובמקום להתענות בלימוד אותו אוסף של טקסטים איומים ומחרידים הייתי יושב בחדרי, ממרר בכי וקורא בספריהם של סולובייצ´יק, בובר וקירקגור. לכל מקום היה ה´ הולך איתי ומשתתף באבלי. בישיבה ידעו מאז ומתמיד שתפילת גשם )הנאמרת בשמחת תורה( הייתה חביבה עלי ביותר. היה זה אך טבעי שהגבאי, הקובע את סדר הכיבודים בשבתות ובחגים, יכבד אותי לעבור לפני התיבה. ראש הישיבה הורה פחות משתי דקות לפני התפילה להעביר את הכבוד לתלמיד אחר. מקורות יודעי דבר מאשרים שהכבוד נשלל ממני עקב "טומאתי", מכיוון שאין יאה להעמיד בראש צבור קדוש יהודי המתאווה למשכב זכור; למרות שהוא אינו שלם עם תאוותו זו ומתפלל אל הקב"ה להעבירה. בישיבה עברתי מסכת של מניפולציות שכללה פגיעות חוזרות ונשנות )פעמים רבות כל יום( ברכושי הפרטי על ידי רוב תלמידי הישיבה, השפלות מילוליות ואיומים בפגיעה פיסית, ונזיפה בעלת טון אישי על העזתי לקרוא פילוסופיה. הרבנים היו משתמשים בי תכופות בתור שעיר לעזאזל בזמן השיחות וה"טישים" ותכופות לא היה ברור אם זו שנאה תהומית אלי, או שנאה מהולה בפחד עמוק מפני התבונה האנושית. בסיום שהותי בישיבה אף הוכיתי פעמיים על ידי מנהלה האדמיניסטרטיבי. לבסוף הורחקתי מהישיבה, לאחר ששני תלמידים הציבו לראש הישיבה אולטימטום של מרד "אזרחי" אם לא ירחיק אותי. בנקודה הזו, בגיל 91, אני מסמן את סוף חיי. לא נותר בי שמץ של חיוניות או של תקווה. התחלתי להקדיש חלק גדול מזמני לפעילות בארגונים הדתיים לאומיים ה"מתונים", ובמקביל נרשמתי ללימודי מדעי המחשב בבר אילן. רבים מכם ודאי קראו את סיפורי ב"אתר הרשמי של שנאת בר אילן". בקצרה, אספר שחשבונותיי במערכת המחשוב נסגרו, וכן הסגל הזוטר פרסם את דבר נטייתי המינית במחלקה. כל זאת עקב פרסום מאמר בקורתי על הפסוק האוסר משכב זכור. המקורות למאמר שלי היו, דרך אגב, פרסומים של מחלקות אחרות בבר אילן ושל ארגונים דתיים לאומיים "מתונים". מה שרבים ממכם אינם יודעים הוא שאוניברסיטת בר אילן התחילה לחדור לחיי האישיים עוד לפני שהתחלתי להשתמש ברשת האינטרנט והשתמשה בנושא ה"דתי" כביכול כתירוץ זול. גם ודאי אינכם יודעים שלפי עדות אנונימית אך מבוססת, מנהל המערכות שיזם את ההתעללות הוא הומוסקסואל בתוך הארון שהכרתי כדמות וירטואלית ולא קשרתי לזהותו האמיתית. לאחר מספר חודשים נפרדתי מכיפתי על מנת שלא להיפגש עמה עוד. אני אתאיסט, ועם זאת מקורב רעיונית ליהדות הרקונסטרוציוניסטית ולתנועה להתחדשות יהודית. השאלה הראויה להישאל היא: וכי מה עניין יובל להר גריזים? קבוצות קיצוניות) האומנם?( נצלו לרעה את סמכותם, ואני מאשים כמו ילד קטן את אלוהים שלא עזר לי. יש כאן כמה נקודות: ראשית, אמונה באל שקיומו אינו מוכח ואין ראייה מוחשית לקיומו דורשת התמדה רבה. התברר לי שאין כל דמיון בין האל שאני חונכתי להאמין בקיומו לבין זה ששאר יהודי העולם מאמינים בו: שלי אוהב ותומך, שלהם שונא והורס. כל אמונה של אדם באלוהים, גם יהיה תוכנה אנליטי ככל האפשר, כרוכה באמונה תמימה. אני חושב שדי ברור שמצאתי תפלות גמורה בלהאמין מבלי שאזדקק ל"תער של maccO" באלוהים שאף אחד אחר לא מאמין בו. שנית, גם אם "יהוה הוא האלוהים", אני צריך להשליך בפניו את סיסמת הבחירות" מושחת, נכשלת, נמאסת". רבות הדעות אם לאלוהים יש או אין נגיעה בנעשה בעולם, אך לדעת רבים המאמינים בו הוא אשם בקיומו מלכתחילה של העולם, ועל כך אין סליחה ומחילה. שלישית, אם באמת יש אלוהים, והוא טוב ומטיב, הרי שהוא שמח בשמחתי עם כל כריך בייקון שאני אוכל. אם יש אלוהים טוב, הוא בודאי מתבייש בפרות הביאושים שהצמיחו את ההלכה ואת הגמרא המכוערת ושאר עיסוקי ההבל של הדת. הוא מתבייש באינטרסנטים שרתמו את שמו כדי לטפח שנאה והרס. שנאה כלפי קבוצות אנשים, וכמויות עצומות של שנאה והתעללות ביחידים שגורלם לא שפר עליהם. אם ישמיע אלוהים את קולו נגד עובדי העבודה הזרה המקריבים קורבנות אדם "אשר לא ציוויתי" )ושוב, בהנחה שהוא קיים. אני איני סבור שהוא קיים( ייתכן שאנשים רבים יאמינו בו, אבל ודאי שלא יניחו תפילין.
סיפורו של ציוני דתי בסנדלים וחולצה משובצת שיצא לשאלה --------------------------------------------------------------------- כתלמיד תיכון לא היו לי ספיקות בקיומו של אלוהים, ובראי"ה קוק נביאו. הייתי ימני קיצוני, וגם ילד עצוב ונוגה שטכנאיי ההרכבה האלוהיים יצרו עם יכולות מוגבלות מאוד לשתף אחרים ברגשותיו. היה לי חבר אחד - ה´, או יהוה צבאות, כפי שאני מקפיד לכנות אותו היום. אהבתי את ה´, ופנטזתי בסתר על הבנים בכיתה שלי. הרעיון שאני הומוסקסואל נראה בעיני אפשרי בערך כמו הרעיון שבגיל 32 אוכל כריך האם וגבינה בחול המועד פסח, או שאזכה בכרטיסי טיסה לכל החיים לירח וחזרה. למדתי בבית ספר תיכון תחרותי ומדכא בו לא היו משמעויות לדבר פרט להישגים במתימטיקה ופיסיקה. לא שלא היו לי הישגים גבוהים במקצועות אלה, אלא שמסיבות אפופות מסתורין הייתי מקבל ציונים נמוכים מהממוצע ביותר משתי סטיות תקן, למרות שתשובותיי היו זהות לאלה של חברי לספסל הלימודים. המורים התנכלו לי והשקיעו אנרגיה רבה מאוד כדי לדכא כל שמץ של חיוניות או יכולת למידה, אילצו אותי לסבול דיאטה איומה שלא הייתה לה הצדקה רפואית, השפילו אותי מילולית )ולפעמים גם הכו אותי פיסית( והפכו ילדות שהייתה ממילא אומללה לאסון. ידעתי שעוד רגע יהוה צבאות, אופס, ה´, יחליט ש"שברו את הכלים", יפסיק את הסיוט בבית הספר, יהפוך אותי להטרוסקסואל )אז הייתי בטוח שהייתי א-סקסואל עם תסביכים הומו-ארוטיים( ויתנצל על מה שהוא עולל לי. אני לא יודע כמה מכם למדו בבתי ספר נפרדים, אבל בבתי ספר לבנים בלבד מגלים סלחנות מוגזמת להומוארוטיציזם. אני לא חש בנוח לפרט לאילו פעולות המונח מתייחס,אבל פגעתי קשות בהרבה מידידי אז מהסיבה הפשוטה שלא יכולתי להבין שהם שונים ממני. )במקרה איום שאני לא חש בנוח לפרסם נזקק נער צעיר ממני לטיפול כירורגי.(אני מספר על הילדות שלי כי לא יכולתי לעולם להפריד בין חיי הדת לחיים האישיים. הייתי קורא בלילות )או כשהייתי מתחמק משיעורי הגמרא האיומים( את כתביהם של סולובייצ´יק, בובר וקירקגור, והייתי בטוח שה´ לא גזר עלי את החיים האלה מתוך רשעות, אלא מן הסתם מתוך טעות איומה או שכרות. בתיכון נצלו את ליקויי הלמידה שלי כדי להצדיק הורדת ציונים גורפת; הכו אותי פיסית או נתנו הוראה לבריונים מהכיתה להכות אותי; תמרנו את חברי לכיתה נגדי, השפילו אותי מילולית במשך שעות, כלאו אותי בחדרים סגורים, ומדי פעם הרחיקו אותי רשמית כדי להחזיר אותי מושפל וחפויי ראש. חז"ל אמרו ש"המלבין פני חברו ברבים נקרא רשע", אבל רשע )רי"ש סגולה( אינו מתבטא בציונים במתימטיקה ופיסיקה. סיימתי את בית הספר, ומשאת נפשי הייתה ללמוד בישיבה. בחרתי בישיבת ההסדר בירוחם, שם התאהבתי תוך שעות ספורות בשותפי לחדר. עדיין לא הכרתי בעובדה שאני הומוסקסואל, משום שחונכתי על משנתו של זבולון המר ימ"ש, ש"זה לא קיים אצלנו". תוך ימים ספורים הודיתי לעצמי שאני כזה. מתוך מצוקה קיומית נוראה התוודיתי בפני ראש הישיבה, שמיהר להודיע לאמי על "מחלתו" של בנה. בישיבה לא הקפדתי על לימוד הגמרא הנורא, ובמקום להתענות בלימוד אותו אוסף של טקסטים איומים ומחרידים הייתי יושב בחדרי, ממרר בכי וקורא בספריהם של סולובייצ´יק, בובר וקירקגור. לכל מקום היה ה´ הולך איתי ומשתתף באבלי. בישיבה ידעו מאז ומתמיד שתפילת גשם )הנאמרת בשמחת תורה( הייתה חביבה עלי ביותר. היה זה אך טבעי שהגבאי, הקובע את סדר הכיבודים בשבתות ובחגים, יכבד אותי לעבור לפני התיבה. ראש הישיבה הורה פחות משתי דקות לפני התפילה להעביר את הכבוד לתלמיד אחר. מקורות יודעי דבר מאשרים שהכבוד נשלל ממני עקב "טומאתי", מכיוון שאין יאה להעמיד בראש צבור קדוש יהודי המתאווה למשכב זכור; למרות שהוא אינו שלם עם תאוותו זו ומתפלל אל הקב"ה להעבירה. בישיבה עברתי מסכת של מניפולציות שכללה פגיעות חוזרות ונשנות )פעמים רבות כל יום( ברכושי הפרטי על ידי רוב תלמידי הישיבה, השפלות מילוליות ואיומים בפגיעה פיסית, ונזיפה בעלת טון אישי על העזתי לקרוא פילוסופיה. הרבנים היו משתמשים בי תכופות בתור שעיר לעזאזל בזמן השיחות וה"טישים" ותכופות לא היה ברור אם זו שנאה תהומית אלי, או שנאה מהולה בפחד עמוק מפני התבונה האנושית. בסיום שהותי בישיבה אף הוכיתי פעמיים על ידי מנהלה האדמיניסטרטיבי. לבסוף הורחקתי מהישיבה, לאחר ששני תלמידים הציבו לראש הישיבה אולטימטום של מרד "אזרחי" אם לא ירחיק אותי. בנקודה הזו, בגיל 91, אני מסמן את סוף חיי. לא נותר בי שמץ של חיוניות או של תקווה. התחלתי להקדיש חלק גדול מזמני לפעילות בארגונים הדתיים לאומיים ה"מתונים", ובמקביל נרשמתי ללימודי מדעי המחשב בבר אילן. רבים מכם ודאי קראו את סיפורי ב"אתר הרשמי של שנאת בר אילן". בקצרה, אספר שחשבונותיי במערכת המחשוב נסגרו, וכן הסגל הזוטר פרסם את דבר נטייתי המינית במחלקה. כל זאת עקב פרסום מאמר בקורתי על הפסוק האוסר משכב זכור. המקורות למאמר שלי היו, דרך אגב, פרסומים של מחלקות אחרות בבר אילן ושל ארגונים דתיים לאומיים "מתונים". מה שרבים ממכם אינם יודעים הוא שאוניברסיטת בר אילן התחילה לחדור לחיי האישיים עוד לפני שהתחלתי להשתמש ברשת האינטרנט והשתמשה בנושא ה"דתי" כביכול כתירוץ זול. גם ודאי אינכם יודעים שלפי עדות אנונימית אך מבוססת, מנהל המערכות שיזם את ההתעללות הוא הומוסקסואל בתוך הארון שהכרתי כדמות וירטואלית ולא קשרתי לזהותו האמיתית. לאחר מספר חודשים נפרדתי מכיפתי על מנת שלא להיפגש עמה עוד. אני אתאיסט, ועם זאת מקורב רעיונית ליהדות הרקונסטרוציוניסטית ולתנועה להתחדשות יהודית. השאלה הראויה להישאל היא: וכי מה עניין יובל להר גריזים? קבוצות קיצוניות) האומנם?( נצלו לרעה את סמכותם, ואני מאשים כמו ילד קטן את אלוהים שלא עזר לי. יש כאן כמה נקודות: ראשית, אמונה באל שקיומו אינו מוכח ואין ראייה מוחשית לקיומו דורשת התמדה רבה. התברר לי שאין כל דמיון בין האל שאני חונכתי להאמין בקיומו לבין זה ששאר יהודי העולם מאמינים בו: שלי אוהב ותומך, שלהם שונא והורס. כל אמונה של אדם באלוהים, גם יהיה תוכנה אנליטי ככל האפשר, כרוכה באמונה תמימה. אני חושב שדי ברור שמצאתי תפלות גמורה בלהאמין מבלי שאזדקק ל"תער של maccO" באלוהים שאף אחד אחר לא מאמין בו. שנית, גם אם "יהוה הוא האלוהים", אני צריך להשליך בפניו את סיסמת הבחירות" מושחת, נכשלת, נמאסת". רבות הדעות אם לאלוהים יש או אין נגיעה בנעשה בעולם, אך לדעת רבים המאמינים בו הוא אשם בקיומו מלכתחילה של העולם, ועל כך אין סליחה ומחילה. שלישית, אם באמת יש אלוהים, והוא טוב ומטיב, הרי שהוא שמח בשמחתי עם כל כריך בייקון שאני אוכל. אם יש אלוהים טוב, הוא בודאי מתבייש בפרות הביאושים שהצמיחו את ההלכה ואת הגמרא המכוערת ושאר עיסוקי ההבל של הדת. הוא מתבייש באינטרסנטים שרתמו את שמו כדי לטפח שנאה והרס. שנאה כלפי קבוצות אנשים, וכמויות עצומות של שנאה והתעללות ביחידים שגורלם לא שפר עליהם. אם ישמיע אלוהים את קולו נגד עובדי העבודה הזרה המקריבים קורבנות אדם "אשר לא ציוויתי" )ושוב, בהנחה שהוא קיים. אני איני סבור שהוא קיים( ייתכן שאנשים רבים יאמינו בו, אבל ודאי שלא יניחו תפילין.
הומואים והטבע
כל מערכת ביולוגית בעולם שלנו מגלה נטייה שלילית כלפי פרטים שאינם מתרבים. מערכות ביולוגיות מורכבות מנסות לעודד את הפרטים להתרבות ככל האפשר, כיוון שפרטים שאינם מתרבים - אינם שורדים, ומפחיתים את סיכויו של הזן כולו לשרוד. בני-אדם, לאורך ההיסטוריה הקדומה, נטו להתייחס בחומרה רבה לגברים שלא התרבו, ושניסו לקיים יחסים עם גברים אחרים. החברה הגדירה את ההומואים כסוטים כיוון שהיא חששה מפני פגיעה בריבוי הטבעי, בשושלת המשפחתית וביכולת השרידות של המשפחות והשבט. כיום, כאשר כדור הארץ סובל מבעיות של עודף-אוכלוסין, כאשר הומואים מסוגלים לאמץ ילדים ולהקים משפחה, כאשר הפרט תורם לחברה בעיקר על ידי פריון עבודה ולא על ידי ריבוי - ההתייחסות שונה. לצערי, המגזר החרדי, בהיותו שמרני מאוד, ממשיך לסגל את המנהגים הקדומים הללו, לתת להם תוקף ´מוסרי´ - וזאת למרות שההיבט השרידותי כבר לא קיים. במילים אחרות, קרה הדבר הבא: א) התפתחה תופעת ההומואים לפני אלפי שנים ב) הדת היהודית המציאה חוק לפיו הומואים הם ´לא מוסריים´ כדי להילחם בתופעה ולהגביר את השרידות ג) התופעה נמשכה לאורך כל ההיסטוריה ד) כיום התופעה לא מאיימת על השרידות ה) החרדים ממשיכים לטעון שמדובר באקט ´לא מוסרי´ למרות שהביסוס העובדתי לטענה כבר איננו קיים במילים פשוטות - אבסורד! אגב, היה על זה סרט לפני כמה חודשים. סיפור אמריקני על יהודי הומו באמריקה, וההתנגשות הבלתי נמנעת עם היהדות האורתו´. הסרט הגיע למסקנה פשוטה: אין שום דרך ליישב את העניין הזה עם היהדות במהדורתה האורתו´, ולכן כנראה דרוש לחץ על המנהיגים האורתו´.
כל מערכת ביולוגית בעולם שלנו מגלה נטייה שלילית כלפי פרטים שאינם מתרבים. מערכות ביולוגיות מורכבות מנסות לעודד את הפרטים להתרבות ככל האפשר, כיוון שפרטים שאינם מתרבים - אינם שורדים, ומפחיתים את סיכויו של הזן כולו לשרוד. בני-אדם, לאורך ההיסטוריה הקדומה, נטו להתייחס בחומרה רבה לגברים שלא התרבו, ושניסו לקיים יחסים עם גברים אחרים. החברה הגדירה את ההומואים כסוטים כיוון שהיא חששה מפני פגיעה בריבוי הטבעי, בשושלת המשפחתית וביכולת השרידות של המשפחות והשבט. כיום, כאשר כדור הארץ סובל מבעיות של עודף-אוכלוסין, כאשר הומואים מסוגלים לאמץ ילדים ולהקים משפחה, כאשר הפרט תורם לחברה בעיקר על ידי פריון עבודה ולא על ידי ריבוי - ההתייחסות שונה. לצערי, המגזר החרדי, בהיותו שמרני מאוד, ממשיך לסגל את המנהגים הקדומים הללו, לתת להם תוקף ´מוסרי´ - וזאת למרות שההיבט השרידותי כבר לא קיים. במילים אחרות, קרה הדבר הבא: א) התפתחה תופעת ההומואים לפני אלפי שנים ב) הדת היהודית המציאה חוק לפיו הומואים הם ´לא מוסריים´ כדי להילחם בתופעה ולהגביר את השרידות ג) התופעה נמשכה לאורך כל ההיסטוריה ד) כיום התופעה לא מאיימת על השרידות ה) החרדים ממשיכים לטעון שמדובר באקט ´לא מוסרי´ למרות שהביסוס העובדתי לטענה כבר איננו קיים במילים פשוטות - אבסורד! אגב, היה על זה סרט לפני כמה חודשים. סיפור אמריקני על יהודי הומו באמריקה, וההתנגשות הבלתי נמנעת עם היהדות האורתו´. הסרט הגיע למסקנה פשוטה: אין שום דרך ליישב את העניין הזה עם היהדות במהדורתה האורתו´, ולכן כנראה דרוש לחץ על המנהיגים האורתו´.
נראה לי שהתאוריה שלך לא נכונה
ההתנגדות היהודית למשכב זכר נובעת מזה שמשכב זכר היה חלק מפולחן אלילי. כיום אין שום אפשרות לדעת מה היתה דעת היהדות בתקופה בה חוקקו החוקים האלו לגבי "סתם" הומוסקסואליות. סתם בשביל קונטקסט, הרבה מאוד מצוות נובע מאיסור עבודת אלילים - איסור בישול גדי בחלב אימו הוא דוגמה כזו. לגבי טענתך שלאורך ההיסטוריה הקדומה בני אדם נטו להתייחס בשלילה להומוסקסואליות, ראה יוון, רומא ויפן (ובטח עוד הרבה תרבויות שאני לא מכיר) - בכולן היה יחס שווה נפש עד חיובי להומוסקסואליות. ובטח אין קשר להתרבות - אדם יכול לשאת אישה ובמקביל לקיים יחסים הומוסקבואליים "בשביל הכיף", וזה אכן קרה במדינות שהזכרתי.
ההתנגדות היהודית למשכב זכר נובעת מזה שמשכב זכר היה חלק מפולחן אלילי. כיום אין שום אפשרות לדעת מה היתה דעת היהדות בתקופה בה חוקקו החוקים האלו לגבי "סתם" הומוסקסואליות. סתם בשביל קונטקסט, הרבה מאוד מצוות נובע מאיסור עבודת אלילים - איסור בישול גדי בחלב אימו הוא דוגמה כזו. לגבי טענתך שלאורך ההיסטוריה הקדומה בני אדם נטו להתייחס בשלילה להומוסקסואליות, ראה יוון, רומא ויפן (ובטח עוד הרבה תרבויות שאני לא מכיר) - בכולן היה יחס שווה נפש עד חיובי להומוסקסואליות. ובטח אין קשר להתרבות - אדם יכול לשאת אישה ובמקביל לקיים יחסים הומוסקבואליים "בשביל הכיף", וזה אכן קרה במדינות שהזכרתי.
תוכיח
"משכב זכר היה חלק מפולחן אלילי" אני לא מכיר שום פולחן אלילי שכזה, הכולל בתוכו משכב זכר. תוכיח, בבקשה, שיש מנהג כזה. "בכולן היה יחס שווה נפש עד חיובי להומוסקסואליות" זו הגזמה היסטורית קשה - הומואים בתקופה ההיא עשו זאת בחדרי חדרים, לא הצהירו על כך בפומבי, ולעתים אף הותקפו על כך (ראה פרשת אוסקר וויילד ועוד קודם לכן, הומואים כמו בן ג´ונסון בתקופה האליזבתנית, שחטף עונש קשה). מעולם לא היה יחס חיובי להומו´, מקסימום עצימת עין במקרים מיוחדים. "אדם יכול לשאת אישה ובמקביל לקיים יחסים הומוסקסואליים" איזו אישה תסכים שבעלה ישכב במקביל עם גבר? אף אישה. זה דופק את מוסד הנישואין, ורוב התרבויות בעולם מתייחסות ברצינות למוסד הנישואין.
"משכב זכר היה חלק מפולחן אלילי" אני לא מכיר שום פולחן אלילי שכזה, הכולל בתוכו משכב זכר. תוכיח, בבקשה, שיש מנהג כזה. "בכולן היה יחס שווה נפש עד חיובי להומוסקסואליות" זו הגזמה היסטורית קשה - הומואים בתקופה ההיא עשו זאת בחדרי חדרים, לא הצהירו על כך בפומבי, ולעתים אף הותקפו על כך (ראה פרשת אוסקר וויילד ועוד קודם לכן, הומואים כמו בן ג´ונסון בתקופה האליזבתנית, שחטף עונש קשה). מעולם לא היה יחס חיובי להומו´, מקסימום עצימת עין במקרים מיוחדים. "אדם יכול לשאת אישה ובמקביל לקיים יחסים הומוסקסואליים" איזו אישה תסכים שבעלה ישכב במקביל עם גבר? אף אישה. זה דופק את מוסד הנישואין, ורוב התרבויות בעולם מתייחסות ברצינות למוסד הנישואין.
אוי, כמה שאתה עלוב
לגבי הפולחן האלילי, היו זונות-מקדש ממין זכר שנקראו "קדשים". ציטוט מספר דברים פרק 23: "לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל". שים לב לקשר קדש-קדוש. ובהמשך: "לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב" - זה פסוק אח"כ, ו"מחיר כלב" מתייחס מן הסתם לגבר שעושה את זה doggy style. לגבי תרבויות אחרות: כשכתבתי "כולן" זה היה בדיוק אחרי שכתבתי יוון, רומא ויפן - ועליהן ורק עליהן דיברתי. בן ג´ונסון היה יפני? אוסקר ווילד היה רומאי? תקרא לאט ובעיון, אולי תבין על מה מדובר. ואיזו אישה תסכים שבעלה ישכב עם גבר? מאוד פשוט - אישה החיה בחברה כמו יוון העתיקה, בה אישה נחשבה לרכוש והבעל לא ממש שאל לדעתה... הבעיה שלך היא שאתה רואה את התרבות האנושית כהתקדמות חד-כיוונית מפרימיטיביות לקידמה. הצחיק אותי כשכתבת את המילים "בתקופה ההיא" כאילו כל היסטוריה בכל העולם לפני המאה העשרים היא מן תקופה אחת מונוליתית וחשוכה. אבל דברים הולכים גם אחורה לפעמים, ויש המון תרבויות שאתה פשוט לא מכיר. אז פקח קצת את העיניים, ומדי פעם אולי גם תודה שיש כאלה שמבינים יותר ממך.
לגבי הפולחן האלילי, היו זונות-מקדש ממין זכר שנקראו "קדשים". ציטוט מספר דברים פרק 23: "לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל". שים לב לקשר קדש-קדוש. ובהמשך: "לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב" - זה פסוק אח"כ, ו"מחיר כלב" מתייחס מן הסתם לגבר שעושה את זה doggy style. לגבי תרבויות אחרות: כשכתבתי "כולן" זה היה בדיוק אחרי שכתבתי יוון, רומא ויפן - ועליהן ורק עליהן דיברתי. בן ג´ונסון היה יפני? אוסקר ווילד היה רומאי? תקרא לאט ובעיון, אולי תבין על מה מדובר. ואיזו אישה תסכים שבעלה ישכב עם גבר? מאוד פשוט - אישה החיה בחברה כמו יוון העתיקה, בה אישה נחשבה לרכוש והבעל לא ממש שאל לדעתה... הבעיה שלך היא שאתה רואה את התרבות האנושית כהתקדמות חד-כיוונית מפרימיטיביות לקידמה. הצחיק אותי כשכתבת את המילים "בתקופה ההיא" כאילו כל היסטוריה בכל העולם לפני המאה העשרים היא מן תקופה אחת מונוליתית וחשוכה. אבל דברים הולכים גם אחורה לפעמים, ויש המון תרבויות שאתה פשוט לא מכיר. אז פקח קצת את העיניים, ומדי פעם אולי גם תודה שיש כאלה שמבינים יותר ממך.
תודה על המחמאות
"היו זונות-מקדש ממין זכר שנקראו "קדשים". ציטוט מספר דברים פרק 23" זו לא הוכחה. תביא לי הוכחה היסטורית. זו הוכחה בסגנון החרדים - "הנה זה כתוב בתורה, אז זה נכון". "יוון, רומא ויפן" משום מה יש לי תחושה קשה שאתה סובר, משום מה, שהומו´ היתה לגיטימית ביוון. ולא כך הדבר. הדמוקרטיה היוונית נהגה לעתים בעצימת עיניים כלפי הומו´, אבל לא התירה את המעשה. ביפן המצב אכן שונה. ומאז שרומא הפכה קתולית, משכב זכר הפך אסור. "אישה החיה בחברה כמו יוון העתיקה, בה אישה נחשבה לרכוש והבעל לא ממש שאל לדעתה" לא מדויק - לאישה תמיד היה כוח, כי היא יכלה לסרב לקיים יחסי אישות עם הבעל, ויכלה גם לברוח עם הילדים ו/או עם הכסף. כך שגם הראייה שלך היא שיטחית-משהו. "ומדי פעם אולי גם תודה שיש כאלה שמבינים יותר ממך" אני עושה את זה מדי פעם, בהחלט. אלא שאני דורש הוכחות, וציטוט מספר דברים שווה לי בערך כמו ציטוט מספר הבדיחות של בזוקה.
"היו זונות-מקדש ממין זכר שנקראו "קדשים". ציטוט מספר דברים פרק 23" זו לא הוכחה. תביא לי הוכחה היסטורית. זו הוכחה בסגנון החרדים - "הנה זה כתוב בתורה, אז זה נכון". "יוון, רומא ויפן" משום מה יש לי תחושה קשה שאתה סובר, משום מה, שהומו´ היתה לגיטימית ביוון. ולא כך הדבר. הדמוקרטיה היוונית נהגה לעתים בעצימת עיניים כלפי הומו´, אבל לא התירה את המעשה. ביפן המצב אכן שונה. ומאז שרומא הפכה קתולית, משכב זכר הפך אסור. "אישה החיה בחברה כמו יוון העתיקה, בה אישה נחשבה לרכוש והבעל לא ממש שאל לדעתה" לא מדויק - לאישה תמיד היה כוח, כי היא יכלה לסרב לקיים יחסי אישות עם הבעל, ויכלה גם לברוח עם הילדים ו/או עם הכסף. כך שגם הראייה שלך היא שיטחית-משהו. "ומדי פעם אולי גם תודה שיש כאלה שמבינים יותר ממך" אני עושה את זה מדי פעם, בהחלט. אלא שאני דורש הוכחות, וציטוט מספר דברים שווה לי בערך כמו ציטוט מספר הבדיחות של בזוקה.
כן, קשה להיות הורה ביולוגי../images/Emo19.gif
כשאתה חד-מיני. היום כבר לא בלתי-אפשרי, אבל עדיין לא פיקניק. חוץ מזה, הרתיעה החברתית מכל מה ש"שונה" מהנורמה. חוץ מזה, הפחד מכל אלה שמפחדים שיגלו יום אחד שגם הם כאלה. כתבי הקודש של כל הדתות נותנים גושפנקא לכל הפחדים האלה. אגב, כל פעם שמישהו מצטט את הכתובים על "משכב זכר" וכו´, אני מביא ציטוט על דוד ויהונתן. משעשע לראות איך מתפתלים סביב זה...
כשאתה חד-מיני. היום כבר לא בלתי-אפשרי, אבל עדיין לא פיקניק. חוץ מזה, הרתיעה החברתית מכל מה ש"שונה" מהנורמה. חוץ מזה, הפחד מכל אלה שמפחדים שיגלו יום אחד שגם הם כאלה. כתבי הקודש של כל הדתות נותנים גושפנקא לכל הפחדים האלה. אגב, כל פעם שמישהו מצטט את הכתובים על "משכב זכר" וכו´, אני מביא ציטוט על דוד ויהונתן. משעשע לראות איך מתפתלים סביב זה...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.