הולפוס

[אונירונאוטית]

הולפוס

אני סובלת ממה שהבנתי שנקרא "הולפוס" שזה בעצם ההיפך מפלטפוס: קשת גבוהה בכפות הרגליים, מה שיוצר אצלי מצב של כאבים עזים בכפות הרגליים בזמן הליכה או אפילו עמידה ממושכת, בייחוד בירידה במדרגות.
לפני כמעט שנה עשיתי מדרסים שאמורים להקל על הבעיה אבל הם לא עושים את העבודה. השבוע הייתי במכון שבו עשיתי אותם כדי לנסות לשפר את המצב אבל עדיין, מה שעשו לא עזר ועדיין אותם כאבים בכרית כף הרגל ובאצבעות, לפעמים גם במרכז כף הרגל.

שמעתי שרפלקסולוגיה יכולה לעזור בכך.
האם זה נכון?

 

[0 אור 0]

כמה דברים שיכולים לעזור

רפלקסולוגיה בהחלט יכולה לעזור מאד בשיפור הנזקים שכבר נעשו לכף הרגל ולשאר הגוף,
אבל במקרה הזה רפלקסולוגיה לא מספיקה (לא להלשין עלי למשטרת הרפלקסולוגיה), כי את צריכה ללמוד לאזן את היציבה ושרירי היציבה על מנת למנוע את המשך היווצרות הנזק לכל שרירי היציבה בגוף.
אני ממליצה על שילוב שני דברים:
1. תרגילי יוגה ספציפיים באיזושהי שיטה של יוגה מודעת (יוגה תרפיה או בעצם כל יוגה עם המורה הנכונה שיודעת להכנס אתך לעבודה אישית לאופן העמידה והתנועה שלך) או שיטות מודעות אחרות כמו גרינברג או פלדנקרייז וכד'
2. בכל זאת לנסות להתעקש למצוא את המדרס ו/או הנעל שטובה ומתאימה לך לרגל.
המורה שלי לרפלקסולוגיה נשבעה במדרסים עעשויים בהתאמה אישית על ידי מומחה מסויים שאני כבר לא זוכרת את שמו,
אני אישית (יש לי הולפוס אבל אני לא סובלת ממנו) מעולם לא הצלחתי להסתדר עם מדרסים למיניהם, ויש לי בעיה עם מרבית נעלי הבריאות (חוץ מקלארקס שיש להם חצאי מידות ומגוון רחבים - כל האחרות אני באמצע בין מספרים ...) , ואז הגיעה אלי הישועה בדמות הקרוקס שהצילו את רגלי, למרות שאני יכולה להביא הרבה מאמרים ומומחים שטוענים שהן ממש לא בריאות בשימוש ממושך.
בקיצורL תהיי עם ראש פתוח, ותקשיבי למה שהרגליים שלך אומרות לך.

נב. מקווה מאד שזה מובן מאליו שאת לא הולכת עם נעלי עקב??

 

[אונירונאוטית]

תודה

ברור שאני לא מעלה אפילו על דעתי לנעול נעלי עקב ואני נועלת רק נעלי ספורט אבל למען האמת, לא משנה איפה אני קונה נעליים, הן מתבלות לי אחרי שלושה חודשים. אולי זה קשור לעניין..

אני בתחום היוגה כבר שנים רבות אם כי לאחרונה באמת קצת הזנחתי את העניין. אבל לפעמים משיעור יוגה אני יוצאת עם יותר כאבי גב ולפעמים דווקא יש שיפור. כנראה שאני באמת צריכה למצוא את הדרך לתרגול נכון שיעזור לי.
אגב, בזמן האחרון אני גם שוחה כל יום. הגעתי אל השחייה באמת כדי לטפל בכאבי הגב שלי אבל גם כאן, יש ימים שאני מרגישה שהשחייה עוזרת ומקלה ויש ימים שלהיפך, הכאבים דווקא מתגברים אחרי השחייה. (שוחה רק בסגנון חתירה, כי גב אני לא יודעת לשחות ושחיית חזה, הבנתי שאינה מומלצת לכאבי גב תחתון).

לגבי המדרסים, אני לא יודעת, אולי בעצם הם עושים יותר נזק? כי לפני שהתחלתי ללכת איתם הרגשתי כאבים או אי נוחות רק אחרי הליכה ממושכת. עכשיו אני מרגישה את הכאבים כבר בצעדים ראשונים, בעיקר בשעות הבוקר ולפעמים אני מרגישה כאבים אפילו כשאני הולכת יחפה בבית. (מה שלא היה פעם). אך שאני כבר באמת לא יודעת מה עדיף, עם המדרסים או בלעדיהם. (כי בזמן האחרון גם היו ימים שניסיתי ללכת בלי המדרסים ועדיין היו אותם כאבים).

 

[0 אור 0]

הנקודה היא בהתאמה האישית

גם ביוגה, גם בשחיה וגם במדרסים.
אני עוסקת ביוגה שנים , וכשאני מגיעה לשיעורים המוניים לא פעם יש מדריכים שבונים רצף של תנועות שכולן מזיקות לצרכים שלי, ואז אני פשוט משנה את התנועה למה שטוב לי.
את צריכה למצוא מישהו שיעבוד אתך על מודעות אישית לגוף שך ויתן לך את הכלים לדעת מה טוב לך ומה את צריכה לשנות
מצב השרירים - אם היוגה ושחית חתירה גורמים לך לכאבים אז כנראה שכבר התכווצו לך השרירים הנגדיים , ואת צריכה עבודה מקצועית מדוייקת של שחרור השרירים שהתכווצו אצלך. מעסים לא מספיק מקצועיים הרבה פעמים יעבדו על הגב שכואב, ולא על השרירים שגורמים לכאב שיכולים להיות באיזור אחר לגמרי (חזה, בטן, ישבן, רגלים, איזור אחד של הגב מזה שכואב) - את צריכה להגיע למספר טיפולים אצל מישהו ממש מקצועי. אני תמיד כותבת פה בפורום עיסוי רפואי שיקומי כי זה המקום שבו נחשפתי לידע הזה, אבל מעסה מעולה גם בשיטות אחרות ידע לאבחן ולטפל.
לגבי המדרסים - קשה לדעת מה המצב אצלך - יתכן שהמדרס פשוט לא מתאים לך, ויתכן שזה מצב של קשיי הסתגלות. אם את משוכנעת שמי שהתאים לך את המדרס הוא מקצוען ממדרגה ראשונה, אז אולי צריך לנסות להסתגל אליו בהדרגה - זמן קצר בכל יום ולראות אם זה מתחיל לעזור (מודה שאני אישת לא עמדתי בהמלצה הזו - המדרסים האחרים שקניתי נזרקו יחד עם הקופסה לפינה נידחת בחדר הארונות כדי שאולי פעם אני אנסה שוב ..)

 

[אונירונאוטית]

תודה

לגבי המדרסים, כאמור מדובר במדרסים שעשיתי לפני כמעט שנה כך שאני לא יודעת אם זה עניין של הסתגלות. (מצד שני בכל זאת לפני כמה ימים נעשתה עליהם איזושהי עבודה בניסיון להתאים אותם מחדש אז אולי אני צריכה להתרגל אליהם מחדש. לא יודעת). בכל אופן מדובר במכון שהרופא האורתופד הפנה אותי ספציפית אליו. לא יודעת בעצם אם זה אומר משהו לגבי המקצועיות שלהם אבל אני גם לא כל כך מכירה מכונים ולא יכולה לדעת איפה כן מומלץ לעשות.

 

[ערן תומר]

המלצות בתחום השחייה

טוב את עושה ששוחה חתירה,
התגברות הכאבים לאחר שחייה מרמזת על מאמץ יתר,או תנוחה ונשימה לא נכונים.
שימי לב למצב הראש במיים,ושחרור האוויר במיים,הוצאת הראש הצידה לנשימה צריכה להתחיל
מגלגול האגן ופעולה מינימלית של הצוואר, התפקיד העיקרי של הרגליים הוא איזון וייצוב
הציפה,על-כן את יכולה להוריד את עוצמת פעילותן למינימום כזה שיהיה לך נוח ונעים,
שחייה טיפולית טובה היא שחייה רפוייה ללא מאמץ שאת חשה שאת גולשת על המיים-שטה
שבו קצב תנועות הידיים מוכתב על ידי קצב נשימה שנוח לך איתו,והרגליים במינימום או אפילו נגררות
מאחור כ"זנב"
אם נוח לך בסגנון חזה,את יכולה לשחות כך אך למנע מהפעלת הרגליים בעוצמה,ולהסתפק בסימון
תנועה-ללא כל מאמץ-ל"צייר"תנועה, תנועת רגליים מאומצת אכן מפעילה לחץ על המתנית, יחד עם זאת
לחלק מהציבור התנועה הסימטרית של החזה טבעית ונוחה יותר מהתנועה האסימטרית של החתירה,
יתכן וגם אצלך זה כך.? בחלק מהמקרים הנשימה בחזה קלה יותר-זו סיבה מספיק טובה לשחות חזה!!!

שחיית גב!
בהרבה מקרים שחיית הגב מקנה תחושה של הקלה בכאבי הגב ורגליים,וקל מאוד ללמוד לשחות על הגב
ואפילו מומלץ היות והנשימה חופשית, כל מה שצריך הוא לשכב על הגב ולצוף-(הציפה של נשים טובה
מזו של גברים בזכות אחוזי שומן גבוהים יותר) משיכת הראש לאחור והרמת הבטן ואת צפה היטב!!!!!
אחרי שהתרגלת לשכב ,לצוף ולנוח על הגב הוסיפי לכך תנועות קטנות של הגפיים איך שנוח לך-וכשתתפסי בטחון בכך
הגבירי את תנועות הגפיים לפי התחושה

שילוב סגנונות החתירה והגב הוא האידאלי!
בהצלחה!

 

[אונירונאוטית]

תודה

לגבי החתירה, אני אכן שוחה בדיוק כפי שאתה מתאר (וכפי שהוסבר לי בעבר גם במקומות אחרים). אני מתחילה מאוד לאט ורפוי, השחייה מתחילה טוב אבל תמיד משהו משתבש בדרך. אין לי מושג מה. אולי באמת התנועה שאני עושה כשאני רוצה לקחת אוויר משבשת איכשהו את התנועתיות בכלל (בהמשך השחייה אני שמה לב שגם כשאני לא מפעילה כלל את הרגליים הרבה פעמים יש להן נטייה "לברוח" לצדדים כלומר אני מרגישה שאני לא שוחה בקו ישר אלא הרגליים נוטות הצידה בלי שתהיה לי שליטה על זה).

גב ניסיתי בעבר לשחות, הבעיה היא שאני איכשהו מאבדת את שיווי המשקל ולא מצליחה באמת להגיע למצב של "ציפה".

לגבי שחיית חזה, הבנתי שהבעיה היא בהקשתה של הגב. אם אני בכל זאת שוחה חזה, אני משתדלת שהראש יהיה כמה שיותר בקו המים אך זה לא מונע את ההקשתה של הגב התחתון..

 

[ערן תומר]

שחייה= ציפה ונשימה

חתירה-התמקדי בנשימה נוחה,בשחיה בקצב איטי,נשמי לצד אחד קבוע
תנועת היד מתחילה עם תחילת הוצאת הראש לנשימה. הרגלים הבורחות
הן תוצאה אפשרית של נטייתך הטבעית לתנועת החזה,והרגליים מבצעות
מעיין תנועת מספריים,או כתוצאה מהרמה מוגזמת של הראש לשאיפה.

חזה-הבעיה לא בהקשתת הגב אלא בפעולת הרגליים שאינה טבעית בעליל
רק בהריון שמרכז הכובד משתנה,יש בעיה עם הקשתת הגב. ציפה טובה
עם ראש נמוך(מבט למטה לכיוון הרצפה),ידיים מתוחות לפנים והרפייה
משחררים מתח גב תחתון,תנועת רגליים בעוצמה מגבירה המתח

גב-כעזר לאימון ציפה השתמשי בכרית צוואר מתנפחת כך תוכלי למשוך הראש
לאחור ללא פחד עד למקסימום,פריסת ידיים ורגליים לצדים תקל עלייך את עם
שווי המשקל, זה תמיד תרגיל שחרור מעולה גם אם אינו מוביל לשחייה מלאה

 

[כנרת שיאצו]

ממליצה מאוד על הליכה יחפה

ואם אפשר לא רק על ריצוף שטוח אלא גם בחוץ בסביבה מורכבת יותר או רק בחוץ.
הליכה יחפה גורמת לרגל לעבוד, ולעבוד נכון:
באופן טבעי משתנה האופן בו אנו מניחים את כף הרגל מהדרך הפחות רצויה עד מזיקה מאוד שבה הולכים עם נעליים
(לרוב נופלים על הרגליים, ועוד על העקב ישירות - בלי לנצל את בלימת הזעזועים הטבעית שמאפשר מבנה כף הרגל)

אם את לא מורגלת בכך מומלץ להתחיל בהדרגה כדי לתת לרגל (ולראש) להסתגל -
להאריך את משך הזמן ואת רמת המורכבות של השטח בו הולכים:
ככל שהשטח יותר מורכב (טיול בשדה עם אבנים, קוצים וכדומה) כך הרגל פועלת יותר טוב,
מדד שיכול לעזור לך לדעת שאת עושה את זה נכון הוא שהרגליים יישארו עדינות
אם לא נופלים על אבנים/ קוצים אלא מניחים את הרגל בעדינות ומתוך הקשבה לקרקע (דרך הרגל)
אז לא נפצעים ואין כאב וגם הרגל לא 'צריכה' לייצר סוליה עבה שתגן עלייה.

מניסיוני האישי זה עוזר מאוד לכפות הרגליים, ליציבה נכונה ולבעיות שנובעות מיציבה, לחיזוק אלמנט האדמה ועוד ועוד

 

[0 אור 0]

המלצה מצוינת אם כי

הייתי הולכת יותר על הקטע של דשא וחול מאשר אבנים וקוצים ..

 

[כנרת שיאצו]

ממליצה להתחיל בדשא וחול אבל

רצוי לא לעצור שם.
הליכה בשטח מורכב שהוא לא שטוח ו/או פחות רך
מעודדת הרמה של כף הרגל לגובה והנחה שלה מחדש מהכריות (דרך הצד החיצוני של הרגל) אל העקב,
הפעלה יותר נכונה הן של השרירים המייצבים את הרגל, וכן גמישות ותנועתיות יותר גדולה של כף הרגל.
איכויות אלו מאוד חשובות בהקשר זה, ולדעתי הן מומלצות לכולם.

ההתנסות האישית שלי בהליכה יחפה:
כבר שנה אני הולכת יחפה לפחות יום בשבוע, ומאז שעזבתי את העיר אני הולכת בעיקר יחפה -
(כמעט רק לפני טיפולים אני נועלת סנדלים כדי לשמור על רגליים נקיות)
אני יכולה להעיד על עצמי שזה עשה שינוי גדול מאוד ומהיר מאוד במצב הרגליים שלי
(ממצב גרוע שהיה לפני כן ושום טיפול שניסיתי לא עזר -
כבר אחרי יום אחד שבו הלכתי יחפה בטיול בשטח המצב השתנה באופן משמעותי,
הכאב עבר והרגל התחילה להשתנות לטובה באופן שניכר בעין)
בנוסף הרווחתי שיפור ביציבות והשיווי משקל, חיזוק של אלמנט האדמה, 'הארקה' אנרגטית ועוד.
היום כשהרגליים שלי רגילות ללכת יחפה - דווקא הליכה עם נעל או סנדל מעייפת וקשה לי הרבה יותר
גם על אבנים וקוצים, זכוכיות ושאר עניינים.

עוד משהו - התחילו גשמים זה אומר שרוב הקוצים מתרככים, יותר קל להתחיל כך
אבל הנקודה האמיתית היא 'חוק פעולה - תגובה': כמות הכח, התאוצה וכו' שאנו מפעילים כנגד הקרקע מופעלת עלינו בחזרה.
אם אנחנו מפעילים כח רב ולא מובחן (כפי שלרוב אנו עושים כי אנו לא מרגישים את התוצאות באותה עוצמה בגלל בידוד הסוליה)
אז גם מופעל עלינו כח רב ולא מובחן.
ואם יש שם משהו חד אז זה יופעל באופן ממוקד על שטח קטן ויכאיב עוד יותר.

והמטרה היא לתרגל הנחה של הרגל והעברה הדרגתית של המשקל -
אם יש משהו חד באיזור ספציפי אפשר לפזר את המשקל סביבו ולא להפעיל שם כח או להרים בחזרה את הרגל ולמצוא לה מקום אחר.
בהתחלה זה דורש ריכוז אבל כשמתמידים השיפור הוא מהיר ולא צריך להקדיש לזה הרבה תשומת לב.

 

[אונירונאוטית]

תודה

אני בהחלט מבינה את הרעיון שבללכת יחפה. לצערי באמת אין לי הרבה הזדמנויות לעשות את זה (חוץ מאשר בבית כמובן). סתם ללכת ברחוב יחפה נראה לי מפחיד, אי אפשר לדעת על מה אני אדרוך

אבל אולי להשתדל כמה שיותר ולנצל כל הזדמנות כן להיות יותר יחפה. אמנם אני מרגישה כאבים גם כשאני הולכת יחפה אבל באמת זה קורה פחות, ובפחות עוצמה מאשר כשאני הולכת עם נעליים.