נוטפת תשוקה
New member
הולכים וגומרים
נצא ב- 19:00 ניפגש אחרי הפיצול.
לבושה בטייטס וגופיה, האוזניות צמודות לאזניים, המוסיקה מרעישה כהרגלה, החיוך עולה על השפתיים מיד כשהבית נעלם באופק.
הולכת צועדת ולא רואה אותו. מתיישבת לרגע על ספסל בפארק לקשור את הנעליים ומגניבה מבט לאחור, אולי הוא בדרך. אין זכר. יודעת שהוא יבוא. זה ברור לי.
חוזרת למסלול וממשיכה בדרכי, כמה צעדים לפניי, רואה אותו הולך. מתקרבת ומתאימה את צעדיי אליו. תובילי, הוא אומר...בחישוב מהיר מחליטה על המסלול השמאלי.
הולכים זה לצד זו, מגניבים שיחה קטנה מפעם לפעם. בכל צעד ושעל עובר צועד או אצן שמנופף לו לשלום.
החלטת ללכת על המסלול החדש? הוא שואל. מהנהנת בראשי, הזדמנות פז, הרי לבד לא אגיע לשם בערב, חשוך למדי. אז את לא מפחדת ממני...מסתכלת עליו בעיניים פעורות: מפחדת? ומחייכת.
4 קילומטרים נגמעים במהרה, עד שפונים למסלול החדש, החשיכה סובבת אותנו. מסלול חדש ויפה. צועדים נוספים עוברים וחולפים על פנינו, בזוגות, בשלשות, בקבוצות...
קיר אקוסטי מסתיר את השכונה והכביש המהיר מצדנו השני הומה מכוניות, רק רחש הנסיעה נשמע באויר כשהוא לוקח צעד אחד מהיר ממני מסתובב אליי ותופס את ידיי.
מחבק ומנשק, ככה בזריזות, בהפתעה. נשיקה טעימה,חיבוק חמים, האדרנלין שכבר זורם בדמנו מסעיר ומצמיד אותנו. עומדים שם באמצע המסלול, מנותקים מהעולם, מתחברים לעצמנו.
אז מה? כל הזמן הזה רצית אותי ולא אמרת? אני חוקרת והוא מחייך. נוגעת בזקור שמתחת למכנס הספורט. מאששת וממששת את מה שידעתי כבר. ראיתי איך את מסתכלת ובודקת אותו היום כשנסענו יחד. כן הוא עמד לי כשהסתכלת והוא עומד לי בכל פעם שאני עובר לידך. לא קלטת את זה? לא שמת לב לדברים שאני אומר לך? בחיי שלא שמתי לב ואני נצמדת יותר. ידיו עוברות על הגב ומלטפות, מצמידות עוד ועוד, הנשיקה מתלהטת והפטפטת נגמרת. העיניים בוחנות את עצמנו ואת הסביבה. רוכבי אופניים מתקרבים מרחוק, אנחנו מתנתקים וממשיכים ללכת. הם חולפים על פנינו, השטח נקי. מתיישבים על הגדר, משלימים קצת מידע. מדברים, מבינים, נוגעים, מתמזמזים, זה מסעיר. הרוח קרירה מנשבת ואנחנו חוזרים למסלול, מתחממים.
בקצה המסלול נוף מדהים של העיר פרוש לפנינו. שיחים ועצים עבותים מסביבנו, פינת חמד חשוכה ושקטה, אין נפש חיה.
הבית כבר קרוב, הזמן כמעט ונגמר. נצמדים ומתנשקים בתאווה. הידיים מלטפות את הגוף, נוגעות בכל פינה חשופה. ידו עוברת על השדיים מעל הגופיה, הם מטריפים אותי בכל יום, הוא אומר ושולף שד מלטף ומתכופף, מלקק בעדינות ומוצץ ברכות.
ידי נכנסת למעמקי המכנס, עוברת את התחתון הצמוד ותופסת בזין הזקור. מלטפת מעלה ומטה, אוחזת בביצים הנפוחות וקולות אנחה יוצאים מפיו, הוא מגביר את המציצה ומתנשף בכבדות. מצמידה אותו אליי יותר ויותר והשד השני גם הוא כבר מחוץ לגופיה מקבל את תשומת הלב הראויה.
הוא עובר עם לשונו מצד לצד וידו נוחתת בין רגליי, מעל הטייטס הוא מרגיש את הרטיבות ולוחש לי: את משהו...אני ידעתי... וממשיך ללטף לגעת בחוזקה הולכת ומתגברת, מרגישה את ההתכווצות מגיעה מהמגע וממשיכה ללטף את הזין עד שאינני יכולה גם להתמיד בתנועה וגם להתמכר למגע. ידי עוזבת את הזין ועוברת אל ידו מלטפת ונועצת צפורניים. הוא בשילוב מדהים ממשיך עם פיו על השדיים וידו עוברת אל הזין, מאונן דקה או שתיים עד שזרם עז ניתז על האדמה. ממש שניה אחרי שאני רוטטת בהנאה.
מיישרים את הבגדים, את השיער, חיבוק של פרידה וממשיכים בדממה מחויכת לכיוון העיר המוארת.
נצא ב- 19:00 ניפגש אחרי הפיצול.
לבושה בטייטס וגופיה, האוזניות צמודות לאזניים, המוסיקה מרעישה כהרגלה, החיוך עולה על השפתיים מיד כשהבית נעלם באופק.
הולכת צועדת ולא רואה אותו. מתיישבת לרגע על ספסל בפארק לקשור את הנעליים ומגניבה מבט לאחור, אולי הוא בדרך. אין זכר. יודעת שהוא יבוא. זה ברור לי.
חוזרת למסלול וממשיכה בדרכי, כמה צעדים לפניי, רואה אותו הולך. מתקרבת ומתאימה את צעדיי אליו. תובילי, הוא אומר...בחישוב מהיר מחליטה על המסלול השמאלי.
הולכים זה לצד זו, מגניבים שיחה קטנה מפעם לפעם. בכל צעד ושעל עובר צועד או אצן שמנופף לו לשלום.
החלטת ללכת על המסלול החדש? הוא שואל. מהנהנת בראשי, הזדמנות פז, הרי לבד לא אגיע לשם בערב, חשוך למדי. אז את לא מפחדת ממני...מסתכלת עליו בעיניים פעורות: מפחדת? ומחייכת.
4 קילומטרים נגמעים במהרה, עד שפונים למסלול החדש, החשיכה סובבת אותנו. מסלול חדש ויפה. צועדים נוספים עוברים וחולפים על פנינו, בזוגות, בשלשות, בקבוצות...
קיר אקוסטי מסתיר את השכונה והכביש המהיר מצדנו השני הומה מכוניות, רק רחש הנסיעה נשמע באויר כשהוא לוקח צעד אחד מהיר ממני מסתובב אליי ותופס את ידיי.
מחבק ומנשק, ככה בזריזות, בהפתעה. נשיקה טעימה,חיבוק חמים, האדרנלין שכבר זורם בדמנו מסעיר ומצמיד אותנו. עומדים שם באמצע המסלול, מנותקים מהעולם, מתחברים לעצמנו.
אז מה? כל הזמן הזה רצית אותי ולא אמרת? אני חוקרת והוא מחייך. נוגעת בזקור שמתחת למכנס הספורט. מאששת וממששת את מה שידעתי כבר. ראיתי איך את מסתכלת ובודקת אותו היום כשנסענו יחד. כן הוא עמד לי כשהסתכלת והוא עומד לי בכל פעם שאני עובר לידך. לא קלטת את זה? לא שמת לב לדברים שאני אומר לך? בחיי שלא שמתי לב ואני נצמדת יותר. ידיו עוברות על הגב ומלטפות, מצמידות עוד ועוד, הנשיקה מתלהטת והפטפטת נגמרת. העיניים בוחנות את עצמנו ואת הסביבה. רוכבי אופניים מתקרבים מרחוק, אנחנו מתנתקים וממשיכים ללכת. הם חולפים על פנינו, השטח נקי. מתיישבים על הגדר, משלימים קצת מידע. מדברים, מבינים, נוגעים, מתמזמזים, זה מסעיר. הרוח קרירה מנשבת ואנחנו חוזרים למסלול, מתחממים.
בקצה המסלול נוף מדהים של העיר פרוש לפנינו. שיחים ועצים עבותים מסביבנו, פינת חמד חשוכה ושקטה, אין נפש חיה.
הבית כבר קרוב, הזמן כמעט ונגמר. נצמדים ומתנשקים בתאווה. הידיים מלטפות את הגוף, נוגעות בכל פינה חשופה. ידו עוברת על השדיים מעל הגופיה, הם מטריפים אותי בכל יום, הוא אומר ושולף שד מלטף ומתכופף, מלקק בעדינות ומוצץ ברכות.
ידי נכנסת למעמקי המכנס, עוברת את התחתון הצמוד ותופסת בזין הזקור. מלטפת מעלה ומטה, אוחזת בביצים הנפוחות וקולות אנחה יוצאים מפיו, הוא מגביר את המציצה ומתנשף בכבדות. מצמידה אותו אליי יותר ויותר והשד השני גם הוא כבר מחוץ לגופיה מקבל את תשומת הלב הראויה.
הוא עובר עם לשונו מצד לצד וידו נוחתת בין רגליי, מעל הטייטס הוא מרגיש את הרטיבות ולוחש לי: את משהו...אני ידעתי... וממשיך ללטף לגעת בחוזקה הולכת ומתגברת, מרגישה את ההתכווצות מגיעה מהמגע וממשיכה ללטף את הזין עד שאינני יכולה גם להתמיד בתנועה וגם להתמכר למגע. ידי עוזבת את הזין ועוברת אל ידו מלטפת ונועצת צפורניים. הוא בשילוב מדהים ממשיך עם פיו על השדיים וידו עוברת אל הזין, מאונן דקה או שתיים עד שזרם עז ניתז על האדמה. ממש שניה אחרי שאני רוטטת בהנאה.
מיישרים את הבגדים, את השיער, חיבוק של פרידה וממשיכים בדממה מחויכת לכיוון העיר המוארת.
