שלום לכולם! באותה ההזדמנות...
אני יודע שכמעט שלא היה קשר ביני לבין נוער מרצ בחצי שנה האחרונה. אבל אני חושב שבכל זאת, ראוי שאני אכתוב כמה מילים לתנועה שבה פעלתי במשך כמעט ארבע שנים. מחר, יום שני, ה3 לאפריל, אני מתגייס לצה"ל. אני עושה זאת יחד עם בני הגרעין שלי, ואני מתגייס להיות חייל קרבי בגדוד חמישים של חטיבת הנח"ל. למרות שאיני מסכים עם חלק מהדברים שקורים מעבר לקו הירוק, אני נכנס בלב שלם לצה"ל. לא משום שכאדם מוסרי אוכל להשפיע על המציאות בשטחים. גם לא בגלל ערך השמירה על החוק. אני עושה זאת משום שיחד עם כל הפוליטיקה, וכל המוסר הנאור, וכל הלבטים, אני מרגיש שאסור לי לשכוח את הבסיס. אני ישראלי, ואני יהודי, משפחתי וחברי חיים בארץ ישראל, וכאן מבוססים חייהם. מעבר לקו הירוק נמצאים אנשים שהיו רוצים לבטל את כל הקיום הזה. הם פועלים במרץ רב לעשות כל שביכולתם לפגוע בי, בארצי, בעמי, במשפחתי, בחבריי ובעתיד של כולנו. אני מודע שהדבר היחיד שמונע מהם זאת הוא לא האיחוד האירופי, ולא ארצות הברית,ולא אילו הם מדינות ידידותיות. מי שמונע מהם זאת הוא צבא הגנה לישראל, ובעתיד אני בתוכו. מלחמה היא דבר מכוער. אין לי ספק שזה מה שיש פה, מלחמה. ולא קוראים לה האינתיפאדה השניה, גם לא אירועי גאות ושפל. זוהי אותה המלחמה שנפתחה ב1947, ומאז לא נפסקה. המלחמה הזאת היא עדיין על עצם קיומינו. זאת משום שסביב לנו נמצאים מיליוני אנשים שלא מוכנים לקבל אותנו כאן, אם בגלל שאנו קולוניאליסטים בעיניהם, או אם משום שאנו כופרים בעיניהם, יהודים שאינם מוכנים לקבל את מוחמד כנביא היחיד. אני מכבד אותך אביב. זאת מכיוון שאני משוכנע שאתה הולך לפי אמונתך, ולא בגלל שאתה מפחד להיות חייל. אם זאת, ביני לבינך יש מחלוקת עמוקה. אתה מאמין באמת אחת, אוניברסלית, שבגללה הכיבוש הוא דבר שאינך יכול לקבל כלל, עוד לפני שתחשוב על הגנת המקום שממנו באת, ובו אתה חי, ובו אתה מביע בקול רם את דעותיך. לעומת זאת, בעיני, המציאות באה לפני המוסר, שלדעתי אינו מוחלט. ולפני הכל, אני אגן על עצמי מאדם שבא לפגוע בי. אני מחויב. לי, לעמי, למולדתי, למשפחתי ולמקום שבו גדלתי, ובו אני חי, ובלב כבד אך שלם, אני ממלא את חובתי. אשב לילות ארוכים במוצבי צה"ל, מסתכל על האופק, כדי למנוע כל התקפה שלא תהיה. אצא למארבים כדי לתפוס את האויב החמקמק, שכל-כך קל לו לפגוע בחפים מפשע. וכן, אעמוד במחסומים, ואעשה את המוטל עלי, גם אם אני מאמין שמגיע לכל אדם חופש לנוע לאן שהוא חפץ. אביב, אל תשכח, בכל הלילות והימים הארוכים שבהם תשב בתא שלך, בלא חופש, בלא יכולת להמשיך בחייך, את כל אותם חיילים שמוותרים גם הם על החופש שלהם כדי להגן עליך, ועל דרך החיים שלך. הם אינם רשעים, הם לא שוטרים של דיכוי, הם בני עמך, שרוצים לשמור על חלקת שמים זו ועל היושבים בתוכה. אני כמוך, נמצא באיזור הדמדומים. אני מוסר לכולכם דרישת שלום. פיסה קטנה של אידיאולוגיה בתרבותינו החילונית, חסרת הערכים. המשיכו להיאבק בזכות אמונתכם, בצדק, חירות, ושיוויון. הוו דוגמה לכל ילדי הטלוויזיה וילדות הברבי במדינתינו, זוהי מדינת ישראל שאני שומר עליה, וגם אתם, במאבקכם. תמיד תזכרו את היסודות, מאחורי כל ויכוח קטן מסתתר ערך גדול.
