אוייייי נושא כואב.. מאוד כואב..
נתחיל מזה שאבא שלי יהודי ואמא שלי לא. כשעלינו לארץ, המדינה "קצת" התנגדה לזה שנוכל להשתכן פה. לא בגלל אבא, בגלל אמא מן הסתם. נמשיך בזה שבשדה התעופה עצמו לא נתנו לי ולאמא להמשיך [כדי לפגוש את אבא שעלה קודם לכן] והחזיקו אותנו בתחקירים משהו כמו שעתיים. ולסיום דרמטי אני אגיד שמשרד הפנים עד היום מז**ן לנו את השכל בנושא. בגלל שהורים שלי היו פרודים כשהם הכירו הם לא ראו במסגרת הנישואין דבר מחייב, כלומר לא התחתנו. כשהחלטנו להעלות לישראל הורים שלי החליטו לחתום על מסמך נישואין [אחרי חיים משותפים במשך 18 שנה] ואחרי שנתיים אמא ואני היינו אמורות להעלות לארץ [אחרי שאבא שלי כבר עלה ואני ואמא התעכבנו בגלל בעיות בריאותיות של סבא שלי ז"ל]. אני חייבת לציין שאחרי שנתיים של נישואין חוקיים הזוג נחשב כבר ללא טרי ואין למדינה שום זכות לשלול את מסמכי הנישואין ולהחשיבם כנישואין פיקטיביים [מה שעשו בסופו של דבר]. אז, פשוט כמשמעו, אף אחד לא האמין שאנחנו באמת משפחה ופשוט רצו לסלק אותי ואת אמא. מסמכי הנישואין עניינו להם את התחת. ביקשו מאיתנו תמונות כהוכחה שאני באמת הבת של אבא, מסמכים אחרים [שאני בתור ילדה בת 10 הלכתי בהם לאיבוד ואני כבר לא זוכרת] ואפילו אמרו שנצטרך לבצע בדיקת ד.נ.א. [אני ואבא] כדי להוכיח שאמא שלי ואני לא סתם צצנו משום מקום. טיפלו בנו בצורה הכי זוועתית שיש. עזבו את העובדה שהם לא מאמנים לנו, האם זה אומר שצריכים להתייחס אלינו כאל זן נחות ולהפגין זלזול טוטאלי? כי זה מה שהם עשו ואני עדיין לא מבינה למה עובדת משרד הפנים נותנת לעצמה את הזכות לזלזל בהורים שלי ולהתייחס אליהם בחוסר כבוד. לגבי הרגשה שלי במשך התהליך? תחשבו לבד, הייתי בת 10 והדבר הראשון שבו אני נתקלת כשאני עולה לא"י זה יחס מזלזל מכל רשויות אפשריות. אחרי זה תאשימו אותי שאני שונאת את המדינה הזאת. אבל במשך 5 שנים לא קיבלתי שום דבר חיובי ממנה, אין לי מה לסגוד לה [וכן, אנשים כן מאשימים אותי בחוסר הציונות שבי]. זייהו, סליחה אם זה קצת תוקפני.
)