הוי ! החגים !
כן, כבר כמה ימים כל ההודעות נוגעות בדבר החגים. אז גם לי יש מה להוסיף למדורה. אתמול הגננת של ביתי ביקשה שנביא לגן מעטפות מבויילות עם הכתובות של הסבים והסבתות כדי לשלוח להם ברכות שנה טובה שהנכד/ה שלהם הכין. רעיון מקסים, רק הנה איך זה תמיד פוגש אותנו בסיבוב וכשאנחנו לא מוכנות. כמו אורית שבא לה הליצן עם השאלה המפגרת ביום הולדת של בנה והתחרבן לה כל היום הולדת. ככה אני ישבתי וחשבתי לי האם לשלוח מעטפה עם כתובת המוסד של אמא שלי ? הרי גם אם יראו לה את הברכה היא לא תבין מזה כלום, היא בכלל לא מכירה את ביתי, והמוח שלה אכול לגמרי, מה יש לשלוח לשם ברכה ? ומצד שני, מה לשלוח לכל הסבים והסבתות האחרים ולה לא ? היא עוד לא מתה, היא בחיים, להתעלם מקיומה ? כאילו היא איננה כבר ? כמה שעות התהפכתי בתוך עצמי עד שהחלטתי בכל זאת לשלוח גם לה. זה כמובן עשה לי נורא עצוב כי ברור לי שזה חסר משמעות עבורה. אני לא יודעת גם עד כמה זה בעל משמעות עבור ביתי שכלל לא מכירה אותה וכששאלו היום בגן על השמות של הסבתות היא אמרה רק 'סבתא אביגיל'- אמא של בעלי, אמא שלי כלל לא בלקסיקון שלה. אבל כל זאת החלטתי מה שהחלטתי. אוף איזה עצוב זה ! איזה עצוב זה שאבא שלי חוץ מערב חג שהוא יעשה איתנו יהיה כל החג לבד. שהיא תהיה בחד לבד (כמו כל השנה) עם אנשים זרים שהיא לא מכירה. אמרתי לעצמי שאלך לבקר אותה לפני החג, אבל בינתיים קיבלתי רגליים קרות, קשה לי ללכת וזה מפיל אותי אח"כ. מה להגיד ומה לומר ? לפעמים "לייף איז- א -ביטץ' !"
כן, כבר כמה ימים כל ההודעות נוגעות בדבר החגים. אז גם לי יש מה להוסיף למדורה. אתמול הגננת של ביתי ביקשה שנביא לגן מעטפות מבויילות עם הכתובות של הסבים והסבתות כדי לשלוח להם ברכות שנה טובה שהנכד/ה שלהם הכין. רעיון מקסים, רק הנה איך זה תמיד פוגש אותנו בסיבוב וכשאנחנו לא מוכנות. כמו אורית שבא לה הליצן עם השאלה המפגרת ביום הולדת של בנה והתחרבן לה כל היום הולדת. ככה אני ישבתי וחשבתי לי האם לשלוח מעטפה עם כתובת המוסד של אמא שלי ? הרי גם אם יראו לה את הברכה היא לא תבין מזה כלום, היא בכלל לא מכירה את ביתי, והמוח שלה אכול לגמרי, מה יש לשלוח לשם ברכה ? ומצד שני, מה לשלוח לכל הסבים והסבתות האחרים ולה לא ? היא עוד לא מתה, היא בחיים, להתעלם מקיומה ? כאילו היא איננה כבר ? כמה שעות התהפכתי בתוך עצמי עד שהחלטתי בכל זאת לשלוח גם לה. זה כמובן עשה לי נורא עצוב כי ברור לי שזה חסר משמעות עבורה. אני לא יודעת גם עד כמה זה בעל משמעות עבור ביתי שכלל לא מכירה אותה וכששאלו היום בגן על השמות של הסבתות היא אמרה רק 'סבתא אביגיל'- אמא של בעלי, אמא שלי כלל לא בלקסיקון שלה. אבל כל זאת החלטתי מה שהחלטתי. אוף איזה עצוב זה ! איזה עצוב זה שאבא שלי חוץ מערב חג שהוא יעשה איתנו יהיה כל החג לבד. שהיא תהיה בחד לבד (כמו כל השנה) עם אנשים זרים שהיא לא מכירה. אמרתי לעצמי שאלך לבקר אותה לפני החג, אבל בינתיים קיבלתי רגליים קרות, קשה לי ללכת וזה מפיל אותי אח"כ. מה להגיד ומה לומר ? לפעמים "לייף איז- א -ביטץ' !"