נשארת אלמונית
New member
הוידוי שלי../images/Emo14.gif
הגעתי להחלטה... הגעתי להחלטה שנמאס לי לתקשר בהודעות בסוללרי במקום לדבר פנים מול פנים.. למרות שיש סיכוי טוב ששנינו לא נעמוד בזה.. הגעתי להחלטה שאני מאוד מתגעגעת אליך, לשיחות, לחיוכים, למבטים, לנוכחות ואפילו לנשיקות, אתה חסר לי.. ואני מעדיפה לכתוב מכתב מאשר הודעה שהיא כזאת לא אינטימית וחסרת כבוד לערך הכבד והחשוב של השיחה ביננו. הגעתי להחלטה שאהבה לא לוקחים בכוח.. ולא מחפשים...תמיד ידעתי את זה בעצם, ורק עכשיו שסוף סוף היה לי הכוח ליישם..אתה לא נותן לי ללכת ואני חייבת לתפוס מרחק, אני לא מאוהבת בך, אני אוהבת את הטיפוס שאתה, הבנאדם, ויש המון תשוקה וחיבה שמטבעי קשה לי מאוד להסתיר או להדחיק, מי כמוך יודע שאני טיפוס ישיר וכנה, אני יודעת שאני נורא דרמטית, אבל זו אני...ככה נקשרת אליי, זה מה שאהבת בי עד עכשיו, אם אני לא אתעצב בהסחפות, לא אכעס ממש אביע את כל הרגשות שלי הפסימיים בקיצוניות אז גם הצד השני יפגע..הצד הדרמטי שלי שאוהב בטירוף, שמתלהב נורא, ששמח מכל הלב, שצוחק בהתלהבות ואני לא רוצה לאבד את זה בעצמי, אני לא אהייה "אני" יותר. אז אל תבקש ממני להשתנות, אל תבקש ממני להיות משהו שאני לא. בלתי אפשרי עבורי לחיות בהעמדת פנים לידך וליד כולם ששנינו ידידים ותו לא, שאין את הכימייה, את המשיכה. ואז הידידות שלנו תהייה מבוססת על שקר ומתח מיני (מבחינתי בכל אופן) ואולי יהייה לך נוח ככה...אבל לא לי. תקרא לי אגואיסטית אם ככה מתאים לך לראות את זה, אבל רע לי ומשפיל אפילו להיות לידך ולא איתך. אני רגילה להשיג את מה שאני רוצה והנוכחות שלך מוכיחה לי שאני נכשלת לפעמים.. ואני תמיד שואפת להקיף את עצמי במצבים/אנשים שעושים לי טוב, הקנאות והחיבה שאני רוחשת לך רק פוגעת בי כשהיא חד-צדדית.. אני רוצה יותר!!! זו ההחלטה שלי....זו הבחירה שלי. אתה כבר עשית את הבחירה שלך ואני לפחות ניסיתי לחיות איתה, להמשיך... אבל המחשבה שאתה לא מעוניין בי, רק עושה את הנוכחות שלך יותר מעליבה לידי, וחוצמזה, כל העניין גם ממש לא הוגן כלפי ***, שאהייה "ידידה" שלך, הוא יודע את הסיפור עליך , והוא ממש משתדל, מתנהג אלי יפה, מדבר יפה ומרעיף עליי חום ואהבה.. אני עדיין לא בטוחה לגביו, אבל מגיע לו צ'אנס על זה שהוא מוכיח את עצמו מעל ומעבר, למרות ששיגעתי אותו (בגללך) ואתה.. אתה זה שהתנהג באגואיסטיות ולא נתן לי אפילו צ'אנס.. ועכשיו גם אם איי פעם תגיע להחלטה שטעית, שאתה רוצה, שאתה מבין.. אני כבר לעולם לא אוכל להיות איתך, שלך, כי תמיד יחלחל בי החוסר ביטחון והפגיעות שקיבלתי ממך. האינטואיציות שלי לא טועות! אני יודעת שאתה רצית/רוצה אותי...ואני יודעת שאתה חושב שבגלל שאתה משקם כמה שלבים פגועים בחיים שלך אז אין לך מספיק זמן ואנרגיות להשקיע במערכת יחסים.. אבל אתה טועה, מערכת יחסים בריאה ממלאת אותך באנרגיות, נותנת לך כוח להמשיך, סיבה לחייך בבוקר... אז אני לפחות הייתי הוגנת וניסיתי...ניסיתי להיות ידידה שלך, באתי לקראתך.. רק אני- נותנת, מקריבה, מנסה ונמאס לי!!!! מישהו חשוב אמר לי שלשום שאהבה אמיתית בנויה על האהבה ההדדית שלנו קודם כבני אדם, על פתיחות, חברות, שיתוף, אמון והמון שימחה בין שני אנשים - תוסיף משיכה פיזית ויש לך את הנוסחא המנצחת. וכל זה דווקא היה בין שנינו ולעולם לא נדע שנינו מה הפסדנו. חבל... אבל אתה יודע שאני מאמינה בגורל ומאמינה שלכל דבר יש סיבה. אז כנראה זה מה שאמור לקרות. ובכל זאת, אני לא מבינה אותך, לא מבינה אותך!! וכואב לי שאני לא מבינה.
הגעתי להחלטה... הגעתי להחלטה שנמאס לי לתקשר בהודעות בסוללרי במקום לדבר פנים מול פנים.. למרות שיש סיכוי טוב ששנינו לא נעמוד בזה.. הגעתי להחלטה שאני מאוד מתגעגעת אליך, לשיחות, לחיוכים, למבטים, לנוכחות ואפילו לנשיקות, אתה חסר לי.. ואני מעדיפה לכתוב מכתב מאשר הודעה שהיא כזאת לא אינטימית וחסרת כבוד לערך הכבד והחשוב של השיחה ביננו. הגעתי להחלטה שאהבה לא לוקחים בכוח.. ולא מחפשים...תמיד ידעתי את זה בעצם, ורק עכשיו שסוף סוף היה לי הכוח ליישם..אתה לא נותן לי ללכת ואני חייבת לתפוס מרחק, אני לא מאוהבת בך, אני אוהבת את הטיפוס שאתה, הבנאדם, ויש המון תשוקה וחיבה שמטבעי קשה לי מאוד להסתיר או להדחיק, מי כמוך יודע שאני טיפוס ישיר וכנה, אני יודעת שאני נורא דרמטית, אבל זו אני...ככה נקשרת אליי, זה מה שאהבת בי עד עכשיו, אם אני לא אתעצב בהסחפות, לא אכעס ממש אביע את כל הרגשות שלי הפסימיים בקיצוניות אז גם הצד השני יפגע..הצד הדרמטי שלי שאוהב בטירוף, שמתלהב נורא, ששמח מכל הלב, שצוחק בהתלהבות ואני לא רוצה לאבד את זה בעצמי, אני לא אהייה "אני" יותר. אז אל תבקש ממני להשתנות, אל תבקש ממני להיות משהו שאני לא. בלתי אפשרי עבורי לחיות בהעמדת פנים לידך וליד כולם ששנינו ידידים ותו לא, שאין את הכימייה, את המשיכה. ואז הידידות שלנו תהייה מבוססת על שקר ומתח מיני (מבחינתי בכל אופן) ואולי יהייה לך נוח ככה...אבל לא לי. תקרא לי אגואיסטית אם ככה מתאים לך לראות את זה, אבל רע לי ומשפיל אפילו להיות לידך ולא איתך. אני רגילה להשיג את מה שאני רוצה והנוכחות שלך מוכיחה לי שאני נכשלת לפעמים.. ואני תמיד שואפת להקיף את עצמי במצבים/אנשים שעושים לי טוב, הקנאות והחיבה שאני רוחשת לך רק פוגעת בי כשהיא חד-צדדית.. אני רוצה יותר!!! זו ההחלטה שלי....זו הבחירה שלי. אתה כבר עשית את הבחירה שלך ואני לפחות ניסיתי לחיות איתה, להמשיך... אבל המחשבה שאתה לא מעוניין בי, רק עושה את הנוכחות שלך יותר מעליבה לידי, וחוצמזה, כל העניין גם ממש לא הוגן כלפי ***, שאהייה "ידידה" שלך, הוא יודע את הסיפור עליך , והוא ממש משתדל, מתנהג אלי יפה, מדבר יפה ומרעיף עליי חום ואהבה.. אני עדיין לא בטוחה לגביו, אבל מגיע לו צ'אנס על זה שהוא מוכיח את עצמו מעל ומעבר, למרות ששיגעתי אותו (בגללך) ואתה.. אתה זה שהתנהג באגואיסטיות ולא נתן לי אפילו צ'אנס.. ועכשיו גם אם איי פעם תגיע להחלטה שטעית, שאתה רוצה, שאתה מבין.. אני כבר לעולם לא אוכל להיות איתך, שלך, כי תמיד יחלחל בי החוסר ביטחון והפגיעות שקיבלתי ממך. האינטואיציות שלי לא טועות! אני יודעת שאתה רצית/רוצה אותי...ואני יודעת שאתה חושב שבגלל שאתה משקם כמה שלבים פגועים בחיים שלך אז אין לך מספיק זמן ואנרגיות להשקיע במערכת יחסים.. אבל אתה טועה, מערכת יחסים בריאה ממלאת אותך באנרגיות, נותנת לך כוח להמשיך, סיבה לחייך בבוקר... אז אני לפחות הייתי הוגנת וניסיתי...ניסיתי להיות ידידה שלך, באתי לקראתך.. רק אני- נותנת, מקריבה, מנסה ונמאס לי!!!! מישהו חשוב אמר לי שלשום שאהבה אמיתית בנויה על האהבה ההדדית שלנו קודם כבני אדם, על פתיחות, חברות, שיתוף, אמון והמון שימחה בין שני אנשים - תוסיף משיכה פיזית ויש לך את הנוסחא המנצחת. וכל זה דווקא היה בין שנינו ולעולם לא נדע שנינו מה הפסדנו. חבל... אבל אתה יודע שאני מאמינה בגורל ומאמינה שלכל דבר יש סיבה. אז כנראה זה מה שאמור לקרות. ובכל זאת, אני לא מבינה אותך, לא מבינה אותך!! וכואב לי שאני לא מבינה.
