הוט VOD החדש

[מירן פחמן]

הוט VOD החדש

הנה החדש של הוט מבית באומן בר ריבנאי. קרדיטים: מנהל קריאייטיב: דיויד אדלשטיין קופי: אמיר אריאלי ארט: כפיר ראובני, במאי: נירית ירון

 

[דורי בן ישראל]

נראית יקרה... היה אפשר לעשות יותר..

בפחות כסף. לדעתי. אני אישית גרופי נלהב של הקמפיינים שלהם, אבל זו קצת... איבדה משהו בדרך מה שכן, משעשעת.

 

[xofer]

wtf?

לא התחברתי בכלל.

 

[צימט]

אהבתי...רק את השיר

מאוד אהבתי מה שעשו עד היום עם VOD אבל החיבור למסר הוא רחוק כמו הלוקיישן לצילומים ומאוד מיותר. מה שעבר להם לפני עם המון פאן ויופי קולנועי מסויים, נורא מסורבל ומפוזר בפרסומת הזאת וחבל.

 

[mc80]

אוהב מאוד בעיקר בגלל הלוק

החו"ליסטי שעושה את זה גדול מהחיים. בארץ זה לא היה עובד. ציפיתי למשהו דומה בפאנץ', אבל לא תיארתי לעצמי שהיא תהייה החברה שלו. השיר מקסים. כן ירבו.

 

[yayayoyo]

דווקא הבנתי

שהיא החברה שלו כבר כשהוא קנה את החולצה. רעיון חביב, אבל אני חושבת שמבחינת הסוף הבחורה הייתה צריכה להיות יותר "טבעית" ו"אנושית" מבחינת המשחק להבדיל מדמותה הבלתי מושגת והקרירה בצילומי הדוגמנות. טוב יכול להיות שהבעיה הייתה שהיא באמת דוגמנית במציאות ולא שחקנית. בכל מקרה זה קצת הרס לי. ונמאס כבר מהאדום שהשתלט על כל פרסומת שלישית בארץ. זה איזשהו מסר פוליטי נסתר, או קוד מלחמה ואני לא מעודכנת?? (ובכל מקרה זה גם עושה לה שיניים צהובות)

 

[mc80]

HOT- אדום, חם...

 

[yayayoyo]

HOT-יופלה-ויזה קל

ולא אכפת לי מה היה קודם. גם תפו"א אדמה חם הוא חם, והוא בכלל לא אדום. אני הייתי משנה את הצבע לשחור. שחור זה חם מאוד בשוק כיום וגם פוליטקלי קורקט וגם יש מצב שסלבריטאים מעולם הבידור יאמצו אותו.

 

[ירח ביפן]

וגם מרזה

 

[אורז]

יפה זה לא מספיק

אין ספק שמדובר בסרט מרשים. הונג קונג מרשימה, הצילום מרשים, הבימוי מרשים, הקאסט מרשים, המוסיקה מרשימה ורק התסריט לא ברשימה. מישהו מוכן להסביר לי מה הסיפור בסרט הזה? בחור הולך בעיר גדולה ורואה בכל מקום תמונה של דוגמנית. הוא מגיע הביתה ומסתבר שהדוגמנית שראה בכל העיר היא חברה שלו. נו? סו וואט? כל הסרט הוא בילט אפ היסטרי ולא מאוד מעניין לסוף לא מפתיע ולא מעניין. מסתבר שלא מספיק מוסיקה מרגשת ושוטים מוקפדים. בלי סיפור זה פשוט לא זה. גם מבחינה שיווקית לא ברור איך הסרט קשור למותג או במקרה הזה לשירות? להבדיל מהסרט הקודם עם הילד שעוצם את העיניים כי הוא רוצה לראות רק את מה שהוא אוהב, בסרט הזה לא פוצח הבריף ומה שנשאר זה המ המחשה מילולית לא נכונה של המשפט "לראות רק מה שאוהבים" באמצעות סיפור על בחור שרואה כל היום רק את התמונה של חברתו הדוגמנית. בקיצור הצלחה של נירית אבל כישלון של באומן ושל הלקוח.

 

[she goes la lala]

די אהבתי את הפרסומת

למרות שאין שום קשר לדעתי למה שהם ניסו לומר. אהבתי את הצילום את כל ה"בילט-אפ" כמו שמישהו אמר פה. ולמרות שהיה ברור מה הולך להיות הפאנצ' - אהבתי (וגם את השיר כמובן)