הוד קדושתם.

הוד קדושתם.

אני מקדיש את זה להורים,שבעני הם כמין מחלת -סרטן להרבה מאוד ילדים.
אני השתדלתי לא להגזים ולא להיות פרבוקטי וצנזרתי הרבה ממה שתכנתתי.
אבל כמובן שחשוב חופש הדיבור, זה לא שיר במלוא המובן המילה, אני לא משורר.
ואני לא סופר. אני גם לא רוצה להיות. אפילו שאני מתכנן רחוק התארים לא חושבים
לי. ושיש לי שאיפות עצמות. אבל השיר או מה שזה לא היה שייך לקובץ " משפחת תמסון" שבעצם זה הקובץ שאני מבטא את דעתי על המשפחה, בדומה לפסואה.
אני מערבב בין החיים הפרטים שלי. ויש שנוי בשמות. אז השיר הזה הוא מנקודת
המבט של ילד או יותר נכון נער, שמבטא מה שהוא מרגיש כלפי הורים. אז
הנה

הוֹרֶיךָ הֵם סָךְ הַכֹּל מֵעֶבְרֵי הַגַּנִּים.
הוֹרֶיךָ הֵם לֹא קְדוֹשִׁים מעונים יַלְדִּי.
תֵּדַע. הֵם לֹא פִּתְרוֹן לְסֵבֶל קִיּוּמְךָ.
אַל תִּשָּׂא עֵינֵךְ. אלֵיהֶם בַּתְּחִינָּה.
. אַל תְּבַקֵּשׁ - עָזְרָה, תָּמִיד תִּהְיֶה.
לְבַד אֲהוּבִי.כִּי הוֹרִים כְּמַכַּת בַּכָּרוּת.
כנישכת עַקְרָב שֶׁאֶת רעלו מחדיר.
לְגוּפֵךְ. הוֹרִים הֵם הַשָּׂטָן בכבדו
וּבְעַצְמוֹ. הוֹרֶיךָ הֵם הַקֶּבֶר שֶׁמָּתַחְתָּ
לְרַגְלְךָ. בָּרַח יַלְדִּי בָּרַח מַהֵר! כָּל עוֹד
נַפְשְׁךָ בָּךְ.
 
אני חושב מה היה קורה אילו משורר מפורסם היה כותב זאת.

למשל אם נתן זך שידוע בעוקצנות שלו היה כותב שיר שכזה איזה גל זה היה תופס.
היו עושים טררם. ואם משורר עוד יותר מפורסם זוכה פרס נובל או מהגדולים ביותר.
היו עושים מזה סרט. אבל שאתה נטול שם וזהות לאף לא אכפת מה אתה כותב.
אתה כמו אוויר. במיוחד שכיום כל אחד אומר את הדברים הנוראים ביותר. אז מי שזוכה
לצומת לב הם הסלב. זה מרתק אותי בעוד אופן .לסים שיר של משורר מעולה אנונמי
מול משוררר גאון מפורסם ולומר תבחר מי יותר טוב. נראה מה היה קורה. אני עשיתי כך
ומשום מה בחרו רוב הפעמים בשיר של האמן האנונמי ונחשו מי זה, יש המון השפעה
למי עומד מולך, עם שקספיר כתב אז חייב להיות גאוני ואם סתם אחד " לא הוא זה-סתם
לא טוב" יש ממש מותגים זה מרתק ואני עושה מבחנים כאלו כל הזמן. זהו הייתי חייב
להוסיף תנקודה הזאת.
 
בתור ״ הורה ״ לא נעים לקרוא את מה שכתבת

מאחלת לך שתמצא שלוות נפש ותשאיר את המשקעים והחוויות שחווית מאחוריך ותוכל להתקדם בחיים עם פחות טעם רע בפה ויותר שמחה בלב.
 
לא חושב שזה קשור למה שעברתי או לא עברתי.

אלה דעתי האישית והמשוכלת . אין קשר להורי אני מחבב אותם. אבל זו היא
דעתי. ועל זה אני כותב.
 
בעני הורות זה דרעק.

אל תראי אותי חסיד של ילדים. אני בעצמי טיפוס די דפוק. שכנראה
מחכה לו חיים מרתקים. אבל מה לעשות אין בריריה ימשיכו להביא ילדים.
אז לא משנה מה אני יאמר או כמה אני ירגז. שום דבר לא ישתנה " מה שהיה
הוא מה שהיה אין דבר חש תחת השמש" אמר קהלת לפי הפשט.
 
מותר לך .

לא חייב לאהוב ילדים , לא חייב לרצות להיות הורים , זה בסדר גמור .
אבל לא כולם ״ רעים ״ , אתה יכול להיות בטוח .
 
אף אחד לא רע ואף אחד לא טוב הכל משולב.

אני מאמין בטוב של האדם בזמן שאני רואה את הרע שבו. חיי לימדוני
להיות סקפטי. ולא לאמין ברוח הקדושה של האדם, ולאוהב את בעלי החיים.
יותר מכל דבר אחר. אז יאשמו אותי באהבת החיה על פני האדם " כי לא מותר
האדם מן הבמה"
 

arana1

New member
זו טעות להפיל הכל על הנסיון הפרטי שלו

אוטיסטים בסך הכל חווים דברים בצורה שנדמית כמוקצנת,
ויש לזה הרבה סיבות,
טובות,
אבל גם עקרונית,
הורות מגלמת את כל מה שהכי מסריח בחברה,
וגם מה שטוב בה,
אלא שבינתיים החברה היא בעיקר נורא מסריחה,
ולכן גם הורות היא כזאת,
ולהפך.

הורות היא עניין היררכי בעיקרו, סמכותי, מציב גבולות, אוטיסטים לא אוהבים את זה,ומסיבות מאוד טובות ומעניינות.
 
אני חושב שהרבה מרגשים כמוני.

הבדל הם שהם לא מדברים לעומתי. שאני אומר הכל בפנים.
יש אנשים ששנואים אותי בגלל זה גם במציאות, אנשים לא אוהבים לשמוע
ביקרות, לקלק הם אוהבים מאוד.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
כולנו מעוצבים במידה ובצורה זו או אחרת ע"י הנסיון הפרטי
וזה כולל גם את עמדותינו.
&nbsp
הורות אינה מסריחה.
הורות היא מורכבת.
היחסים בין הורים לילדים הם אולי סוג היחסים הכי מורכב.
יש בו זרמים אפלים כמו גם אור ואהבת אמת.
אנשים שונים חווים מינונים שונים מזה ומזה
ואך טבעי הוא שזה ישפיע עליהם .
&nbsp
אולי עקרונית הורות מגלמת כלמיני דברים,
אבל זה מזכיר לי משפט ששמעתי ממישהו לאחרונה:
תיאורטית- אין הבדל בין התיאורטי לפרקטי,
פרקטית- יש
 

arana1

New member
הזיקה בין הפרטי לכללי משתנה כל הזמן

והיא משתנה בדרך שמאירה עד כמה ההורות המסורתית היא מצחינה.

והיא משתנה בדרך שבה הפער בין התיאורטי לפרקטי נסגר,
מה שעשוי לדבר במיוחד לאוטיסטים.

מורכבות לא חייבת לכלול כל כך הרבה כאב וחוסר הבנה,
מורכבות גם יכולה להיות הכי יפה ורגישה ואוהבת ועדינה.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
נכון

לכן לדעתי, כל אמירה חד מימדית על הורות חוטאת לאמת.
להגיד שהיא מסריחה זה אותו דבר כמו להגיד שהיא נפלאה.
מורכבות זה אומר שיש בה כלמיני זרמים
ויש בה פוטנציאל לכלמיני דברים.
 
הורות מורכבת אבל יש משחקי כוחות ומי שלמעלה כעת הוא המסריח.

אני לא ארמרתי שהיא חד כוונית אלה אני מראה את הצד השליל.
שבה ויש אנשים שלא מוצא חן בעניהם המילים שבהם אני משתמש.
לי זה לא אכפת אני לא פולקטאי ואני גם לא נחמד בלשון המעטה אז
הכל כעמו שצריך להיות.
 

arana1

New member
את בסך הכל חוזרת בדיוק על אותה טעות

ומזהה מורכבות עם העובדה שיש בדברים טוב ורע,
אלא שכמו שאני טוען מורכבות אפשרית דווקא כשיש בדברים יותר טוב מרע,

יש בהורות פוטנציאל מדהים, זו חוויה משמעותית וחשובה, ובדיוק לכן לא כדאי להתעלם מהעובדה שעדיין ברוב המקרים, ברוב העצום והמכריע של המקרים, ישומה עדיין בעייתי נורא, ובוודאי שכך מפרספקטיבה אוטיסטית.
 
אתה לא חושב שהרע והטוב משולב?

או שאתה טוען שהטוב עולה על הרע ואז יש מרכבות.
אשמח לתשובה.
 

arana1

New member
אני חושב שיש קשר בין היכולת לפעול טוב לבין מורכבות

ובדרך כלל נשמע לי שאנשים מזהים מורכבות עם העובדה שבכל טוב יש רע ולהפך ודעתי שונה לחלוטין,
שככל שאנחנו לומדים להכיל וליישם מורכבות רבה יותר ככה אנחנו טובים יותר,
ולהפך.

אני לא חושב שזה שהטוב חייב שיהיה משולב ברע, ממש לא, לדעתי החיים יכולים לזרום יפה מאוד גם בלי רוע.
 
יש לך חשיבה מעניינת.

בעבר אני חשבתי כך היום כבר לא. לאחר שנחשפתי לרוע טהור ולטוב
שמעורבב ברוע. בעבר. הייתי מאוד תמים וחשבתי שיש חברות אמת/אהבה
אמתית אבל זרקו עלי בוץ לעיינים, ובגדו בי אז אני כבר לא מפתח רגשות.
כי יש גובל לנתינה שלי. שהיא אבסלוטית כמו רבים מאוטיסטים ואז מנצלים
אותך מכל בחינה. אז פשוט וותרתי על אהבה, ואני לא בטוח שאי פעים באמת אהבתי.
 

arana1

New member
צריך להפריד בין החוויה האישית שלך לבין האמת

זה שאנשים מנצלים אותך ואת הנתינה שלך זה לא אומר שאין בגישה שלך אמת,
אם אתה מוותר אתה פשוט נכנע לשקר,

ה]תרון של בעייה כמו שלך היא לברור אנשים קצת יותר בקפדנות
מי שמנצל את הצורך והיכולת שלך להתמסרות,
שזה היחס שהרבה אוטיסטים נתקלים בו,
פשוט אל תיצור איתו קשר יותר וזהו,
זה הרבה יותר הגיוני מאשר לוותר על כל מה שיפה וחכם בך רק בגלל שאנשים מכוערים וטיפשים מנצלים את זה ואותך לרעה.
 
אבל זה שינה לי את הגישה.

אני התחלתי לפתח אטימות ושנא לבני האדם. כי אדם שלא חווה אהבה
איך יאהב?: אני יודע שזה נשמע מוזר. אבל אני באמת ובהתמים לא יודע מה
זה. אני כל כך רציתי לאוהב. אבל תמיד הרגשתי שאני לא נגעתי באמת באהבה.
ואם הייתי מוותר פשוט לא הייתי מדבר עם אף אחד, לא עוזר לאף אחד, לא מתייחס
ולא כואב. אבל רואים בי את השחור שבי. כי מאסתי בחיים. כי אני דיכאוני /אובדני.
מפאר את כל החוקים, לא מתייחס בכבוד לחוקים הגלובלים אהבה, צדק,משפחה.
ילדים. אני כאילו עוף מוזר לא שייך אמרו לי את זה הרבה שאני לא שייך. אבל
כמו שאתה אומר אני מרגיש שזה דווקא מה שיפה בי. ומיוחד בי ואני לא רוצה
לוותר על אהבה. אני באמת צרילך לחפשש אנשים שהם דומים לי, כי נתתי הכל
וירקו לי לפנים. ואין כוטב מזה זה מין טראומה.
 
למעלה