הודעת שביז"ות....

[maayan15]

אני מסכימה עם נוטמג....

בסה"כ..זה נראה כאילו במקום לדבר על מה שמפריע לכם בפנים דיברתם על דברים שטיחיים, ככה עשיתם עיסקאות בשביל להימנע מוויכוחים...אבל אני חושבת שבבעיות שלך יש יותר מאשר "מי לא עושה את חלקו בבית"....

 

[yuvalb9]

שני שקל! פיתה בשני שקל! שקט בבית

בשקל תשעים!!! בגלל שלא היה צורך בתמלול השיחה עם אמא שלי, קיצצתי דברים חשובים וחשובים פחות. השיחה עצמה הייתה לעניין, מה שמציק לי ביחס שלה, ומצדה מה שמציק לה בהתנהגות/יחס שלי. שיחת נפש על כ-ל הנושאים שמציקים לי, לא הייתה עוזרת (אתם מתארים לעצמכם שיחה על כמה מעצבן שאמא שלי שמה לק כשכולם באוטו?!). השיחה היתה קצרה קולעת וקולחת... ככה שאף אחד לא דרך על היבלות של השני... ובקשר ל"את אל תכריחי אותי לחייך, אני לא אאיים בשירות קרבי" א. התפקעתי מצחוק כשקראתי את זה. ב. זה לא היה ככה... לאמא שלי נפל האסימון שאני בטיפטיפה יותר לחץ ממה שהיא מתארת לעצמה. כשאמרתי לה שההגדרת תפקיד שלי עדיין נזילה... ואם ג´ובניק, קרבי או משהו באמצא, אני עדיין לא יודע... מעיין - השיחה לא הייתה שטחית, ונגעה בדברים שמציקים לי ומציקים לה. כנראה מה שמציק לאמא שלי זה שאני נמצא בבית (זה הקטע של למה אתה לא עובד) ושכשאני בבית, אני לא עוזר באחזקת הבית. בכל מקרה... אזעקת הרגעה נשמעת ברחבי ראשון לציון... הכל שב למקומו בשלום...

 

[אפי היקרה]

לי זה נשמע כמו התחלה

אבל בטח לא סוף דבר. אני בהחלט יכולה לדמיין שתוך שבוע שוב הויכוחים יעלו, ובינינו, כעס של כמה וכמה שנים לא נפתר בשיחה אקראית בטיול לילה חביב. אבל התחלת. אני מציעה להמשיך בכוון הזה, גם אחרי שתתגייס. התחלת להגיד מה שיש לך על הלב, אל תפסיק עכשיו. תמשיך עד שהם יבינו שאתה כבר ילד גדול, שנמאס לך מזה ומזה ומזה, אבל במקביל, תפגין כבר הבנה והקשבה לגבי מה שבאמת מפריע להם. עדיין לא מאוחר לחנך את משפחתך, ואם תפסיק עכשיו, זה לעולם כבר לא ישתנה.

 

[zimes]

../images/Emo45.gif

מזל שאני או nut לא כתבנו את זה - היית חושב ששוב שתי הגריאטריות האלה לא מאמינות שהגעת את המנוחה ואל הנחלה.

 

[Michelin]

הורים, אחיות וחיות אחרות.

מישה היה כלכך עסוק בסוגיית המסאג´ים שלו עצמו שלא שם לב. הוא בוש ונחלם ומבקש סליחה ומחילה. עצבים, בכל צורותיהם, ועל מי או מה שלא יהיו, תמיד, ונדגיש תמיד נובעים מרגשות חיבה (סמויים או גלויים, לשיפוטייך). ולקלישאת השבוע (תופיסט, טה טה טה טה, חדל) כשרוגזים עלייך, יושבים לך על הראש ומוצצים את דמך מהעורק הראשי שבצוואר זה בגלל שאיכפת ממך (עכשיו כולם מתבקשים להתות ראשם לימין ולומר אההה, בקול רך וסנטימנטלי). זאת גם הסיבה למה אתה בוודאי רוגז על הורייך, ואחותך. חשובה לך דעתם, ולהם חשובים מעשייך. הבלגה במידת מה היא הפעולה הברוכה. מאידך גיסא, כמגיעים מים עד נפש, אין מנוס מעצבים (אלא אם יחלת לעצמך אולכוס בגיל מאוד צעיר). עצת מישה לך, הבלגה מתונה, בחר את הכיכוים בקפידה רבה, כי לא כל קריאת גנאי מצד אמא היא קריאת תיגר והזמנה לקרב. והכי חשוב, ושיש לזכור תמיד, במיוחד בנושאי המשפחה, ופי כמה וכמה שמדובר בהורים, שגם הם בני אדם (למרות הכל) וגם הם שוגים בדרך בה הם מתקשרים איתנו, לעיתים. בוא נודה באמת המרה שלו ידעו לתקשר כבני אדם ולא כהורים כל תורת הפסיכולוגיה הייתה מיותרת לקיומינו. חשוב לזכור שיש לנו, הצאצאים את הזכות הנכבדה להפוך להורינו בשעתינו אנו. פסוקו של מישה: הורים גידלתי ורוממתי.

 

[snatch111]

ממממממ....

אני לא ממש יכול להתיחס למצב אצלך בבית, אין לי רקע ווודאי לא היכרות עם ההורים שלך...אוכל רק לציין שזה נשמע מאוד מאוד מוכר למה שקרה אצלי לפני הגיוס ואם זה מנחם אותך...... ברגע שתתגייס זה יהיה כ"כ שונה פתאום. מקצה לקצה! עצם העובדה שכתבת.....כבר פרקת חלק מהמתח...והיתר? אני מאמין שתסחוב עוד קצת עד הגיוס.. שפשוף נעים !