אני מדמיין את עצמי
עולה לשמים,ומנענעים אותי תריסר מלאכי חבלה,שחורים ומלאי עיניים,3 זוגות כנפיים האחד,לשונותיהם יורים אש,וכלי תופת בידיהם. מניפים לעברי חרבותיהם,וצועקים,למה,למה,למה? אני ספון בפינה, עוצם עיני מבקש שלא לראות אותם,פונה אליהם בתחנונים,מה למה?מה עשיתי? למה לא השלמת את ספירת העומר,מסביר לי בגערה המגודל שבהם.הא,הא,הא.,פתחתי בגמגום,זה הכל בגלל דובצי.מה אעשה,והוא החליט לפרוש?או אז הפכו פניהם כל עדר הביעותים הזה,והחלו רצים לכוונך דובצי.תזהר,הם מגיעים...