הודעת פרידה
- פותח הנושא אפרת_ח
- פורסם בתאריך
חנה בית הלחמי
New member
אפרת ???? (ארוך)
הפורום אותו פורום, המנהלות אותן מנהלות בתוספת אורין שהתווספה כי זמננו קצר ומתקצר בשל שינויים בחיינו ובתעסוקתנו - אולם הדבר היחידי שהשתנה נמצא מחוץ לפורום, לטעמי. המדיניות לא השתנתה ולו בפסיק ואף נהיינו הרבה יותר תולרנטיות למבקרים ומבקרות לא קרואים ו/או בעייתיים וכלי הניהול כאן טוב יותר ומאפשר שירשור, מחיקה וחסימה יעילים וקלים לביצוע כך שאין צורך בפעולות "גורפות". השתנתה החברה הישראלית, עלה סף העצבנות, ירדה הסבלנות, הצטמקה הסובלנות, עלה סף הפחד והזעם, הדיונים בכל הפורומים נעשים קצרי רוח ועצבניים והשינוי הנוסף כאן (מלבד עניין ה"אמהות ופמיניזם" של אורין - שהועלה לא כמדיניות אלא כעמדתה הפרטית של אורין) הוא בנסיונות לרכך את מצוקות העיתים בדפוסי דיון סבירים. התפתחנו. הוצאנו מגזין. אנחנו עובדות על אתר. אין ספק שהמפגש עם החיים עצמם "דוקרני" יותר מהדיון האינטלקטואלי ואף שיערתי שיהיו כמה ש"יפלו" בקו התפר הזה. החדשות הופכות את הדיון הפמיניסטי ל"פחות חשוב" וזה עובד "כמו שעון" בתת מודע של כולנו. רק שצריך לזכור שכך היה מימים ימימה. תמיד פעל הסוכן הפנימי שלנו ואמר ש"בשמנים כאלו יש דברים חשובים יותר". האומנם ? את עושה משהו מאוד לא הוגן, אפרת. היות ולא השתנתה המדיניות, והיות ואולי קרה כאן או נראה מעיניך משהו שאינו נראה מעינינו - תסבירי את עצמך... יש הרבה דרכים להשאיר חממה אינטלקטואלית כחממה אינטלקטואלית. עניינן בדיוק מה שלא נעשה כאן וזה בדיוק יופיו של פורום פמיניזם - הדרכים הללו הן הן "סתימת הפיות" שבהפוך על הפוך מאשימים אותנו בה מדי פעם. זה מה נחתור אליו ? אולי. פורטל תפוז נתן לנו בית וגב שלא קבלנו ביואל. פרחנו כאן, שגשגנו כאן וכמידת החשיפה כן מידת חשיפתנו לעולם האמיתי שבחוץ. וזה עולם לא טוב בימים אלו. הייתי שמחה לראות אותנו כאן - לא נותנות לנשים לרדת מסדר היום של כולנו (ולכן מסדר היום הציבורי) בזמן שבחוץ סוערות הרוחות בחברה גברית מאוד, קשה מאוד, לוחמנית מאוד. אז גלי לי, אפרת - במה השתנתה המדיניות ? מה מאפייני השינוי ? מי בישרה על השינוי ? איך הוא בא לידי ביטוי? מה בדיוק הוא גורם לך להרגיש ? עזבתי פורומים בעבר (לא מזמן אפילו פורום ששתינו גלשנו בו) - מסיבה אחת בלבד, שדעותי לא היות בם לגיטימיות. האם יש לך תחושה כזו ? אני רק רוצה להאיר את תשומת לבכן לויה-דולורוזה הקטנה שאנו עוברות כדי לשמור על צביונו של הפורום למרות ההפרעות, שקיימות תמיד בפורומים. זכורים לנו למשל המטרידים של יואל וההצפות הגדולות...כאן השתכללו הכלים ומטרידים משתמשים בשיטות אחרות, פורצים למשל למחשבינו, שומרים על לוג של כל הודעותינו ומשתמשים באיומים בוטים על גבול הפלילי. לי אישית יש תחושה של נטישה, אפילו בגידה כשאני קוראת הודעה סתמית ואולי אף יוהרנית ומלגלגת שכזו. בשביל זה אני קורעת את אחורי ?
הפורום אותו פורום, המנהלות אותן מנהלות בתוספת אורין שהתווספה כי זמננו קצר ומתקצר בשל שינויים בחיינו ובתעסוקתנו - אולם הדבר היחידי שהשתנה נמצא מחוץ לפורום, לטעמי. המדיניות לא השתנתה ולו בפסיק ואף נהיינו הרבה יותר תולרנטיות למבקרים ומבקרות לא קרואים ו/או בעייתיים וכלי הניהול כאן טוב יותר ומאפשר שירשור, מחיקה וחסימה יעילים וקלים לביצוע כך שאין צורך בפעולות "גורפות". השתנתה החברה הישראלית, עלה סף העצבנות, ירדה הסבלנות, הצטמקה הסובלנות, עלה סף הפחד והזעם, הדיונים בכל הפורומים נעשים קצרי רוח ועצבניים והשינוי הנוסף כאן (מלבד עניין ה"אמהות ופמיניזם" של אורין - שהועלה לא כמדיניות אלא כעמדתה הפרטית של אורין) הוא בנסיונות לרכך את מצוקות העיתים בדפוסי דיון סבירים. התפתחנו. הוצאנו מגזין. אנחנו עובדות על אתר. אין ספק שהמפגש עם החיים עצמם "דוקרני" יותר מהדיון האינטלקטואלי ואף שיערתי שיהיו כמה ש"יפלו" בקו התפר הזה. החדשות הופכות את הדיון הפמיניסטי ל"פחות חשוב" וזה עובד "כמו שעון" בתת מודע של כולנו. רק שצריך לזכור שכך היה מימים ימימה. תמיד פעל הסוכן הפנימי שלנו ואמר ש"בשמנים כאלו יש דברים חשובים יותר". האומנם ? את עושה משהו מאוד לא הוגן, אפרת. היות ולא השתנתה המדיניות, והיות ואולי קרה כאן או נראה מעיניך משהו שאינו נראה מעינינו - תסבירי את עצמך... יש הרבה דרכים להשאיר חממה אינטלקטואלית כחממה אינטלקטואלית. עניינן בדיוק מה שלא נעשה כאן וזה בדיוק יופיו של פורום פמיניזם - הדרכים הללו הן הן "סתימת הפיות" שבהפוך על הפוך מאשימים אותנו בה מדי פעם. זה מה נחתור אליו ? אולי. פורטל תפוז נתן לנו בית וגב שלא קבלנו ביואל. פרחנו כאן, שגשגנו כאן וכמידת החשיפה כן מידת חשיפתנו לעולם האמיתי שבחוץ. וזה עולם לא טוב בימים אלו. הייתי שמחה לראות אותנו כאן - לא נותנות לנשים לרדת מסדר היום של כולנו (ולכן מסדר היום הציבורי) בזמן שבחוץ סוערות הרוחות בחברה גברית מאוד, קשה מאוד, לוחמנית מאוד. אז גלי לי, אפרת - במה השתנתה המדיניות ? מה מאפייני השינוי ? מי בישרה על השינוי ? איך הוא בא לידי ביטוי? מה בדיוק הוא גורם לך להרגיש ? עזבתי פורומים בעבר (לא מזמן אפילו פורום ששתינו גלשנו בו) - מסיבה אחת בלבד, שדעותי לא היות בם לגיטימיות. האם יש לך תחושה כזו ? אני רק רוצה להאיר את תשומת לבכן לויה-דולורוזה הקטנה שאנו עוברות כדי לשמור על צביונו של הפורום למרות ההפרעות, שקיימות תמיד בפורומים. זכורים לנו למשל המטרידים של יואל וההצפות הגדולות...כאן השתכללו הכלים ומטרידים משתמשים בשיטות אחרות, פורצים למשל למחשבינו, שומרים על לוג של כל הודעותינו ומשתמשים באיומים בוטים על גבול הפלילי. לי אישית יש תחושה של נטישה, אפילו בגידה כשאני קוראת הודעה סתמית ואולי אף יוהרנית ומלגלגת שכזו. בשביל זה אני קורעת את אחורי ?
חנה בית הלחמי
New member
אפרת הסבירה לי את מניעיה במסר
מסתבר שמקור העניין הוא בדיון על האמהות ופמיניזם, דיון שאני אישית לא השתתפתי בו כמעט משום שהיתה לי ביקורת נוקבת על ההתנסחויות בו (בעיקר מצידנו, המנהלות) אופיו. ביקשתי מאפרת להרחיב לגבי מה שהעיק עליה שכן אין לי אישית רצון לוותר על אף גולשת. כולכן יקרות לי - גם אלו שיש לי איתן מדי פעם חילוקי דיעות רעיוניים קשים. אני מבקשת מכולכן להעלות כאן דיעות, קשיים ורתיעות שיש לכן מהדיונים לאחרונה על מנת שנתכנס בחזרה כולנו לדרך המוכרת לנו של דיון פורה לחידוד המודעות הפמיניסטית ולהעצמתנו. התנצלותי לאפרת על הודעה שלה שנמחקה. להלן ההודעה: "תגידי אורין, את פסיכית או אומללה? ואם את לא זה ולא זה, למרות שלא ינקת לפי דרישה עד גיל שנתיים, אז אולי גם לילדים שהולכים לגן יש זכות קיום." ותגובתה של אפרת למחיקה: היי טל! אם מותר לאורין לכתוב דברים כאלה איומים על הילדות שלי ולהישאר מנהלת, את לא חושבת שגם לי מותר? אז...אני משוכנעת שזה מקובל (כפי שכיוונה טל בהתכתבותה עם אפרת) שזה הזמן לקחת צעד אחורה, לנשום עמוק ולהתחיל FRESH. הדרך היא שאורין תרכך התייחסויות פסקניות לגולשות ואפרת וגולשות אחרות תרככנה התבטאויות שאנו מקפידים - באותה מדיניות של מימים ימימה - להשאיר מחוץ לפורום. אני מודה לאפרת, לאורין, לגולשות, לטל, לכולן על שיתוף הפעולה. אין לנו עודף גולשות (גם אם יש הרבה, אנחנו חמדניות ללא תקנה) ולי אישית חשוב שאפרת תהיה כאן. עם מי עברתי הריון שלם והלכתי "מכות" ברשת ? מה פתאום שהיא תעלם לי עכשיו ? חנה
מסתבר שמקור העניין הוא בדיון על האמהות ופמיניזם, דיון שאני אישית לא השתתפתי בו כמעט משום שהיתה לי ביקורת נוקבת על ההתנסחויות בו (בעיקר מצידנו, המנהלות) אופיו. ביקשתי מאפרת להרחיב לגבי מה שהעיק עליה שכן אין לי אישית רצון לוותר על אף גולשת. כולכן יקרות לי - גם אלו שיש לי איתן מדי פעם חילוקי דיעות רעיוניים קשים. אני מבקשת מכולכן להעלות כאן דיעות, קשיים ורתיעות שיש לכן מהדיונים לאחרונה על מנת שנתכנס בחזרה כולנו לדרך המוכרת לנו של דיון פורה לחידוד המודעות הפמיניסטית ולהעצמתנו. התנצלותי לאפרת על הודעה שלה שנמחקה. להלן ההודעה: "תגידי אורין, את פסיכית או אומללה? ואם את לא זה ולא זה, למרות שלא ינקת לפי דרישה עד גיל שנתיים, אז אולי גם לילדים שהולכים לגן יש זכות קיום." ותגובתה של אפרת למחיקה: היי טל! אם מותר לאורין לכתוב דברים כאלה איומים על הילדות שלי ולהישאר מנהלת, את לא חושבת שגם לי מותר? אז...אני משוכנעת שזה מקובל (כפי שכיוונה טל בהתכתבותה עם אפרת) שזה הזמן לקחת צעד אחורה, לנשום עמוק ולהתחיל FRESH. הדרך היא שאורין תרכך התייחסויות פסקניות לגולשות ואפרת וגולשות אחרות תרככנה התבטאויות שאנו מקפידים - באותה מדיניות של מימים ימימה - להשאיר מחוץ לפורום. אני מודה לאפרת, לאורין, לגולשות, לטל, לכולן על שיתוף הפעולה. אין לנו עודף גולשות (גם אם יש הרבה, אנחנו חמדניות ללא תקנה) ולי אישית חשוב שאפרת תהיה כאן. עם מי עברתי הריון שלם והלכתי "מכות" ברשת ? מה פתאום שהיא תעלם לי עכשיו ? חנה
לכל המשתתפות שלום, אני מסכימה עם
כל מילה של חנה, אני מצטערת על ביטויים שכתבתי כאן ושעוררו תגובות רגשיות של כעס וכאב. חשוב לי להדגיש, שדווקא כאן, אני מרשה לעצמי לומר את כל מה שנראה לי אמיתי בעיני. כנראה שנסחפתי ושאפילו כאן במקום שהוא בית בעיני, אסור להגיד את הכל ללא צנזורה עצמית. חשוב לי להזכיר, שבעבר "חטפתי" כהוגן בפורום הזה, גם מחנה וגם ממשתתפות, וראיתי פעמים שאחרות "חטפו". בכל אופן המשכתי להשתתף, על אף ולמרות, וכשהרגשתי נפגעת, קמתי להגן על עצמי ולפעמים לתקוף חזרה. הטעות הגדולה שלי, כפי שאני מבינה, היא הדרך הנחרצת של ניסוח דברי. אנשים מקבלים את הדברים בדרך אישית ולא ענינית, כמו שאני רואה אותה. האם אני מסוגלת לשפוט את עצמי דרך הדברים שלי? האם אני מסוגלת לנסח דברים אחרת? האם אני מסוגלת לשנות את דרך הכתיבה שלי? אני מקווה שכן ואנסה לעשות זאת החל מעכשיו. אבל אולי גם כל הנ"ל כתוב באותה דרך? אולי בכלל יותר טוב שאגזור על עצמי שתיקה? הגעתי למצב בו אני מהססת לפני שאני כותבת ועוד יותר מהססת לפני שאני לוחצת "שלח". אז אולי זה הזמן לפסק זמן. תודה , אורין.
כל מילה של חנה, אני מצטערת על ביטויים שכתבתי כאן ושעוררו תגובות רגשיות של כעס וכאב. חשוב לי להדגיש, שדווקא כאן, אני מרשה לעצמי לומר את כל מה שנראה לי אמיתי בעיני. כנראה שנסחפתי ושאפילו כאן במקום שהוא בית בעיני, אסור להגיד את הכל ללא צנזורה עצמית. חשוב לי להזכיר, שבעבר "חטפתי" כהוגן בפורום הזה, גם מחנה וגם ממשתתפות, וראיתי פעמים שאחרות "חטפו". בכל אופן המשכתי להשתתף, על אף ולמרות, וכשהרגשתי נפגעת, קמתי להגן על עצמי ולפעמים לתקוף חזרה. הטעות הגדולה שלי, כפי שאני מבינה, היא הדרך הנחרצת של ניסוח דברי. אנשים מקבלים את הדברים בדרך אישית ולא ענינית, כמו שאני רואה אותה. האם אני מסוגלת לשפוט את עצמי דרך הדברים שלי? האם אני מסוגלת לנסח דברים אחרת? האם אני מסוגלת לשנות את דרך הכתיבה שלי? אני מקווה שכן ואנסה לעשות זאת החל מעכשיו. אבל אולי גם כל הנ"ל כתוב באותה דרך? אולי בכלל יותר טוב שאגזור על עצמי שתיקה? הגעתי למצב בו אני מהססת לפני שאני כותבת ועוד יותר מהססת לפני שאני לוחצת "שלח". אז אולי זה הזמן לפסק זמן. תודה , אורין.
חנה בית הלחמי
New member
אל דאגה אורין, כולנו נזרקות לקצוות
לפעמים ומוצאות בסוף את קו האמצע...
לפעמים ומוצאות בסוף את קו האמצע...
אני ממש מעריכה את הרוח והגישה
שבטאתן בהודעותיכן. במהלך דיון שבו מנסים לשכנע, נכנסים לפינות ואז הדברים נראים מנקודה הרבה יותר צרה. הנושא של מחיקת הודעות הוא קצת בעייתי בעייני, כי זה כמו לסתום למישהו את הפה. עשו לי את זה פעם, ואני זוכרת שממש כעסתי. לדעתי, גם אם ההודעה מוגזמת, מספיק להגיב עליה ולהגיד את זה, ולא למחוק. אנשים בפורום מספיק אינטיליגנטים בשביל לעשות את ההפרדה. אם רוצים לשמור את הפורום "נקי", אפשר למחוק אחרי שעברו מספר ימים ולאחר הודעה מוקדמת. בכל מקרה כל הכבוד על הנכונות
שבטאתן בהודעותיכן. במהלך דיון שבו מנסים לשכנע, נכנסים לפינות ואז הדברים נראים מנקודה הרבה יותר צרה. הנושא של מחיקת הודעות הוא קצת בעייתי בעייני, כי זה כמו לסתום למישהו את הפה. עשו לי את זה פעם, ואני זוכרת שממש כעסתי. לדעתי, גם אם ההודעה מוגזמת, מספיק להגיב עליה ולהגיד את זה, ולא למחוק. אנשים בפורום מספיק אינטיליגנטים בשביל לעשות את ההפרדה. אם רוצים לשמור את הפורום "נקי", אפשר למחוק אחרי שעברו מספר ימים ולאחר הודעה מוקדמת. בכל מקרה כל הכבוד על הנכונות
אני חושבת שלמחוק זה לא לסתום למישהו
את הפה. לחסום זה כן. ולפעמים יש כאלה שצריך לחסום אותם, בשל העדר תרבות דיון מינימלית, אאוטינג, נסיון להריסת הפורום וכו´. במקרה הנדון, נשלחה לכותבת הודעה שמסבירה מדוע הודעתה נמחקה, והזמנה להציבה שוב בשינוי הכותרת, כולל צירוף הודעתה המקורית כך שתוכל לעשות קאט אנד פייסט מבלי לשקוד על כתיבתה מחדש. אם בזמן ריתחה הייתי גולשת לעלבונות אישיים והייתי מקבלת ממנהלת אותה הפורום הודעה בסגנון בו כתבתי הכוללת הזמנה להציב את דברי מחדש, לא הייתי כועסת, ולא הייתי חשה שסתמו לי את הפה.
את הפה. לחסום זה כן. ולפעמים יש כאלה שצריך לחסום אותם, בשל העדר תרבות דיון מינימלית, אאוטינג, נסיון להריסת הפורום וכו´. במקרה הנדון, נשלחה לכותבת הודעה שמסבירה מדוע הודעתה נמחקה, והזמנה להציבה שוב בשינוי הכותרת, כולל צירוף הודעתה המקורית כך שתוכל לעשות קאט אנד פייסט מבלי לשקוד על כתיבתה מחדש. אם בזמן ריתחה הייתי גולשת לעלבונות אישיים והייתי מקבלת ממנהלת אותה הפורום הודעה בסגנון בו כתבתי הכוללת הזמנה להציב את דברי מחדש, לא הייתי כועסת, ולא הייתי חשה שסתמו לי את הפה.
אפרת היקרה../images/Emo39.gif
כאב לי לראות את הודעת הפרידה שלך, אני מאמינה שקבוצות דיון - חוות עליות וירידות כאלה ואחרות, לפעמים הדיונים יותר סוערים, לפעמים פחות, גם אם אנו מרגישות שדיעותינו מותקפות, זו אינה סיבה לעזוב את הפורום, הרי אחרי הכל יש ימים שאנו גם המתקיפות... אנא ממך הישארי, כוחה של קבוצה - בחבריה ואני מאמינה שכל אחת פה היא חברה חשובה. שלך אפרת@הבית
כאב לי לראות את הודעת הפרידה שלך, אני מאמינה שקבוצות דיון - חוות עליות וירידות כאלה ואחרות, לפעמים הדיונים יותר סוערים, לפעמים פחות, גם אם אנו מרגישות שדיעותינו מותקפות, זו אינה סיבה לעזוב את הפורום, הרי אחרי הכל יש ימים שאנו גם המתקיפות... אנא ממך הישארי, כוחה של קבוצה - בחבריה ואני מאמינה שכל אחת פה היא חברה חשובה. שלך אפרת@הבית
החושף הנחשף לאהבה
New member
ורק עכשיו החושף שם לב
שאלו שתי אפרתיות. כל הזמן לטיפשותו הרבה הוא היה בטוח שזו אותה אחת עם שני ניקים שונים, אז ראשית סליחה! אבל החושף לא התכוון להתבלבל הוא פשוט כזה לפעמים, מבולבל אבל ישר דרך. ומכוון שרק עכשיו הוא גילה שבעצם יש שתיים זה יהיה עצוב מאוד אם הוא יאבד אחת. ובכלל החושף הגיע למסקנה שאם יגיע היום שחברי כנסת למיניהם יגידו אחד לשני "רק אל תלשינו עלינו לחנה" אז תבוא לציון גואלת ותגור לביאה עם כבשה ושלום ופמניזים ישררו במקומותיכם. כי במקומותינו יש שלום וגם יחסית פמניזים. ערב דוב.
שאלו שתי אפרתיות. כל הזמן לטיפשותו הרבה הוא היה בטוח שזו אותה אחת עם שני ניקים שונים, אז ראשית סליחה! אבל החושף לא התכוון להתבלבל הוא פשוט כזה לפעמים, מבולבל אבל ישר דרך. ומכוון שרק עכשיו הוא גילה שבעצם יש שתיים זה יהיה עצוב מאוד אם הוא יאבד אחת. ובכלל החושף הגיע למסקנה שאם יגיע היום שחברי כנסת למיניהם יגידו אחד לשני "רק אל תלשינו עלינו לחנה" אז תבוא לציון גואלת ותגור לביאה עם כבשה ושלום ופמניזים ישררו במקומותיכם. כי במקומותינו יש שלום וגם יחסית פמניזים. ערב דוב.
החושף הנחשף לאהבה
New member
ורק עכשיו החושף שם לב
שאלו שתי אפרתיות. כל הזמן לטיפשותו הרבה הוא היה בטוח שזו אותה אחת עם שני ניקים שונים, אז ראשית סליחה! אבל החושף לא התכוון להתבלבל הוא פשוט כזה לפעמים, מבולבל אבל ישר דרך. ומכוון שרק עכשיו הוא גילה שבעצם יש שתיים זה יהיה עצוב מאוד אם הוא יאבד אחת. ובכלל החושף הגיע למסקנה שאם יגיע היום שחברי כנסת למיניהם יגידו אחד לשני "רק אל תלשינו עלינו לחנה" אז תבוא לציון גואלת ותגור לביאה עם כבשה ושלום ופמניזים ישררו במקומותיכם. כי במקומותינו יש שלום וגם יחסית פמניזים. ערב דוב.
שאלו שתי אפרתיות. כל הזמן לטיפשותו הרבה הוא היה בטוח שזו אותה אחת עם שני ניקים שונים, אז ראשית סליחה! אבל החושף לא התכוון להתבלבל הוא פשוט כזה לפעמים, מבולבל אבל ישר דרך. ומכוון שרק עכשיו הוא גילה שבעצם יש שתיים זה יהיה עצוב מאוד אם הוא יאבד אחת. ובכלל החושף הגיע למסקנה שאם יגיע היום שחברי כנסת למיניהם יגידו אחד לשני "רק אל תלשינו עלינו לחנה" אז תבוא לציון גואלת ותגור לביאה עם כבשה ושלום ופמניזים ישררו במקומותיכם. כי במקומותינו יש שלום וגם יחסית פמניזים. ערב דוב.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.