הודעת פרידה

[s h i r k u s h]

הודעת פרידה ../images/Emo7.gif

אני חושבת מה ואיך לכתוב את זה, והדמעות

פשוט זולגות מעצמן. אני לא חושבת שעיכלתי את זה בעצמי בכלל. אתמול הוא נפרד ממני בפתאומיות, הכל היה בסדר ביננו, ערב קודם הוא הכין לי ארוחה רומנטית ויצאנו עם זוג חברים והיה הכל אחלה אפילו 10 דקות לפני שהוא נפרד ממני, יצאנו החוצה לטייל קצת בעיר ואז פתאום הוא נהיה כעוס קצת ושאלתי אותו כמה פעמים מה קרה ובסוף הבנתי שהוא רוצה להיפרד ממני

, הוא אמר שהוא חשב על זה כמה פעמים וכל פעם אמר לעצמו שיתן לקשר עוד צ'אנס ושאני בחורה מתוקה ומקסימה אבל הוא לא חושב שאנחנו מתאימים. באמת שלא מבינה אותו, שלושה חודשים לקח לו להבין כזה דבר?? אם הוא הרגיש ככה בשביל מה הארוחה הרומנטית שהוא הכין לי בערב הקודם ובשביל מה כל הנשיקות והחיבוקים??? אח"כ חזרנו אליו הבייתה ודיברתי עם החברה הכי טובה שלי, ביקשתי ממנה אם יכולה שתבוא לאסוף אותי ובמקרה ההורים שלה והיא נסעו לעיר שבה הייתי. בזמן שחיכיתי להם הוא ניסה כמה פעמים לעודד אותי, שם את היד שלו עליי והורדתי אותה, לא הייתי מסוגלת שהוא ייגע בי מצד אחד, ומצד שני כל כך הייתי זקוקה לחיבוק שלו. באותו רגע רציתי כל כך לשנוא אותו, רציתי כל כך לומר לו שהוא אידיוט וחרא של בנאדם אבל לא יכולתי ולא יכולה כי הוא לא, אני כל כך אוהבת אותו

. אז אני חושבת שהסטטוס החדש שלי וההרגשה האישית שלי שהאהבה בעצם לא קיימת לא מתאימים לפורום הזה, ולמרות שאני כל כך אוהבת אותכם ונהנית להיות בפורום המדהים הזה, אני חושבת שאולי עליי לעזוב. בכל מקרה, תודה לקאסי על הניהול המדהים ותודה לכולכם על כך שאתם נהדרים

 

[maybesure]

../images/Emo7.gif כואב אבל..

שירקוש מתוקה, קראתי בעצב את קטע הפרידה, נכון עצוב, וקשה. אבדן אמיתי שיש מקום להתאבל עליו. אבל החיים ממשיכים, קחי לך פרק זמן להתאוששות, השארי איתנו כי אנחנו כאן לעצב ולשמות, לביחד וגם ללבד. כמה נקודות למחשבה בפרק הזמן הזה: 1. אולי הוא רק בוחן את האפשרות של לחיות בלעדיך ואולי תגלו שניכם שהוא מתגעגע אליך יותר מאשר את אליו! תני לו את המרחב, אל תלחצי. 2. הארוחה והפינוק באו לחפות על ייסורי המצפון כי נראה שהדבר האחרון שהוא רצה לעשות היה לפגוע בך, ולכן עשה הכל לרכך את המכה. 3. גם אם ההחלטה שלו היא סופית, כנראה משהו בקשר העיק עליו, ואם זה משהו שלא היית מוותרת עליו אזי הזוגיות הזו הייתה נתקלת שוב ושוב באותה אבן נגף, ואז אחד מכם תמיד היה חש מתוסכל. 4. יש עוד אהבות, כמו בכל אובדן לא שוכחים לעולם את מי שאהבנו, אבל לומדים להשאיר לו פינה יפה בלב ולעבור הלאה. אולי תגלי אפילו אהבה יותר יפה, אכפתית, מתחשבת ומחבקת. 5. אני חושבת שהוא היה אמיץ מאוד לומר לך פנים מול פנים אף שניכר שהיה לו קשה. יש רבים שמסוגלים רק בטלפון או במכתב. 6. אף אחד לא מחליט החלטות כאלו מרוע לב! לכן נסי לזכור אותו רק לטובה תמיד, זה ישתלם ברבות הימים. אני יכולה לעודד אותך אולי שחבר שיצאתי איתו 3 שנים ואחרי פרידה כואבת מאוד (מעולם לא חשבתי עליו רעות בעקבות כך), עזב את הארץ וחי כבר כחצי יובל בניכר. רק אחרי 20 שנים מהפרידה התחדש לנו קשר, בעיקר דרך המחשב. הזמן מרפא, אבל אני יכולה להבטיח לך שהקשר שלי איתו הרבה יותר קליל ונעים עכשיו. הרבה צחוקים, זכרונות יפים, ומעולם לא מצאנו לנכון להאשים זה את זו בכישלון הקשר. בשנה שעברה הוא נישא נישואים שניים, ואני שמחה עבורו על כל שמחה שיש בחייו. חזקי ואמצי, וגם אם את לא בזוגיות, את מוזמנת להביע דעה על הפורום. לא הזוגיות עושה אותך נחשבת אלא את עצמך! ואנחנו פה בשבילך ואיתך ככל שתרצי.

מייבי

 

[אניטהא]

שירקוש המתוקה..

תני לעצמך יום או יומיים (לא יותר) התאבלי על הקשר שהסתיים וחזרי למסלול החיים. כרגע הדברים שלי ישמעו לך מרגיזים אך תקראי אותם שוב לאחר שתרגעי מעט: את צעירה וכל החיים לפנייך. יש לנו חיים גם בלי בני הזוג שלנו ומהם אנו יודעות להנות לא פחות. לפי מה שסיפרת על כך שהוא מזמין חברים כבר פעמיים כשאת מתוכננת להגיע לשבת, כנראה שיש לו סדרי עדיפויות שונים משלך. ואמא שלי אומרת:"כל דבר לטובה" אני אשמח לשמוע אותך מדברת על כל דבר בעולם (בעצם זה כותבת נכון?)ואני בטוחה שמתוקה כמוך מהר מאוד תספר גם על קשר חדש ומוצלח יותר. שיהיה לך יום טוב ושבוע טוב.

 

[s h i r k u s h]

תודה אניטהא ../images/Emo24.gif

הלוואי והייתי מצליחה להתאבל על סיום הקשר תוך יומיים להתגבר, אבל אין מצב. אני אתמול מ- 12 בצהריים ועד עכשיו בוכה... יצאתי עם המון בחורים אבל לא אהבתי אף אחד מהם, כל כך נפגעתי מכולם וחשבתי שהפעם זה שונה, חשבתי שהנה קשר בדיוק כמה שרציתי, עם כנות, עם אהבה, עם הליכה אחד לעבר השני. אני כל כך אוהבת אותו, אין מילים שיתארו כמה אוהבת אותו.

 

[s h i r k u s h]

../images/Emo51.gif על התגובה ../images/Emo25.gif

אני מניחה שאת צודקת אבל לא יודעת... אני מרגישה כל כך רע... כל כך רוצה לשנוא אותו אבל לא מסוגלת כי כל כך אוהבת אותו, כל כך זקוקה לחיבוק שלו, לאהבה שלו ומה מסתבר... שהוא בכלל לא אהב אותי. אוף, הדמעות פשוט לא מפסיקות לרדת

 

[maybesure]

../images/Emo23.gif

שירקוש, לא ניתן לך להתעצב לבד! לא נכון להגיד שהוא לא אהב אותך בכלל. הוא אהב בתנאים מסויימים, וכשהתנאים הפסיקו להתאים לו הוא בחר ללכת לדרכו. דמעות הן שטיפה טובה לכל העצב, וכנשים אנחנו צריכות להודות על כך שזה בא לנו בקלות יחסית. את תשרדי זאת, ואולי יום אחד, כמוני, תגלי שכל דבר לטובה באמת, ושבגדול האהבה הזו הייתה נכשלת ממילא, ועדיף אחרי שלשה חדשים מאשר אחרי שנים. אל תבכי על הזמן שהשקעת, חשבי על מה שתשקיעי באהבה הבאה. היא תבוא על בטוח!

 

[s h i r k u s h]

נכון, אהבה הבאה תבוא...

ושוב כמו תמיד אני איפגע, שוב כמו תמיד אני אפול לתהום הזאת שכל כך קשה לצאת ממנה.

 

[Miss פטל]

תקשיבי חמודה

יכול להיות שאת פשוט חוזרת על דפוס מסויים, שאת בוחרת לך בחורים לא מתאימים שפוגעים בך. קראתי לפני כמה זמן ספר על זוגיות, שהסביר שכמעט כולנו מחפשים תמיד טיפוס מסויים, ולא מבחינים שאם תמיד נתקלים באנשים לא תמאימים לנו, אז צריך לשנות משהו. אז כתוב שם לחלק דף ל 2 ולעשות רשימה של תכונות שאת רוצה בבן זוג ורשימת תכונות שאת לא רוצה. ואז בדפים אחרים לכתוב רשימה של תכונות שליליות וחיוביות(ב 2 עמודות) של כל בחור שיצאת איתו. וככה תראי מה משותף לכולם והאם זה שלילי או חיובי ותדעי להסיק מזה מסקנות. וזה שאת בוכה עכשיו והדמעות לא עוצרות, זה טבעי לגמרי ואת זקוקה לשחרור הזה, ואחרי זה יהיה קצת יותר קל ובאמת שהזמן מרפא

 

[רוית ב]

את לא כל כך תאמיני לי עכשיו אבללל

זה עובר הכאב הזה לאט לאט משתחרר ותראי שאהבה חדשה תרפא את הכאב. אני מבטיחה.

 

[s h i r k u s h]

ואם לא רוצים בכלל אהבה??

מה הטעם אם בכל מקרה תמיד נפגעים?? ואני לא כותבת את זה מהכאב שלי, אלא מתוך הכרת המציאות- נפגעתי כל כך הרבה פעמים ופשוט דיייייייי נמאס לי. בא לי לצאת החוצה ולצרוח פשוט..... מה שווים החיים האלה אם כואב ורע בלב?<?

 

[maybesure]

לצחוק או לבכות?

מתוקה! אהבה לא מזמינים, היא באה לבד!!! אני לא חושבת שיש לנו שליטה עליה. כמובן שאפשר לנסות לטרוק לה דלת בפנים, או לדחוף אותה החוצה חזק מהלב, אבל אני מאמינה שאם תתני לעצמך לזרום תופתעי למצוא אהבה שלא בהכרח פוגעת, גם אם יש בה התמודדויות אתגריות (מה שאחרים קוראים להם "מריבות") ובכלל, את רק חצי יממה לאחר הפרידה או פחות, ותני גם לבחור לראות עולם ואולי עוד יזחל לבקש את אהבתך חזרה כשיוודע לו שאין אין אין עליך באהבה!!! קחי זמן ותני זמן לעצמך ולו.

 

[s h i r k u s h]

לא רוצה לחזור אליו...

אני לא מאמינה שכדאי לחזור אחרי שנפרדים כי אם נפרד ממני יש סיבה לכך. לדעתי זה העובדה שיום קודם היה ביננו קטע שכמעט הגענו למצב של לעשות את זה ועצרתי את זה כי לא הרגשתי מוכנה מספיק, הוא אחרי זה פינק אותי ולא התייחס לזה בכלל והיה שמח ורגיל וכו' ואז פתאום בלי הכנה מוקדמת 10 דקות לפני הוא עדיין היה אחלה כלפיי ואז אמר לי את זה... ולגבי הלזרום... הנה בקשר הזה נתתי לדברים לזרום, נהניתי מהקשר ולא הייתי לחוצה כל הזמן מה אם זה ככה ומה אם זה ככה... ועדיין הוא נגמר...

 

[באדי תות]

שירקוש יקרה

אין לי הרבה מה להוסיף רק חיבוק טוב ואני פה בשבילך

 

[s h i r k u s h]

../images/Emo51.gif../images/Emo25.gif

תאמיני לי שגם החיבוק הזה עוזר מאוד.

 

[באדי תות]

אז קחי עוד אחד

ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד צריכה עוד???????????????

 

[s h i r k u s h]

../images/Emo24.gifתודה

 

[maybesure]

חיבוקים גם מכאן

האמת? גם אני לא מאמינה בזה, להיפך-אני מאמינה שכל כשלון הוא פתח להצלחה חדשה, אבל לאור ההשקעה שלך חשבתי שאת כן רוצה בזה. אם החלטת שלא תחזרי, אז אל תביטי לאחור בכלל. ו"לעשות את זה" זה גם לא סוף העולם! אבל! לדעתי אם זה היה המבחן שלו אז בכלל מי צריך אותו? אם רק בשביל זה את טובה לו.. אז שמחי שזה נגמר! כשתחליטי "לעשות את זה" גם אם זה לא יהיה עם האיש שתינשאי לו, עשי זאת בשביל עצמך ולא בשבילו!!! פרידות קורות, לא רק בין בני זוג. אני לא מזלזלת בהשקעה שלך, וגם שלשה חדשים נחשבים. אבל כשלון של אהבות מן העבר אינן בהכרח כישלון עתידי! נסי להסתכל בעיניים פקוחות לפנים ולא לאחור. ראי בזה הזדמנות, ונסי ללמוד מה גורם להם לאכזב אותך כל פעם. אין לנו אפשרות לכבול אף אחד בקשר, גם לא בעל שתינשאי לו לא בריא ולא הופך את הזוגיות לשלמה יותר. ההסכמה לחיות יחד כזוג צריכה להיות הדדית, ובוא תבוא!

 

[s h i r k u s h]

../images/Emo51.gif../images/Emo25.gif

את צודקת מאוד, אבל זה כל כך כואב... בבוקר כשקמתי אחרי שעה שבקושי הצלחתי לישון התפללתי ביני לבין עצמי שהכל היה סתם איזה סיוט, חיכיתי חיכיתי לאס אמ אס של הבוקר טוב ולא קיבלתי... הוא קנה לי לפני כמה זמן שרשרת, זוכרים איך הייתי מאושרת והתגאיתי בו שהוא בא לקראתי בנושא הרומנטי ומתחשב וכו'?? ואני פשוט לא מסוגלת להוריד אותה, למחוק את האס אמ אסים. הייתה לי תמיד תמונה שלו בתיק ו... בקושי הצלחתי להוציא אותה מהתיק ולשים במגירה, ישר התחילו הדמעות לרדת שוב. מה ביקשתי? להיות מאושרת, לתת מהאהבה הרבה שיש בליבי ולקבל אהבה. כנראה הבקשה גדולה מדי...

 

[רוית ב]

לא תוכלי לשלוט על זה

האהבה תבוא ותפתיע אותך ממקום שלא חשבת את תראי.

 

[habubnik]

מכתב לשירי המתוקה

כמעט כל אחת מאיתנו עמדה פעם במצב כזה. עצם ההגדרה של חיפוש מכילה בתוכה הבטחה שגם לפעמים נכנס לסיטואציות כאלה. וכשאת כותבת את המילים הללו אני קוראת את עצמי (לפחות כמה וכמה פעמים בחיי). נפרדים מאיתנו ואנו נפרדים מאחרים. ואז גלגל החיים שלנו נמצא בירידה ולכן כל מה שאנחנו רואים זו תהום עמוקה מאוד. אני לא מאשימה אותך על מה שאת כותבת פה, ואני יודעת שאת לא מתכוונת לזה. את כותבת את זה כמו שהרבה מאיתנו חשבנו את זה - כי כואב, ולא רוצים שיכאב. ולא, זה לא יעבור לך ביום-יומיים. זה ייקח כמה זמן שזה ייקח. ולפעמים עדיין נשארת צביטה קטנה בלב, אבל היא כבר לא משמעותית. אז זה יגיע. וכמו שאהבה באה בזמן שלה, כך גם החלמה. אני מחזקת אותך וגאה בך שלמרות הכל, את עדיין עומדת על עקרונותיך ואמונותיך שלא חוזרים אחורה. גם אני חושבת כך בכל לב. אם נפרדים, יש סיבה. ולא מסתכלים אחורה אף פעם...רק קדימה. אז תהיי גאה בחוזק שלך. (למרות שאת בטח חושבת שאת חלשה, אבל את לא, את פגועה. יש הבדל). תבכי כמה שאת צריכה. תתאבלי כמה שאת צריכה. אנחנו פה בשבילך כל הזמן ותמיד. לא רק בשביל לשמוח, אלא גם בשביל לתמוך. אז למה לעזוב? חוצמיזה, אני צריכה חיבוק ממך פעם ב...את לא יכולה לעזוב אותי!