הודעת לידה
היי בנות, ביום רביעי ה23 לאפריל התחילו לי צירים חזקים. היה לי תור אצל דר. גאילנצ'נסקי אותו יום ב16:00. הוא בדק אותי פנימי והיה לי פתיחה של 2 ס"מ. הוא שאל אם אני רוצה לחכות ללידה רגילה או לעשות כבר ניתוח כיסרי. הייתי באותו יום בשבוע 34 פלוס 3 ימים ולא רציתי לסבול עוד אז אמרתי לא שאני רוצה שהוא יעשה לי את הניתוח כפי שקבענו... טסנו מהמשרד שלו לחדר לידה. האחיות הכינו אותי לניתוח. תוך חצי שעה הייתי בחדר ניתוח. קיבלתי כמו אפידורל בגב. היו המון רופאים/אחיות התוך החדר ניתוח חוץ מדר. גיאלצ'ינסקי. איבדתי הרבה דם כי מסתבר שהיה לי מיומה בדיוק בחתך אז דר. גיאלצ'נסקי הוציא לי אותו. אחר כך הוא בדקו אם אני צריכה עוד מנה של דם אבל בסוף לא הייתי צריכה. שמעתי את בכי הבת קודם ואחר כך בכי של הבן. ראיתי שהם מאד קטנים ( 2.430 ו2.40 קילו). היו לשניהם קצת בעיות עם נשימה ושלחו אותם לפגייה איפה שהם עדיין נמצאים. הם מושלמים אבל פיצים וכואב לי הלב עליהם כי הם נראים כל כך חסרי אונים. הצוות בהדסה עין כרם ממש טוב ונותנים להם טיפול מעל ומעבר. יש שיפור אצל שני הקטנים אבל הם אוכלים בנתיים דרך צינור. עדיין אין לי חלב אם אז הם אוכלים מטרנה לפגים. הבן בוכה הרבה, היום פעם ראדונה הרמתי אותו עם כל הצנרת ודיברתי איתו ושרתי לו. אני עם כאב תופת באיזור הניתוח. קשה לי ואני שואלת את עצמי עד מתי הקטנים החמודים שלי יהיו בפגייה... אני מבקדת בבורא העולם שהוא יעזור להם לנשום לבד ולאכול דרך הפה בלי הרבה מעמץ... אני עדיין בשוק שהם בחוץ, אין מילים לתאר את האושר אבל אני עוד דואגת לשלומם...בעזרת השם שיהיו בבית אני אעדכן ואצרף תמונה. רציתי להגיד לrabbit שלא נראה לי שנטוס לאירלנד בקרוב חחח...אוהבת ומודה לכל נשים הפורום היקר הזה וגם לצוות של הדסה עין כרם שעזרו לני להגשים חלום. שיהיה שבת שלום ובשורת טובות לכולכן.
היי בנות, ביום רביעי ה23 לאפריל התחילו לי צירים חזקים. היה לי תור אצל דר. גאילנצ'נסקי אותו יום ב16:00. הוא בדק אותי פנימי והיה לי פתיחה של 2 ס"מ. הוא שאל אם אני רוצה לחכות ללידה רגילה או לעשות כבר ניתוח כיסרי. הייתי באותו יום בשבוע 34 פלוס 3 ימים ולא רציתי לסבול עוד אז אמרתי לא שאני רוצה שהוא יעשה לי את הניתוח כפי שקבענו... טסנו מהמשרד שלו לחדר לידה. האחיות הכינו אותי לניתוח. תוך חצי שעה הייתי בחדר ניתוח. קיבלתי כמו אפידורל בגב. היו המון רופאים/אחיות התוך החדר ניתוח חוץ מדר. גיאלצ'ינסקי. איבדתי הרבה דם כי מסתבר שהיה לי מיומה בדיוק בחתך אז דר. גיאלצ'נסקי הוציא לי אותו. אחר כך הוא בדקו אם אני צריכה עוד מנה של דם אבל בסוף לא הייתי צריכה. שמעתי את בכי הבת קודם ואחר כך בכי של הבן. ראיתי שהם מאד קטנים ( 2.430 ו2.40 קילו). היו לשניהם קצת בעיות עם נשימה ושלחו אותם לפגייה איפה שהם עדיין נמצאים. הם מושלמים אבל פיצים וכואב לי הלב עליהם כי הם נראים כל כך חסרי אונים. הצוות בהדסה עין כרם ממש טוב ונותנים להם טיפול מעל ומעבר. יש שיפור אצל שני הקטנים אבל הם אוכלים בנתיים דרך צינור. עדיין אין לי חלב אם אז הם אוכלים מטרנה לפגים. הבן בוכה הרבה, היום פעם ראדונה הרמתי אותו עם כל הצנרת ודיברתי איתו ושרתי לו. אני עם כאב תופת באיזור הניתוח. קשה לי ואני שואלת את עצמי עד מתי הקטנים החמודים שלי יהיו בפגייה... אני מבקדת בבורא העולם שהוא יעזור להם לנשום לבד ולאכול דרך הפה בלי הרבה מעמץ... אני עדיין בשוק שהם בחוץ, אין מילים לתאר את האושר אבל אני עוד דואגת לשלומם...בעזרת השם שיהיו בבית אני אעדכן ואצרף תמונה. רציתי להגיד לrabbit שלא נראה לי שנטוס לאירלנד בקרוב חחח...אוהבת ומודה לכל נשים הפורום היקר הזה וגם לצוות של הדסה עין כרם שעזרו לני להגשים חלום. שיהיה שבת שלום ובשורת טובות לכולכן.
