משפט מינהלי – שיקול-דעת – קצין התגמ
משפט מינהלי – שיקול-דעת – קצין התגמולים תגמולים – נכי צהל – הטבות משפט מינהלי – עתירה מינהלית – שיהוי משפט מינהלי – בית-המשפט לעניינים מינהליים – סמכותו העותר נפל בשבי במהלך מלחמת יום הכיפורים. לאחר חזרתו מהשבי, החל לסבול מהפרעות נפשיות והתנהגויות. המשיב היה מודע למצבו של העותר כבר בשנת 1991, ואולם רק בשנת 1998 פנו אנשי אגף השיקום לעותר והציעו לו לפנות לוועדה רפואית לקביעת מצבו הנפשי. הוא נבדק ונקבעה לו נכות נפשית של 50%. המשיב לא החל לשלם לעותר תשלומים רטרואקטיביים, אלא רק ממועד קביעת הועדה בשנת 1998. העותר ערער על כך. ביהמ'ש העליון קבע כי על המשיב להכיר בנכות הנפשית של העותר כאילו החלה מיום 1.8.1991, ולשלם לו את המגיע לו מיום זה. בעתירה זו טוען העותר כי יש לשלם לו רטרואקטיבית גם את ההטבות אותן משלם המשיב לזכאים מעבר לקבוע בחוק ובתקנות מכח הוראות שונות של אגף השיקום. בימ'ש לעניינים מינהליים קיבל את העתירה בקובעו: המשיב מעלה מס' טענות סף. שיהוי: בחינת יסודותיו של השיהוי, מהותו והתנהגות המדינה במקרה הנדון, מביאה למסקנה כי לא היה שיהוי, ואם היה, זה אחד המקרים הטובים להארכת מועד. חוסר סמכות: המדובר בתקיפת החלטת המשיב, הנוגעת לסמכות המצויה בידו ליתן הטבות, כשפסה'ד של ביהמ'ש העליון משמש תימוכין לדרך המוצעת ע'י העותר. לכן, הנושא נמצא בסמכות בימ'ש זה. הבסיס להחלטת המשיב שלא ליתן הטבות רטרואקטיביות נעוץ בהוראת אגף השיקום 80.23, שעיקרה הוא שאין ליתן הטבות שבשק'ד, כשהן לא במסגרת שנת תקציב וחלות רטרואקטיבית. ההנחיה מתייחסת להחלטה של בימ'ש מחוזי או של ועדה רפואית עליונה, וכן הוא מתייחס לתשלומים עקב העלאת דרגת הנכות שנקבעה בוועדה הרפואית. בענייננו המדובר בהתאמה של תשלומים שנובעת מפס'ד של ביהמ'ש העליון, ובתשלום רטרואקטיבי הן של הדרגה הקיימת והן של ההטבות שבשק'ד דעת. מכאן, שההנחיה איננה חלה. לפי פסה'ד של ביהמ'ש העליון, מכח ס' 18(ו) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) על הרשות להפעיל שק'ד אם ליתן את ההטבות אם לאו. הרשות שסברה בטעות כי ההנחיה חלה, לא הפעילה שק'ד כזה, ומכאן שפעלה שלא כדין. המשיב נצמד לכך שביהמ'ש העליון דן בנושא של תגמולים ולא דן בנושא של הטבות אחרות. ואולם, פסק דין אמור לפתור סכסוכים בצורה שמותווית בו ובאופן שלם, ורוחו אמורה להנחות את הרשות. כפי שהתברר, נכים מקבלים בנוסף לתגמולים גם הטבות. מכאן הנגזרת הסבירה, כי ברגע שקיים תשלום תגמולים רטרואקטיבי, זכאי הנכה גם להטבות רטרואקטיביות. גם אם נאמר שההנחיה בהוראת אגף השיקום 80.23 חלה, אזי למרות קיום מדיניות כללית, ולאור הפסיקה לפיה יש נסיבות שבהן אפשר יהיה לחרוג מההנחיות, הרי שהיתה מוטלת על הרשות החובה להפעיל שק'ד פרטני. זאת בנסיבות המיוחדות של העניין, אשר חלק הארי שבהן נוצר בגלל מחדלה בטיפול בעותר. שום שק'ד לא הופעל במסגרת המדיניות הכללית, וכתוצאה מכך נגרמה אפליה לא מוצדקת לעותר. טענות הרשות לפיהן אין תחולה רטרואקטיבית להטבות, הן בבחינת היעדר תום לב לאור התנהלותה היא . חזרה לראש העמוד