הודעות

עידן64

New member
קבלתי משהו שרוצה לשתף אתכם...

קופסא / אנונימי הספור מספר על אם שהענישה את בתה בת החמש, על שבזבזה גליל שלם של נייר עטיפה מוזהב. באותה התקופה הכסף בביתם היה מצרך נדיר. היא התרגזה עוד יותר כאשר גילתה שהילדה השתמשה בנייר העטיפה בכדי לעטוף קופסא, שאותה הניחה מתחת לעץ חג המולד. למחרת בבוקר, הביאה הילדה את הקופסא לאמה ואמרה: "אמא, זה בשבילך." האם אמנם הייתה נבוכה מתגובתה המוגזמת מוקדם יותר, אך כעסה ניצת שוב כאשר גילתה שהקופסא ריקה . היא אמרה לבתה בטון חמור: "האם אינך יודעת גבירתי הצעירה, שכאשר נותנים למישהו מתנה, אמור להיות משהו בתוך הקופסא?" הילדה פרצה בבכי ואמרה: "אבל אמא, היא לא ריקה! אני הפרחתי נשיקות לתוכה, עד שהתמלאה." האם נשברה. היא כרעה על ברכיה וחבקה את בתה הקטנה, אחר כך התחננה שתסלח לה על הכעס וחוסר המחשבה. לא הרבה אחר כך נהרגה הילדה בתאונה, והאם שמרה את הקופסא ליד מיטתה במשך כל ימי חייה, ובכל פעם שהייתה עצובה או בקשיים הייתה פותחת את הקופסא ונוטלת נשיקה דמיונית מתוכה ונזכרת באהבה של בתה הקטנה. במובן מסוים, כל אחד מאתנו, מקבל קופסא מוזהבת של אהבה ללא תנאי ונשיקות, מאוהביו, חבריו, משפחתו, ואלוקים. אין רכוש יקר יותר מזה.. לכן, ברגעים הקשים בחיינו, כשקשה לנו ואנחנו עצובים, ונדמה שהעולם יסתדר טוב בלעדינו.. אל נא נשכח, שיש אנשים שאוהבים אותנו, שבשבילנו הם העולם.. ולא בטוח ש הם יסתדרו...... לפניך שתי אפשרויות: 1. להעביר הודעה זו לחבר/ה. 2. למחוק אותה ולנהוג כאלו היא לא נגעה לך כלל.. כפי שניתן לראות, אני בחרתי באפשרות הראשונה
 
מרגש מאוד...הזלתי דמעה...

החלק שאני לקחתי איתי מהסיפור הזה ולמעשה מהאובדן האישי שלי בפרט, זה שהחיים קצרים וצריך להגיד לאלו שסובבים אותך, כל הזמן, כמה אתה אוהב אותם וכמה הם חשובים לך... ...אני אעביר את זה הלאה... תודה ששיתפת...
לילה טוב...
 

eran k 12

New member
טיפה הקשבה

שלום לכם. שמי ערן , אני בן 40 , נשוי ואב לבן ובת בני 13 (תאומים כמובן). בדרך כלל אני אדם רגוע אפילו אולי רגוע מדי ויש אומרים אדיש , אבל בשבוע האחרון משהו הקפיץ אותי. במהלך שבוע אחד נהרגו בכבישים שלנו 18 בני אדם ובנימה קצת צינית .... ח"י בני אדם נהרגו. כבר היו מספרים גדולים יותר והיו שבועות שבהם קציר הדמים היה קטן מזה אבל משום מה השבוע זה תפס אותי. כולנו מכירים את הסיבות שמובילות לתאונות , אי שמירת מרחק , עקיפות לא זהירות , מהירות מופרזת , אי מתן זכות קדימה ועוד ועוד. המכנה המשותף לסיבות האלה הוא כמובן אנחנו הנהגים!!! לא הכבישים , לא המצב המכני של המכוניות .... אנחנו ולא אף אחד אחר. נכון שאפשר לבוא בטענות לשילטונות שיעשו משהו בנדון אבל אף אחד מהם לא יושב מאחורי ההגה שלך אדוני או שלך גבירתי ובטח לא מאחורי ההגה שלי. אין מישהו שיכול לעצור את הטירוף הזה בכבישים יותר טוב מאיתנו. היום החלטתי לעשות מעשה קטן .... בפעם הבאה שאת או אתה מתיישבים מאחורי ההגה ועומדים לצאת לנסיעה הבאה .... אני מבקש מכם לחשוב , לעצור שניה את הנשימה , לספור עד 10 , להחליט שעכשיו אתם נוהגים יותר רגוע , שהיום תהיו טיפה יותר אדיבים כלפי הסובבים אתכם בכביש. בדרך כלל אני כותב בפורום אחר אבל היום אני מעלה את ההודעה הזו ברוב הפורומים של תפוז ואם בדרך זו אני אצליח להגיע לכמה אנשים ולגרום להם לשנות במעט את התנהגותם בפעם הבאה בכביש אני אסתפק בכך. אתם מוזמנים להגיב פה בפורום שלכם , אתם מוזמנים לשלוח אליי מסר , אתם יכולים גם להיכנס לבלוג שלי ואפילו להתעלם .... אני רק מבקש באמת מכל הלב , בפעם הבאה שאתם מתיישבים מאחורי ההגה , אתם יודעים כבר לבד מה צריך לעשות. תודה על תשומת הלב. ערן.
 

פרח75

New member
צודק. כל הכבוד על היוזמה

כאן בפורום אנחנו דנות באובדן וכולנו יודעות איך הוא צורב את הבשר. תחשבו שכל תאונה כזו היא אובדן של חיים וסבל של חיים אחרים. מחזקת את ידיך
 
למעלה