הודעה.

hory0

New member
הודעה.

אני מפסיקה את המירוץ הזה (פתטי.אין פה כלום גם ככה).
נמאס לי (להשלות את עצמי).
נגמר (כל המאמצים שלי ושל אחרים).
חסר טעם (כלום לא משנה בסוף).
הייתי פה (נשארתי פה. ושם. ורע יותר).
לא עוד (נקודה).
פורשת.



(רוצה לתלות איפה שהוא שלט. אין לי. תולה פה. תסלחו לי. מטומטם.)
 
אני לא יודעת איך להגיב לזה

חוץ מזה שהצלחת להדאיג אותי מאוד. את כל כך יפה ומקסימה וכל כך כואב לי שאת סובלת ככה. אני ממש מקווה שאת לא מתכוונת למה שאני חושבת שאת כותבת פה. אני לא יודעת אם זה עוזר שאני מגיבה בכלל. אני דואגת לך.
 

hory0

New member
זה בסדר

(תודה שהגבת. תודה שאכפת לך. זה יקר לליבי)
 
בבקשה תשמרי על עצמך, טוב?

אני רוצה ללכת לישון רגועה ואני פוחדת שתפגעי בעצמך. בבקשה תבטיחי לי שלא תעשי שום דבר רע, טוב?
 

hory0

New member
סליחה

לא זו היתה הכוונה.

אני פורשת מכל הניסיונות הפתטיים לקוות, לנסות, להשתדל, לקום מחדש, לחשוב שמשהו אי פעם יהיה אחרת. מהטיפולים. מהכל. שום דבר לא משתנה. והובסתי.

(לא מהחיים. לצערי)
 


אני לא חושבת שיש לך על מה לבקש סליחה...
הוצאת חלק קטן מהכאב העצום הזה שיש בתוכך..
הלוואי ויכלת להוציא קצת יותר ממנו החוצה...
אני מבינה את הרצון "לזרוק את הכל לעזאזל"..
בלי טיפולים.. בלי כלום...
באמת שאני כל כך מבינה אותך...
בא לך לשתף קצת מה קרה שהביא אותך להחלטה הזו?...

וגם אם לא בא לך אז את לא חייבת..
אני בכל אופן כאן ואיתך..
עבור מה שתירצי לספר, עבור מה שלא תירצי לספר...
תדעי שאני איתך..
ושאת באמת מאוד מאוד יקרה לי..
תמשיכי לכתוב טוב?....

מחבקת חזק חזק..

 

hory0

New member
תודה..


המילים שלך כל כך יקרות לי. קראתי אותם שוב ושוב. ושוב.
את מדהימה ומרגשת. מאוד.

מה קרה? בעיקר שעליתי במשקל. ואני פשוט לא מצליחה לצאת מזה. ושאני מבינה שזה כבר לא בולמוסים, מן שינוי בכותרת, אכילה אינסופית. ולא נגמרת. וסתם. אבל זה לא משתנה. וזה רע. אחר. ויותר. ונמאס לי. שום דבר לא משתנה. רק נהיה רע יותר וחרא יותר.
ונמאס לי.
פשוט די.

(ומתלווה לזה גם הבנה כמה אני בנאדם חרא ומגעיל מסיבות אחרות שעלו בטיפול, ואף אחד לא צריך לסבול אותי)

אני צריכה להרים ידיים. טוב?
 


אני מבינה אותך כל כך..
בעיקר כרגע מאוד מאוד דואגת לך..
בבקשה כתבי מה קורה איתך...
מחבקת חזק חזק..
 
יקרה

אני מבינה שקשה לך עכשיו, שאת לא מסוגלת להשאר בתוכך...
כרגע, בנקודת השפל הנוראה, באמת שאין חשק לכלום.

אבל מה עם מחר?
אולי מחר תראי פתאום נצנוץ קטנטן של אור?
בכל טיפול יש שלב בו מאבדים מוטיבציה, זה טבעי והגיוני בגלל שטיפול הוא תהליך כל כך כואב. את החוסר מוטיבציה הזו תדברי בטיפול, זו הזדמנות פז ללמוד כלים חדשים להתמודדות עם כל קושי בחיים.

ובבקשה, אל תכתבי על עצמך מילים כאלו, זה סתם מדכא אותך יותר. זה לא מאפשר לעצמך באמת לראות מה קורה סביבך ואיתך.
נסי להיות קצת יותר סלחנית כלפייך, את אנושית ולכל בן אנוש יש תכונות טובות ופחות טובות. אין אחד שמכיל רק תכונות פחות טובות.

 

hory0

New member
תודה יקרה..

המילים שלך יקרות.. ואני עוד אחשוב עליהם במצב פחות מסומם.

תודה שאכפת לך.

(והפעם לא עוד. לא מסוגלת להיות עם זה בטיפול. לדבר על זה. ולא פשוט לתת לזה לקרות. בלי)
 

someone343

New member


הורי יקרה שלי...
אני מצטערת שאין לי מילים כרגע אבל לא יכולתי שלא לעצור ולכתוב לך
יקירתי, אני מחבקת אותך חזק כל כך
ומבינה אותך כ"כ
את מקסימה יקירתי, אני מקווה שתוכלי להרגיש הקלה בקרוב
תכתבי.. אולי תוכלי למצוא קצת אוויר... קצת הקלה..
אני כאן
 

hory0

New member
אוהבת אותך


והתגובות שלך תמיד חודרות עמוק לליבי.

(מקווה שיהיה לך טוב כבר..!!את ראויה לזה)
 
למעלה