אשבול – צריך למצוא את שביל הזהב
הדבר הכי גרוע שאת יכולה לעשות לעצמך זה ללכת אך ורק לפי התמונה – התמונות הן רק כלי עזר לזכירת משמעויות הקלפים, ובמקרים רבים (כולל חבילת הריידר) כלי עזר שנבנה על סמך הקשרים תרבותיים ורקע שהקורא הישראלי הממוצע אינו מכיר, מה שהופך את התמונות למלכודת עבור הקורא. הדוגמא הקלאסית היא קלף חמישה מטות בחבילת הריידר, שבו חוסר הרקע של הקורא הישראלי הממוצע מכשיל אותו. בעקבות תהליכים דומים לאילו שנבדקים במבחנים פסיכולוגיים כמו TAT, הנטייה הטבעית של מי שמסתכל על הקלף היא לפרש אותו מתוך נקודת המבט של הדמות המצויירת כגדולה והמפורטת ביותר בקלף – האיש עם שתי החרבות על הכתף, קרי של נצחון מהסוג השלילי של אותה דמות (בניגוד לניצחון חיובי של הדמות בקלף שישה מטות). זו אכן אחת המשמעויות של הקלף, אך המשמעות הראשית – כפי שמודגש בספרו של יוצר החבילה – היא דווקא זו שנובעת מנקודת מבטם של שתי הדמויות האחרות, קרי מזווית הראייה של הנפגע. אם אתה קורא למישהו ויוצא הקלף הזה, זה יוצר הבדל גדול בפרשנות – זה דבר אחד אם הוא הפוגע ודבר שני אם הוא הנפגע. עם זאת, הקריאה בקלפים איננה אמורה להיות תגובה פבלובית של הקאת המשמעות הסטנדרטית של הקלף בעקבות יציאת הקלף במיקום מסויים. כקורא עליך, לפחות לדעתי, להבין מה ניסה יוצר החבילה להגיד באמצעות התמונה (להבין, לא לשנן), ולהמשיך משם – באמצעות הקשרים בין הקלפים בפריסה, אינטואיציה, חוכמת חיים, נסיון, וכיוצא בזה – כדי להוציא מה שיותר עיצות והארות לשואל. אורי רז.