הודעה שמחה / עצובה
זוכרים אותי? אמא של הנסיכה הטוראטית שלי. היינו מאוד עסוקים בהכנות למסיבת בת המצווה שלה, כולם שמחים ועסוקים. יומיים לפני הערב השמח הטיקים חזרו ובגדול! מיצמוצים, קולות, רעידות בכתפיים, אוף!!! וזה אחרי רגיעה כמעט מוחלטת לתקופה ארוכה יחסית. כנראה שההתרגשות והלחץ עשו את שלהם. בערב המסיבה, היא לא הפסיקה למצמצץ (את הקולות כמובן לא שמעו), ואח"כ כשצפינו בקלטת הוידאו, היא פתאום פרצה בבכי ואמרה שזו הפעם הראשונה שהיא רואה איך היא נראית באמת עם הטיקים. טענה שקשה לה נורא, שעכשיו היא יודעת שזה הרס לה את כל המסיבה ושבכלל היא שונאת את הכל ואת כולם בגלל התסמונת המקוללת הזו. בכיתי איתה בלב, ובלילה בכיתי עם עצמי. ואחרי הכל, כששאלתי אותה אם היא רוצה שנבטל את הקרנת הקלטת בפני כל המשפחה היא ענתה כך: "לא! זו אני וזה מה שיש. כולם כבר יודעים על זה. נכון, זה לא נעים לי אבל אני חייבת להמשיך, אז נקרין את הקלטת!" אני מעריצה את הנסיכה שלי! טלי
זוכרים אותי? אמא של הנסיכה הטוראטית שלי. היינו מאוד עסוקים בהכנות למסיבת בת המצווה שלה, כולם שמחים ועסוקים. יומיים לפני הערב השמח הטיקים חזרו ובגדול! מיצמוצים, קולות, רעידות בכתפיים, אוף!!! וזה אחרי רגיעה כמעט מוחלטת לתקופה ארוכה יחסית. כנראה שההתרגשות והלחץ עשו את שלהם. בערב המסיבה, היא לא הפסיקה למצמצץ (את הקולות כמובן לא שמעו), ואח"כ כשצפינו בקלטת הוידאו, היא פתאום פרצה בבכי ואמרה שזו הפעם הראשונה שהיא רואה איך היא נראית באמת עם הטיקים. טענה שקשה לה נורא, שעכשיו היא יודעת שזה הרס לה את כל המסיבה ושבכלל היא שונאת את הכל ואת כולם בגלל התסמונת המקוללת הזו. בכיתי איתה בלב, ובלילה בכיתי עם עצמי. ואחרי הכל, כששאלתי אותה אם היא רוצה שנבטל את הקרנת הקלטת בפני כל המשפחה היא ענתה כך: "לא! זו אני וזה מה שיש. כולם כבר יודעים על זה. נכון, זה לא נעים לי אבל אני חייבת להמשיך, אז נקרין את הקלטת!" אני מעריצה את הנסיכה שלי! טלי