בקשר לעיתונאיות- יכול להיות
שיש משהו בדבריך, אם כי ממש לא בטוח. האם הן היו קודם עיתונאיות מצליחות ורק אחר כך העלו את האג´נדה הפמיניסטית שלהן? מה קרה לעיתונאות שהעלו את האג´נדה הנ"ל לפני שהצליח והתפרסמו?! שאלה. ובקשר למוספי סופשבוע- אני מבינה, הרבה יותר הגיוני שפשוט ישימו שם רק גברים, במשך שבועות רבים, ופה ושם, פעם בשבועיים, נניח כתבה אחת על אישה. זה הרבה יותר הוגן, אני מבינה. חשבת פעם איך זה לגדול כשאין לך דמויות להזדהות איתן חוץ מבילבי? לא, אף פעם, אתה לא מכיר את זה וגם לעולם לא תכיר, אבל נשים צעירות שגדלות היום מכירות. פחות מאשר כשאני הייתי ילדה, אבל עדיין צריכות לחפש. אני רוצה לתת להן משהו להתגאות בו. לא אישה אחת תורנית במוסף. חמישים אחוז באופן קבוע, לפעמים קצת יותר, לפעמים קצת פחות, ומהן אני אשמח אם תהיה אחת אתיופית לעיתים לא רחוקות מדיי, או בדואית, או דתיה. לא הייתי רוצה שבישיבת מערכת יעשו שיקולים של למצוא את האישה התורנית, אלא שיהיה מובן מאליו שחמישים אחוז מהמוסף יהיו כתבות על נשים. נראה לך דרישה מוגזמת? או אולי מטופשת? אז תראה לי מוסף אחד מהשנה האחרונה שנראה ככה.
