אמממממ
ככה. פתאום התחילו שוב כאבים בבטן (בעיקר מתחת לפופיק). והבטן מאוד התנפחה..
אולי קשור לתזונה? לאכילה בשעות מאוחרות? עוד קשור לניתוח? אין לדעת.. ובכלל אני בימים של קצת רחמים עצמיים, שלא כ"כ אופייניים לי. החברה הכי טובה שלי (שהיא ובעלה נכנסו להריון לא מתוכנן בגלל חור בקונדום (!)) עומדת ללדת בכל יום ועוד כמה חברות שלי נכנסו להריון בקלי קלות ואני בד"כ, אחרי הצביטה בלב, מצליחה לפרגן להן, אבל בימים האלה אני יותר מבואסת בשביל עצמי מאשר שמחה בשבילן, מודה. ותינוק מקסים של חברים שבילה שלשום כל הערב על ברכיי.. מצד אחד הלב שלי נמס מרוב מתיקות, מצד שני גמרתי את הערב עם מועקה גדולה בחזה. נמאס לי. אני כ"כ רוצה כבר להיות אמא. הבשורות המעודדות הן שהייתי אתמול אצל מומחה פוריות ובמחזור הבא אנחנו מתחילים מעקב זקיקים משולב עם הזרעה. הרופא היה מאוד נחמד ומעודד ואמר שליווה הרבה אנדואיות שנכנסו להריונות ספונטניים/ ע"י הזרעה (הקיצר ללא IVF). אז זה היה מעודד. גם לעלות שלב זה משו מעודד, כי ההרגשה היא שהסיכויים עולים. כמובן, קיים גם התסריט האופטימי ביותר שכבר עכשיו אני בהריון (מסקס סקס סקס) והמכשושה לא תגיע בעוד שבוע וחצי. אבל איי פיינד איט הרד טו ביליב. הלוואי!