הודעה מלבשה..

[קולדון]

הודעה מלבשה..

יש כאן הודעה שנשארה מיותמת מלפני כמה ימים. לבקשת לבשה אני מעלה פה את הקישור להודעה. זו הודעה קצת קשה, וטריגרית, אני אישית נשארתי ללא המילים... אני מאמינה שהרבה קראו אותה ולא ידעו מה לכתוב. אז, מי שיכולה להגיב, אפילו אם זה רק לתת סימן שהיא קראה, לבשה מאוד תעריך את זה.

 

[ג ר נ י ו ם]

לבשה.

לפעמים הודעות קשות נשארות מיותמות כי אנחנו נשארות בלי מה להגיד, כמו שקולדון כתבה. ובמקרה של ההודעה שלך, אני חושבת, גם נשמע שצריכה להיות מעורבות חיצונית של מישהו מבחוץ שיכול להגן עלייך מפני אבא שלך. יש מישהו כזה סביבך? האם אולי בכל זאת את יכולה למצוא מישהו להיעזר בו בהוסטל, ואם לא שם, אז ברווחה, או במרכז לנפגעות תקיפה מינית? מקווה שהתקופה הקשה הזאת תסתיים באופן בטוח יותר, ושגם האכילה שלך תתאזן

 

[levshavur]

לגרניום

שלום לך אכן אני נעזרת בגורמים החיצוניים ויש לי אפילו טלפון של שוטר למקרה חירום אז מבחינה הגיונית אין לי ממה לפחד אבל ברגש הילדה הקטנה בתוכי מפחדת ואני בחרדות. לבשה

 

[מפון]

לבשה מקסימה

אין לי הרבה מה לומר (לא רק לך... באופן כללי בימים אלה...) אבל לך אני חייבת להגיד שלא חשוב מה תעשי- את חייבת לעוף משם (מאבא, לא מההוסטל) וכמה שיותר מהר! את חייבת לפתוח חיים משלך רחוק מהסיוט הזה אני יודעת שאמא לא במצב טוב ובטח את לא רוצה לעזוב אותה ככה אבל את חייבת להציל קודם כל את עצמך. תשמרי עליך את חשובה

 

[levshavur]

למפון

שלום לך אני מנסה להתרחק מאבא שלי ולפעמים זה הוא שעונה לטלפון גם אם אני ארצה לבוא לבקר את אמא הוא שם כל הזמן...

אני שונאת את הקול שלו, אבל לפעמים אין ברירה... לבשה.

 

[מפון]

אבל יש ברירה

אוף אני שומעת את היאוש בקול שלך וזה כמו אגרוף בבטן הלוואי שתוכלי לראות שיש לך ברירה רק בגלל שאלו ההורים שלך זה לא אומר שזה המקום הכי מוגן בשבילך אני יודעת שזה נשמע אבסורד כי הרי ההורים אמורים להיות האנשים הכי מגוננים ושומרים בעולם אבל המציאות מרה כל כך... לבשה, הלוואי שתוכלי לפקוח את העיניים ולראות שיש לך ברירה עם כל הכאב ללכת משם להתחיל מחדש במקום חדש במקום שאף אחד - אבל אף אחד - לא יפגע בך

 

[levshavur]

למפון

שלום לך אני לא גרה עם ההורים! אני גרה בהוסטל ובסופי שבוע בדירה שלי שההורים קנו בשבילי בזמנו . הדירה רשומה על שם ההורים... והייתרון הוא שאנחנו (אני ובעלי) לא צריכים לשלם שכר דירה...אחרת היינו כבר עוברים דירה...אבל בגלל המגבלה שלי המצב הכלכלי הוא בעייתי למרות שיש לי קצבת נכות. בקיצור מצב מסובך... ובקשר לה"א שלי כבר הייתי במצב טוב יותר...

לבשה

 

[צומפי די]

לבשה

קראתי אז ולא הגבתי כי כמו עכשיו אני נשארת ללא מילים. הדבר היחיד שפתאום עלה לי לראש הוא שאולי תדברי שוב עם אמא שלך ותבקשי לשנות משהו בצוואה כדי שלא תהיי ממש תלויה באבא שלך. שאולי כל חודש יועבר לך סכום מסויים.. אני לא ממש מבינה בדברים האלה ולא יודעת אם בכלל אפשר לעשות את זה... שולחת חיבוקים

 

[levshavur]

לצומפי די אוליי טריגר

שלום לך עקרונית אפשר לשנות צוואה כל עוד אמא שלי בחיים, אבל היא מרגישה כל כך לא טוב שבקושי מצליחה לדבר איתי כמה מילים. אבל נראה שחוץ מלמנות לי אפוטרופוס חיצוני (עורך דין) שיפקח שאבא אכן יעביר לי את הסכומים עדיף לי כבר שאחי יעשה את זה...ואם אחי יעשה בעיות אז אני אספר לאישתו בדיוק מה היה בילדות שלי (אחי ביקש ממני לעולם לא לעשות את זה) אז אחי יצטרך להיות בסדר מה שמדאיג אותי זה אבא שלי. חבל שאמא לא הכניסה לצוואה סעיף שיאסור על אבא לגעת בי אבל היא לא תעשה את זה כי העורכת דין היא חברה שלהם ואמא לא תרצה "בושות מחוץ למשפחה"... מקווה שלא העקתי לבשה

 

[secret self]

אני חושבת שמשהו חמור וחשוב נבלע בהודעתך...

כך לפחות אני מסיקה מתגובותיהן של חברותיי מעלי וכנראה שלא בכדי... "והוא מנצל שיש אנשים מסביב ונוגע בי פעמיים חיבק אותי ופעם "רק" התחכך עם המעיל. בעבר עשתי תנאי שהוא לא ייגע בי אפילו באצבע והוא הפר את התנאי אני פוחדת מה ייקרה אם אמא לא תשרוד (בצוואה היא כתבה שהוא יעביר לי כסף ואח שלי ייפקח על החשבונות שלי ויגיד לו כמה להעביר לי) אבא יכול לנצל את זה כדי לפגוע בי שוב ויגיד שאם אתנגד הוא לא יעזור לי כלכלית (הלוואי ולא הייתי צריכה את העזרה הזו )" לבשה, יקרה, נחרדתי לקרוא את זה ואני אקרא לילד בשמו - אני "שומעת" בדברייך חוויה של ניצול מיני שככל הנראה התרחשה בעבר ומדברייך אף אני מעיזה לתהות אם אינה מתרחשת גם כיום. האם מישהו בעולם ה"אמיתי" יודע על זה, כמו מי מהגורמים המטפלים המקיפים אותך? אני חושבת שאת חייבת לשתף אותם, על מנת שיוכלו לעזור לך לבחון את האופציות הקיימות בפנייך לשם הגנתך והשמירה על שלומך. האם אבא גם אפוטרופוס שלך? אם כן, אזי שמדובר בעניין חמור פי כמה, שיש לתת עליו את הדעת, גם ברמה החוקית והמשפטית. וגם אם לא, מדובר בדבר-מה שלא ניתן לעבור עליו לסדר היום ויש לשים להן סוף ומיד. מדברייך עולה שאת נתונה במשבר ושקשה לך מאד במסגרת ההוסטל, אבל אני סבורה שחשוב כי תעשי מאמץ להישאר בו, שכן זו מסגרת שיכולה להציע לך קורת גג, הגנה ותמיכה. אני בטוחה שתמצאי את הכוחות לשתף מי מהצוות במה שעובר עלייך ומקווה שתשכילי לא להתמודד עם המצב המתוח, המשברי והפוגעני בו את נתונה לבדך.

 

[secret self]

סליחה, זה לא פוספס...

אני פספסתי... שעה מאוחרת...

 

[levshavur]

לסיקרט סלף טריגר

שלום לך כן הרגשת נכון עברתי גילויי עריות מאבא שלי עד גיל 21 ! וגם הרביץ לי . לכן עמוק אני פוחדת ממנו... חלק מהטראומות איתו היו ליד שולחן האוכל ואני מניחה שלפחות חלק ממה שגרם לה"א שלי נוצר בגלל זה...(לא אפרט כי זה טריגרי מדיי) לשמחתי אבא הוא לא אפוטרופוס שלי ובינתיים אני שותקת על ההתנהגות שלו בגלל המצב של אמא. אבל יש עליו תיק במשטרה (שנסגר בגלל חוק ההיתישנות) כך שאם העיניינים יתדרדרו כבר ידוע למשטרה מה עברתי...קשה לי מאוד אבל מי שמטפלים בי (עובדת סוציאלית, הרופאה שלי וגם שוטר אחד...מנסים להעביר לי את המסר שהם ייתערבו אם יהיה צורך) אבל לפעמים הפחד חזק מההגיון.... לבשה