הודעה מאת סתו:

[יפעת מגליל תחתון]

סופי כמעט כמו סופי צדקה

 

[יפעת מגליל תחתון]

היא מתעללת בי!!!!!

סלעית תעזרי לי!!!!!

 

[יפעת מגליל תחתון]

חוצפנית!!!

היא מנסה להרוג אותי מהרגע שהגעתי! והיא מנסה לפתות אותי! הצילו!!

 

[יפעת מגליל תחתון]

מותק

היית מתה שאני אפתה אותך..... בקסמים

שלי אף אחד לא עומד [אז שישבו..]!!!

 

[אשף]

איזה קטע היה לי במצפה...

על גבי הפורום זה נראה תמים ונחמד, אך במציאות... הכל התחיל בשעות ערב מאוחרות ביום שישי הרביעי ליולי. אני לעולם לא אשכח את היום הזה. חשבתי שראיתי דברים מוזרים בחיי, אך זה, היה השיא. נעניתי להזמנת אחת מחברי הפורום "יפעת מגליל תחתון", להלן - שושני. ובכן, הגעתי לביתה בשעות ערביים מאוחרות כאמור, הכל נראה פסטורלי, הצרצרים צרצרו, ציפורי הלילה צייצו, והשנים וחצי ילדים שגרים במושב הקטן שיחקו כדורסל ברחבה ליד הכיכר. שתי נקישות קלות והדלת נפתחה. "אהלן אסף, מה נשמע?" אני כהרגלי עניתי ב"חיים.." האופטימי שלי. "איפה סתו?" "היא בשירותים, אתה רוצה לשתות משהו ?" "כן" עניתי. כמספר דקות ישבנו בסלון, דנים בעינייני היום כגון ההתמחויות הכירורגיות של אחד מחניכיה. הכל נראה כ"כ רגיל. "נו ? מה עם סתו ?" שאלתי, "אני אלך לבדוק" היא ענתה לי. כעבור מספר שניות היא כב ר טיפפה בצעדים קלים אל עבר הקומה השניה, מלווה בצעקות ארוכות:"סתווו". הכוכבים נצצו באותו לילה באור מוזר, אך אני לא חשדתי בדבר. "היא מדברת עם אמא בטלפון... היא אמרה שהיא תזדרז" "אוקי" עניתי בנונשלנטיות ופניתי אל עבר שלט הממיר, "מעצבן ששינו את הערוצים ההא?" שאלתי, והיא כבר הייתה בדרכה אל המטבח להביא פתי בר וממרח שוקלד השחר "קצת נוסטלגיה..." היא הסבירה. "איזה חולת תנועה" מלמלתי לעצמי בחיוך. הדקות הבאות עברו בסיפורי תנועה למינהם, חושי ההתמצאות של כמה משכבת י"ב ושאר ירקות. "טוב נראה לי שאני אלך לזרז את סתו" אמרתי והתחלתי לפסוע לכיוון גרם המדרגות. "עזוב, אני אלך לקרוא לה", "זה בסדר" עניתי, אני אסתדר. "לא!" נפלטה צעקה מפיה. "היא ביקשה שלא נפריע לה זו שיחה חשובה, חבר שלה רוצה להיפרד ממנה" -"חבר ? יש לה חבר ? ולא אמרת שהיא מדברת עם אמא שלה?" בשלב זה כבר התחלתי לעלות שתי מדרגות, היא עצרה אותי בכוח "עזוב אותה עכשיו, בא לך סטריפ פוקר?" -"עוד מעט" -"אני אתן לך לנצח..." היא חייכה. "יפעת מה קורה פה ? תני לי לעלות למעלה" -"אי אפשר" היא ענתה בתוקף. "רגע סתיו נמצאת פה או לא?" "בטח שהיא נמצאת, אתה יודע מה, אני אלך לקרוא לה, שב בסלון בינתיים" חזרתי לסלון והתיישבתי על הספה. מישהו בא מאחורי וכיסה את עיני. יכולתי להרגיש בתלתלים המשתלשלים על כתפי. "סתו!" קראתי, "מה קורה?" והסתובבתי אליה. "שושני!? מה זאת הפאה הזאת ?" "איזו פאה?" היא שאלה בקול צוחני. "הפאה הזאת" משכתי במחלפותיה ושיערה הבלונד-שטני נגלה לעיני כל. "אני לא שושני!" היא צעקה. "???" הסתכלתי בפליאה. "אני סתו!" היא צעקה. "גם שושני פה!" היא השיבה לעצמה. "אולי כדאי שסתו תלך?" שאלה את עצמה. בשלב זה כבר התחלתי לצעוד לכיוון הדלת. בזווית העין ראיתי צנצנות תרופות מלאות בפח האשפה. התכופפתי וניסיתי לקרוא את התווית. "אני לא צריכה יותר את הרעל הזה! שהרופא יקח את זה בעצמו, נראה אותו" ודחפה את הצנצנות אל תחתית האשפה. "אתה נשאר פה עד סוף הביקור!" ונעלה את הדלת. את תולדות אותו הלילה לא אעלה על הכתב. הדברים קשים מדי. רק אומר שהוא היה מבלבל ומפחיד כמעט באותה מידה. כרגע אני שולח את ההודעה הזאת ממקום כלשהו באיזור הדרום מחשש לחיי. אני רק קורא אליך: שושני, תקחי את הכדורים, בבקשה!

 

[just stav]

יברך אותך אלוהים אסף!!

פשוט עשית לי את היום! סוף סוף אני צוחקת אחרי היום המגעיל ברובו שהיה לי

איזה מאמי

חבל שלא יצא לי לראות אותך בסוף שבוע

יום טוב לכולם Love סתו

 

[יפעת מגליל תחתון]

פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח../images/Emo6.gif

אסף! אין לך מושג כמה אמיתי הכל נשמע! החל מהקטע של החניכים שמשחקים כדורסל ליד הכיכר ועד הפתי-בר אצלי בבית!! זה נשמע כל כך נכון וכל כך אמיתי!!!! קבל ח"ח!! ממש הצלחת להצחיק אותי!!! רק דבר אחד חבל-למה לא באת?! הייתי נותנת לך לנצח בסטריפ טאקי....

קבל

ו

!

 

[THE sky angel]

חחחח סוף סוף משו שגרם לי לחייך היום

..... תודה!! )

 

[יפעת מגליל תחתון]

אסף אתה לא מאמין!

נתתי לאדר לקרוא את הסיפור המדהים שלך והוא היה בטוח שזה אמיתי. הוא אפילו שאל אותי "איזה כדורים?"