הטיעונים
הם תיאולוגיים לא בגלל שאני מחפש תיאולוגיה בכל דבר, אלא בגלל שהם עוסקים בנושאים תיאולוגיים: אלוהים, חטא, עונש. אם אתה מדבר על אלוהים אז אתה מדבר בשפת התיאולוגיה. אם אתה תוקף טיעון שמדבר על אשמת היהודים ועל העונש שאלוהים נתן להם, עליך לבצע זאת על פי החוקיות הפנימית של הדת, או שיקרה מה שקרה, שאתה מגיע למסקנה שגויה על פי הדת. על פי החוקיות הפנימית של הדת, כפי שאני רואה שאתה כבר מבין, ניתן בפירוש לומר שהיהודים קיבלו עונש על חטאיהם באמצעות השואה, ושזה בא מאלוהים, ועדיין הנאצים הם האשמים - והם בלבד - בשואה באופן מלא ומוחלט. פה יש לבצע עוד ניתוח, של ענין הפגיעה הרגשית שיש בטיעונים האלה. כפי שכבר כתבתי, אתה כחילוני לא יכול להפגע באמת מהטיעון הזה, משום שאתה לא מאמין באלוהים בכלל. אילו היתה לך איזו אמונה באלוהים היהודי, שסותרת את האמונה החרדית, וטיעון זה היה סותר לכן את השקפת עולמך הדתית, היה לך אולי בסיס להפגע. אבל אי אפשר להעלב מהאשמה שאין לה בסיס מבחינתך. זה כמו שיגידו לי שאחותי זונה, אבל לי, מה לעשות, אין אחות. אז מה אכפת לי מה אומרים על האחות שאין לי? אם כך, למה בכל זאת אתה (ועוד חברים בפורום, כולל מנהליו) נפגעים? שהרי אין להתעלם מכך שאתם באמת מרגישים משהו לא בסדר פה. לדעתי, אתם נפגעים מכך שהדתיים שכן מאמינים במערכת טיעונים זו חושבים דברים שליליים מבחינתם על היהודים בשואה. כלומר - זה שהדתיים תופסים את הענין באופן שלילי פוגע בכם, למרות שאתם לא מסכימים עם התפיסה השלילית הזו. בדוגמה הנ"ל, אני נפגע מזה שאמרו לי שאחותי זונה לא בגלל שיש לי אחות, אלא בגלל שזה שאמר את זה מתייחס באופן שלילי למשהו שקשור אלי, למרות שאין לו אחיזה במציאות. מפריע לי מה הוא חושב, בין שזה אמת או לא. אם הניתוח שלי נכון, אז חשוב לברר מה הדתיים עצמם חושבים על הענין. האם הם מאשימים את היהודים בשואה, והם מורידים בעינהם אחריות מהנאצים? מה הדעה שלהם בענין? תשובתי היא, גם כאמור, שהם לא עושים זאת. הם לא מורידים שום אחריות מהנאצים. ואם מה שהדתיים חושבים זו הבעיה, אז אין בעיה.