שכטה, בתגובתי האחרונה כתבתי לך
ובכן הבה ונדון לעומקם של הדברים. מהי דמוקרטיה? איך שלא נתייחס לשאלה זו הרי זהו משטר של שליטת חלק מבני האדם בחלק אחר. הדמוקרטיה החלה ביוון העתיקה וביתר דיוק באתונה במאות ה-4 עד השישית לפני הספירה הנוצרית. שוויון הזכויות המשפטי היה מלא. לכל איש ניתן היה להשתתף בדיונים על עניינים מדיניים כללים ולהכריע בקולו. הדברים הגיעו לכדי כך שמשרות שונות נתפסו לא על ידי בחירה אלא הטלת גורל. זו הייתה דמוקרטיה רפובליקנית מאוד מפותחת, דמוקרטיה ישירה כפי שיש שמגדירים אותה. דמוקרטיה שאין מדינה דמוקרטית בת ימינו יכולה להתחרות בה נכון? אלא מאי? מאחורי רבבות אזרחים שחיו ברווחה ולהם זכות ביטוי והחלטה, ניצבו מאות אלפי "מכשירים חיים" מדוכאים וחסרי זכויות, דהינו העבדים. עבורם לא הייתה זו דמוקרטיה אלא דיקטטורה אכזרית בה הם לא נחשבו מיותר ממכשירים ועל גבם חיו האזרחים החופשיים. האם הייתה זו איפה דמוקרטיה או דיקטטורה? נראה לי שיהיה מדויק לקבוע, כי הייתה זו דמוקרטיה מעולה עבור "האזרחים", אך דיקטטורה איומה כנגד העבדים. אלו שראו את העולם דרך עיני בעלי העבדים כאפלטון למשל , ללא ספק היללו את משטרם הנפלא. אלו שבחנו את העולם דרך עיני העבדים ראו בכך משטר דיכוי. מי היו האזרחים ? בעלי כוחות הייצור: אדמה, מכשירי עיבוד, עבדים. מי היו העבדים-אלו שעל גבם חיו האזרחים. משמע מה שקבע את השיטה החברתית-כלכלית-פוליטית, את המשפט את המוסר, את הערכים האסטטיים וכדומה, היה אופן הייצור ומקומם של בני האדם בשיטת הייצור. נהוג לאומר בימינו כי הפיאודליזם לא היה דמוקרטי, אולם זאת טעות הנובעת מהשקפת עולם טיפוסית לאנשים החיים בחברה הנוכחית. הפיאודליזם, למרות שהיה בנוי כפירמידה חברתית היה הרבה יותר דמוקרטי עבור המעמדות השליטים: האצולה הגבוהה-בעלי האחוזות הגדולים-הסניורים, כמו מעמד הכוהנים אך הייתה דיקטטורה נוראה עבור הצמיתים. הפיאודלים בעלי האחוזות, בעלי השררה הצבאית, הכוהנים, אשר חיו על עמל האיכרים המשועבדים, במשק הטבעי שהפך במשך הזמן משק חליפין, עבור המעדות הגבוהים לא אחת נלחמו אלו באלו אך הם היו מאוחדים כנגד רוב בני העם-הצמיתים. שוב אנו רואים כי הסדר החברתי, פוליטי, חוקי, מוסרי, אידיאולוגי נקבע על פי שיטת הייצור ומקומם של בני אדם בשיטה זו. לעומת משק העבדים החברה הפיאודלית הייתה יותר מפותחת ומסיבה זו היא החליפה את משק העבדים. עתה נעבור לקפיטליזם. המהפכה הבורגנית אשר יצרה שיטה זו וחיסלה את הפיאודליזם( המהפכה האנגלית, האמריקנית, הצרפתית) היתה צעד גדול קדימה, שכן היא איחדה את המשקים המקומיים והאזורים למדינות לאום, כאשר מפתחים באופן אדיר את הטכנולוגיה והמדע.. האידיאולוגיה שלה הייתה שוויון האזרחים לפני החוק. אולם כאשר בודקים מי היו האזרחים שהשתתפו בהחלטות הפוליטיות אנו מגלים כי תקופה ארוכה, רק אלו שהיו בעלי רכוש יכלו להשתתף. זכות הבחירה הכללית לא הייתה דבר מובן. מאבקי דמים התנהלו כדי לזכות בזכות זו. מלחמת העצמאות בארצות הברית הולידה שיטה דמוקרטית-רפובליקנית, אולם האינדיאנים לא היו שותפים לה, גם לא העבדים השחורים, גם לא הנשים עד לפני זמן לא רב. משמע הדמוקרטיה הייתה של בעלי הרכוש-הבורגנות. ושוב ברור כי הסדר החברתי, פוליטי, חוקי, מוסרי, אידיאולוגי נקבע על פי שיטת הייצור ומקומם של בני אדם בשיטה זו. כיום במדינות הבורגניות יש לפחות באופן פורמאלי שוויון לפני החוק, אך כי כל אחד יודע כי יש צדק לעשירים לצדק שונה , או חוסר צדק לעניים. מי הם המחליטים את ההחלטות הפוליטיות? המוני העם בהצבעה? זו טענה אידיאולוגית המסתירה את המציאות החברתית. אם תבדוק כמה עולה בארצות הברית לרוץ לבחירות תגלה שלכל משרה יש לארגן ממון רב. אפילו משרת שריף עולה למעלה ממיליון דולר. מאחורי הטענה האידיאולוגית מסתתרת מציאות שונה לחלוטין. בעלי ההון הגדולים הם שקובעים מי ינהל עבורם את המדינה. הפוליטיקאים הן הדמוקרטים והן הרפובליקנים מייצגים את בעלי ההון. הממשלה הבורגנית הקיימת אינה יותר מאשר הוועד הפועל של הבורגנות. פשוט נתח את החוקים ותגלה על מי הם מגנים. מספרים לנו על דמוקרטיה, אך בפועל אין דמוקרטיה במקומות העבודה. בעלי בתי החרושת, המכרות, הבנקים, חברות הביטוח הם המחליטים את מי לשכור, מה יהיה השכר, מי יפוטר, מי ייכנס לרשימות שחורות משום שהוא בעד ארגון עובדים. הם חחים על גב העובדים העבדים בשכר. מנגנון המדינה-הצבא, המשטרה, בתי הכלא. משרת את בעלי ההון. אתן לך דוגמא אחת מני רבות. ב1970 עלתה ממשלה סוציאליסטית בצ'ילה( למעשה קואליציה של השמאל עם חלק מהבורגנות). היה להם את הרוב בפרלמנט. אולם בעלי ההון לא סבלו ממשלה זו. מה קרה? הצבא ( המדינה) בתמיכת הסי.איי. איי עשה הפיכה צבאית ופעילי השמאל, מנהיגים וחברים באיגודים המקצועיים ומפלגות השמאל נרצחו. האם יש דמוקרטיה בצבא? בוודאי שלא. יש קצונה בכירה הקשורה באלפי חוטים לבורגנות וישנם החיילים הפשוטים המשמשים כלים כדי לכפות מדיניות. אם אין דמוקרטיה בכלכלה( שם חיים בני אדם חלק ניכר מחייהם) ולא במדינה. מה נותר ? האשליה שאם אדם פשוט מצביע אחת לארבע שנים עבור נציגים בפרלמנט- )ושם לא נקבעות ההחלטות, כפי שהדוגמא של צ'ילה מוכיחה.) אלא בעלי ההון וראשי הצבא הם שמחליטים. למעשה אנו חיים תחת הדיקטטורה של בעלי ההון הגדולים בתעשייה ובעיקר ההון הפיננסי. בארץ הביטוי הלשוני הוא הקשר בין הון לשלטון. זוהי דמוקרטיה מאוד מוגבלת, זוהי הדמוקרטיה של עבור הבורגנות. כמובן שהם מוגבלים במידה מסוימת בכוחם של העובדים המאורגנים באיגודים מקצועיים ומפלגות עובדים. אך מה קורה בעת משברים כלכליים ופוליטיים עמוקים כמו שראינו באירופה בשנות השלושים. המסכה הדמוקרטית נופלת והבורגנות פונה לתמיכה בפשיזם , הצורה האלימה ביותר של השלטון של הבורגנות. העובדים , רוב רובו של העם זקוקים לדמוקרטיה שונה לחלוטין. דמוקרטיה של העובדים המתאפיינת ב: • בחירות דמוקרטיות לכל המשרות עם הזכות להחליף כל נציג שנבחר ולא אחת לארבע שנים, אלא מייד. • משכורת של כל פונקציונר במדינה בכל משרה –משכורת של פועל תעשייתי ממוצע. • ביצוע כל התפקידים בכל המדינה באמצעות רוטציה של כל האזרחים. • העדר צבא הנפרד מההמונים ובמקומו מליציות עובדים. ברור ששיטה פוליטית כזו תתכן רק על בסיסי כלכלה עולמית סוציאליסטית, כחלק מתהליך של מהפכה סוציאליסטית עולמית, ועלי להודות כי שיטה כזו לא יכולה להיות קיימת באי מבודד. איני רוצה להציג את קובה כסוציאליזם, היא אינה כבר מדינה קפיטליסטית, אך אינה עדיין סוציאליסטית. אולם עלי להדגיש כי יש חובה להגן על המהפכה הקובנית מאויביה מבית ומבחוץ כנגד כל זרזירי העט המשרתים את האימפריאליזם ומבקשים להחזיר את קובה למצבה הקודם של בית זונות וקזינו , של גנגסטרים ושל בערות וחולי. וזה מה שתומכי ארצות הברית מבקשים לעשות תחת הדגל של זכיות האדם המופשטות הנעדרות כל תוכן חברתי. זכויות אדם זו הזכות של כולם לחיות שווים עם מזון ולבוש וקורת גג וחינוך ורפואה, ולא רק לפני החוק באופן פורמאלי. לעומת זאת הניסיון לטעון כי יש דמוקרטיה בארצות הברית, אך כיבוש עיראק לא משנה עובדה זו. כי יש דמוקרטיה וזכויות אדם בישראל, אך לא לפלסטינים. כי יש זכויות אדם במדינות "הדמוקרטיות" בעולם השלישי בו חייה רוב האנושות אך הזכות לא למות מרעב ומחלות אינה מנויה עליהן, אינה אלא טענה אידיאולוגית ללא כיסוי. מי שחושב שאין קשר בין העוני בארצות אלו, המוות מרעב ומחלות והעושר העצום המצטבר בידי בעלי ההון הגדולים "המשקיעים הזרים, קרן המטבע, הבנק העולמי , אינו מכיר את המציאות. במציאות בכל מקום שולטות 18 המשפחות, אך לא בקובה ומכאן השנאה של המשפחות העשירות ומשרתיהן לה
