הודעה חשובה!

[קורווין]

הודעה חשובה!

לכל מי שתהה לאן נעלמתי, לכל מי שדאג לי ולכל מי שחשב שנטשתי!!! לא! לא נטשתי, לא נעחמתי ואני פה... למה לא הייתי פה? לפני ההסבר, אבקש מכל אלו שהמצב הבטחוני גורם להם לחרדות, שלא יקראו את ההודעה הזו! ביום חמידי, לפני שבוע, נהרגה בפיגוע בסברו, ידידה טובה שלי בשם תהילה מעוז. תהילה היתה אדם נפלא, מדהים ומקסים והיא תחסר לי מאוד. תהילה היא גם אחותו של מנהל פורום רייקי בתפוז, אוריאל מעוז. כפי שיודעים חלקכם, אני מנהל פורום נוסף, כאן, בתפוז, וברגע שהתרחש האסון, שאותו ידעתי שאני לא יכול לחשוף כאן כי חלק מהנוכחים יושפעו מכך בחרדות, העדפתי לחשוף זאת שם ולא פה... המניעים ברורים... הפורום השני היה בדיוק מה שהייתי צריך בתקופה הקשה שעברה עלי, זהו פורום תמיכה במצבים קשים ולא פורום ספציפי. אני מקווה שלא נעלבתם מכך שהייתי צריך בעצמי תמיכה בשבוע האחרון ולכן נעדרתי. מצבי עדיין לא מדהים, אבל אני מבטיח שחזרתי! טוב? קורווין.

 

[רועי10]

מקווה שתחזור לעצמך בקרוב

זה לא דבר קל לחוות את מה שחווית. זה לא קל! יהי רצון שייפסק ההרג הנורא הזה ולא נדע עוד שוד ושבר בארצנו הקטנה! משמיים ינחמו את משפחתה קרוביה ומקורביה של הנערה תהילה שהלכה לעולמה בטרם עת ובצורה כזו קשה. יתן ה´ כח לכולנו, לכל עם ישראל להיות איתנים וחזקים לבל ניפול ברוחנו למרות המצבים הקשים העוברים עלינו. תהא נשמתה הטהורה והזכה צרורה בצרור החיים בגן העדן העליון יחד עם כל הצדיקים, הקדושים והטהורים! קורווין, עם כל הצער והקושי תחזיק מעמד ותהיה חזק! רועי

 

[Brendan]

אמן ואמן

 

[שעון חול]

הצטערתי לשמוע, עצוב נורא.

אני חושבת על מילים שיוכלו לנחם אותך ולו במעט, ולא מוצאת כאלה. מקווה שיהיה טוב, אנחנו פה בשבילך (גם אנחנו פורום תמיכה!) שעון.

 

[KOMA2]

אין מילים שיכולים לכפר על מוות

אבל תמיד אפשר למצוא בהם נחמה למרות זאת... כאחת שחוותה מוות בצורות שונות (אימא שלי,סבא וסבתא שלי, הסבתא רבא שלי, ועוד רבים ויקרים..) הייתי רוצה לשתף אותכם ובמיוחד אותך קורווין בחוויה לא כל כך דומה לשלך אבל שהזכירה לי את שלי. בכיתה י´ למדתי באותה כיתה עם ילדה בשם דנה. אף פעם לא הייתי חברה של דנה וגם חשבתי שהיא סנובית כי היא הסתובבה במין מועדון סגור של חברים שאחת מחברות המועדון האלו הייתה חברה טובה שלי שלמדה עם דנה עוד מהגן. פתאום ערב אחד הדלקתי טלוויזיה ושמעתי את המילים המצמררות: שני מסוקים התנגשו בתאונה מצערת מספר ההרוגים עוד אינו ידוע! למחרת דנה לא באה. וגם לא ביום שאחרי זה. אח של דנה פרח בן 18 נקטף באסון הזה. המשפחה התפרקה. ההורים שכבר היו גרושים עברו התמוטטות... את דנה שלחו לפנימיה. לא נראה לי שהיא חזרה להיות כמו שהיא הייתה פעם. כל פעם שהיא באה לשיעור והמורה הייתה נוזפת בה שהיא לא מרוכזת היא הייתה נמלטת מהכיתה בבכי. כשההורים ישבו שבעה כולם באו לנחם אותה. הקטע הוא שבאו לנחם אותה אנשים זרים לגמרי,אנשים שאפילו לא ידעו את השם שלה עד לאותו מקרה... אנשים שגם לא חיבבו אותה במיוחד. אני לא הלכתי.זה היה נראה לי צבוע במיוחד לבוא על בחורה שאני לא מכירה ואפילו לא ממש מחבבת ואפילו שאמרו שצריך להתלכד באותו רגע ולעזור לה ידעתי ששכולם ילכו היא שוב תיהיה לבד. ובמה בחורה זרה יכולה לעזור לה? איזה מילים אני יכולה להגיד שישפרו את הרגשתה? תיהיה חזקה? איך?? איך אפשר להיות חזקים כשהעולם מתמוטט על עצמנו? הוא בגן עדן עכשיו ? או שהוא אכול ג´וקים באדמה עם פיספוס של תקופת חיים שלמה. מה עוד אפשר להגיד??? ככה שאין לי מילים בשבילך קורווין היקר כי אני יודעת איך זה שמישהו נפטר מישהו שאהבת מישהו שבחיים לא חשבת שזה יקרה לו... אם הייתי יכולה היית נותנת את החיים שלי בשביל היקרים שנפטרו.... אבל אני לא יכולה... אני רק יכולה להמשיך לנשום, להמשיך לאכול , להמשיך לצחוק אבל להמשיך להיות מתה בתוכי. ובשבילך אני חולקת משהו מאוד פרטי שלא הראתי לאף אחד: "היית בשבילי אבן יסוד" ואותך אהבתי מאוד" "ועכשיו אני צריכה לעצמי לומר" שכדאי להתרגל לדמעות על הכר" את זוכרת אותי הילדה הקטנה " "עם התלתלים החומים מתמונה ישנה?" "האם את חושבת עלי לפעמים?" האם את יודעת שליבי נקרע מבפנים?" "ואם קר לך במקום בו את נמצאת עכשיו" "את אחרון בגדי אתן לך עם רקמת זהב" "ואם את עייפה ורוצה לנוח" "אתן לך שמיכת ענן ואגן עליך מפני הרוח" "ואם את עצובה ודמעות זולגות מתוך עינייך" "מטפחת משי אתן לך לנגב בה דמעותייך" "ואם כל זה לא ישמח את ליבך" "אתן לך את חיי ואקח לי את מותך" "ואם תסרבי לכל הדברים" "אנשק את האבן ואביא לך אז פרחים".