לגבי יחס, אהבה וביטחון ../images/Emo37.gif
דויד תשמע, אתה מתאר פה תחושה של: אני כבר לא מקבל את היחס שאני רגיל אליו, ושאתה צריך להעניק יותר מאשר לקבל. אוקיי-בוא נדבר גלויות, בסדר? למי שכותב בפורום יש צורך *שיקראו את מה שהוא כותב באופן כללי-שיענו לו על שאלות, או על בעיות שהוא הציג, או סתם משהו שמח שקרה לו-שיגיבו על דבריו *במידה והוא כותב למישהו- שאותו מישהו יקרא את מה שהוא כתב אליו ויענה לו, או לפחות יגיב. עכשיו, אם הגישה היא לכתוב על מנת לקבל דהיינו ההתנייה היא כזאת: אני אכתוב למישהו משהו-ואם אני אקבל תשובה רק אז אני נרגיש טוב, אז אתה בבעיה, ובגלל זה לא טוב לך כבר בפורום. עכשיו אני יודעת שאתה לא היחיד שבבעיה, כי אתה לא היחיד בפועל ככה. אני אישית יכולה להגיד שאני מרגישה מעולה בפורום נכון, בהתחלה התבאסתי שיש מלא הודעות אז אמרתי סבבה אם זה
באמת מעניין אותי מה אחרים כותבים אני אטריח את עצמי לקרוא דפים קודם (במידה ויש לי זמן) אם אני חוזרת בלילה ואין לי הרבה זמן, אז לרוב אני קוראת את כל ההודעות ומקדישה זמן למי שאני בוחרת, למי שנראה לי הכי זקוק כרגע, או למי שהנושא שהוא כתב מעניין אותי בדקה זו, או למישהו שכתב לי משהו אז אני עונה לו כמובן. אם מישהו לא עונה לי-אני לא נפגעת, לא נעלבת, לא חושבת שאוהבים אותי פחות אני יודעת שאוהבים אותי פה אני אוהבת את עצמי והכל בסדר! אם יש משהו שחשוב לך שיגיבו עליו-אז תכתוב שוב לבן אדם. X לא הגבת על מה שכתבתי, חשוב לי לשמוע את דעתך. עצה ושוב אני חוזרת זה לא מופנה רק אליך: לא לתלות בפורום את הרצון שיאהבו אותנו לכולם יש רצון שיאהבו אותם ל-כ-ו-ל-ם אבל אם תולים את הרצון הזה במקומות לא נכונים-למשל פורום שמטבעו הוא וירטואלי, אז זאת בעייה קשה כי בפורום כל אחד עונה כשנוח לו במציאות אתה רואה את האדם מולך וזה שונה אבל פורום זה פורום ורצון שיאהבו אותנו יש לכולם אבל כדאי לתעל אותו לאפיקים אחרים... למשל לתעל את הרצון לאהבה עצמית ולקבלה עצמית. ועוד דבר, אם לאנשים כל כך חשוב להיות בקשר עם אנשים אחרים מפה יש תמיד את הטלפון תמיד אפשר להרים טלפון- X אני מרגיש רע, אתה אוהב אותי? עם בן למשל אני עושה את זה אני הייתי זקוקה לעצה דחופה ולחיבוק כי לא הצלחתי להירדם והרגשתי מפוחדת-טילפנתי אליו והוא מאז עזר לי למרות העייפות הרצינית שהיתה עליו. אתמול בן ביקש שאני אטלפן כי הוא היה זקוק לחיבוק.
