זה קל
1. שניהם נחשבים לאזורים של סמים משובחים, וסמי הזיות אקזוטיים שמצויים מחוץ לחוק אך קל להשיג (אמנם הודו הולכת עם פטריות וג'אראס ואלו דר' אמריקה עם קוקאין וקקטוסים וגם קצת גראס, אבל העקרון נשמר)
2. בשניהם יש הרים גבוהים שאי אפשר לנשום בהם |בחילה| 3. בשניהם השפה המקומית היא
לא אנגלית 4. בשניהם יש תרבויות עתיקות 5. בשניהם אפשר למצוא את עצמך באזור ובעונה בהם הלחות בתוך ומחוץ למים זהה כמעט
6. בשניהם יש כל מיני חיות בר מגניבות שאפשר לפגוש בטבע 7. אל שניהם מגיעים בטיסות ארוכות עם כל מיני חברות מפוקפקות כדי להוזיל עלויות. 8. בשניהם יש בית חב"ד 9. בשניהם יש כל מיני טפילים אקזוטיים. 10. בשניהם הסבירות למצוא חומוס נמוכה אך קיימת, בשניהם בלתי אפשרי למצוא חומוס טעים. נראה לי ש10 זה מספיק, ביחוד כי אני לא באמת יודעת כל כך הרבה על הודו. ולבחור ששאל- אני באמת לא מבינה את זה, נשבעת לך. אני מתה להגיע לכל החורים המגניבים בעולם אבל יש סיבה. במקור הסיבה שלי לנסוע לטייל ולבחור יעד מסויים היתה לפגוש בע"ח, אחר כך גיליתי שגם ממש מוצא חן בעיני להתערבב (קצת- בכל זאת קשה לי ללמוד שפות) בתרבויות זרות ומעניינות, שתחושת החופש קוסמת לי ושאני לא מפחדת מאוכל מקומי במסעדות שאף תייר לא נכנס אליהן (וששם הוא אפילו הכי טוב). אבל כשרכשתי כרטיס טיסה היה ברור לי לאן אני נוסעת ולמה, והסיבה לא היתה כי כולם נוסעים, למען האמת מלבד אטרקציה וחצי שעניינו אותי לא ידעתי יותר כלום. זה קצת מוזר לשאול שאלה כזו. תקרא קצת על מה שיש שם תחשוב למה אתה רוצה לנסוע או לאן. יש הרבה אנשים שנוסעים לכל מיני מדינות עולם שלישי וחוזרים אחרי שבועיים- חודש. יש אמיצים שסוחבים 3 חודשים כדי שלא ידברו עליהם אחר כך, אבל איזה מן טעם יש לנסיעה מתוך הכרח?