מתוך שהבאתי את המובאה, כבר קראתיה
בעיון, ואגב הקריאה נתקלתי בהתייחסות "רכה" ו"קשה" לאותיות י' ו-א' בהתאמה. ונזכרתי בדיון שראיתי בפורום אחר בנושא של שפה קשה ושפה רכה, דיון שבו מאן דהו חכך בדעתו, כמה קושיות יוכל להקשות באזני מאן דהי
עד שתקשה את לבה, ותהפכנו (את אותו חוכך) לבעל דבבה.