הוא קרא את הספר

מירי,

New member
הוא קרא את הספר ../images/Emo7.gif

פיצי שלי קרא את כל הספרים כנראה על איך "צריך" להתנהג 'ילד סנדוויץ' (הנה אמרתי את זה, אני, שמסרבת להשתמש בביטוי הנורא הזה). הקנאה (גם באחיו וגם באחותו) הכעסים והעצב..... יותר ויותר אני שומעת אותו ממלמל מתוך הבכי 'לא אוהבים אותי...' ואני כ"כ כואבת את כאבו! ניסיתי אין ספור פעמים לתת לו זמן משלו- אבל הוא לא ממש רוצה הוא מבקש שניקח איתנו גם את אחיו או אחותו או שניהם..... אלא שלפעמים זה כבר ממש קשה זה ימים שלמים של מריבות לא פוסקות והצקות לאחיו ולנו, במקביל אנחנו מחפשים מקום שייתן לנו ולו (ולהפך לו ולנו) עזרה, אבל אני גם אשמח לקבל רעיונות יצירתיים.....
 
לקבל את הרגשות שלו (תיאורטי)

נורא נורא נורא קשה לנו לקבל בשקט ובשלווה רגש כזה. התגובה המיידית היא "לא נכון, אני אוהבת אותך" + הוכחות... אבל רגשות - כל הרגשות - הם לגמרי לגיטימיים ואם את יכולה להכיל את הרגש הזה בלי להתרגש אז גם הוא יוכל. ב"הורות יעילה" יש קטע בו אמא אחת מתארת איך היא ניסתה ליצור לבן שלה חיים הכי טובים ונפלאים שיש והוא רק נהייה יותר ויותר מורבידי עד שיום אחת היא החליטה פשוט להקשיב לו עם כל הקושי שהיה לה לשמוע את הדברים. הילד פרט לה בפרטי פרטים את כל העוולות שנעשו לו וכמה הוא דפוק ומסכן, הגיע לסוף טענותיו והלך לדרכו שמח וטוב לב ומאז לא חזר להתלונן. הרגש שהוא מביע במילים שונה מאוד מהרגש שהוא מביע במעשים ולכן לדעתי עוד יותר חשוב להקשיב לו - כדי להגיע לעומקו של עיניין. אז בפעם הבאה שהוא ממלמל מתוך הבכי - תגיבי "אתה מרגיש שלא אוהבים אותך" - אם הוא לא מרים את הכפפה ומתחיל לדבר על זה תשאלי שאלה מנחה "מי להרגשתך לא אוהב אותך?" או "במה זה מתבטא" ומשם פשוט תדובבי אותו עד שהוא ימצה את הנושא - אל תסבירי, אל תוכיחי לו שהוא טועה - פשוט תשמעי אותו עד הסוף. בסוף השיחה תחליטי אם את צריכה להגיב או לא. גם אם כן, אני חושבת שהכי כדאי לא להגיב מיד אלא להגיד משהו בסגנון של "שמעתי עכשיו הרבה דברים חדשים שלא אמרת לי קודם, בגלל שאני אוהבת אותך ורוצה שתהייה מאושר אני רוצה לחשוב על זה ולהחליט מה לעשות, בוא נדבר על זה שוב מחר" ולעמוד בהבטחה לחשוב על זה ובהבטחה לחזור לדבר על זה.
 

מירי,

New member
לא צריך לדובב אותו!

הילד הזה הוא כולו נשמה, והוא יודע לתמלל רגשות באופן מופלא.... כשהוא בוכה הוא מספר בדיוק למה מי הכאיב לו ואיך - בקיצור הכל נשפך! כשהוא לא בוכה הוא יודע שאמא (או אבא לצורך העיניין) אוהבים אותו הכי שבעולם (ולפעמים הוא מבקש חיזוקים לכך...). אבל הקשיים לא מתבטאים רק בבכי- הוא מציק פיזית לאחיו (הגדול ממנו) ולאחותו (הקטנה ממנו) הוא כועס המון ובכלל גורם לאוירה לא נעימה בבית....
 
אני מתעקשת

נשמע לי שהוא מדבר על מה שעל פני השטח ו"בטוח" לדבר עליו ולא נוגע במה שיותר עמוק וששם כן צריך לדובב אותו - אולי פשוט לתת לו את הביטחון שלא תתפרקו אם הוא יביע רגשות שלילים כלפי בני משפחה?
 

לאה_מ

New member
מסכימה עם אוריון

אני חושבת שההבדל העיקרי נעוץ בלא להסתפק באמירה שלו, אלא להכיל אותה, לקבל אותה. לא לומר לו כשהוא אומר "אתם לא אוהבים אותי" "אבל אנחנו כן אוהבים אותך", אלא להתייחס לרגש שלו ("בטח קשה להרגיש שלא אוהבים אותך"). אני חושבת שהוא כנראה מרגיש אמביוולנטי - מצד אחד הוא יודע שאתם אוהבים אותו (וכמו שציינת, מירי, גם רוצה להזמין את אחיו ואחותו לזמן שלו איתכם, וכד'), מצד שני יש בו רגשות קיפוח. אז כן לתת להם מקום. ולשאול אותו מה יכול לעזור לו.
 
כיף לי! והעלית לי עוד משהו

אל תסכימו להזמין את האחים לזמן הפרטי - תגידו משהו בסגנון "אני רוצה לבלות זמן רק איתך כדי להנות מהמיוחד שבך" .... יכול להיות שהוא מנסה לרצות אתכם בהזמנה הזו....
 

מירי,

New member
זה בדיוק מה שעשיתי היום!

קבענו ללכת יחד- הילד חיכה לי למטה, כשירדתי השאלה הראשונה היתה "איפה תהל?" (אחותו התינוקת, אחיו 'מראש' לא היה בבית) הודעתי לו שהיום זה רק הוא ואני! בדרך הביתה הוחלט שאנחנו מקפידים על אחה"צ רק שלו ושלי כי היה לנו 'כיף חיים'. <כמובן שמיד כשהוא נפגש עם אחיו ואחותו......>
 

מירי,

New member
ברור... אלא שעכשיו כשנרצה לצאת רק

איתו יהיה לנו את הכיף של היום להזכיר לו - כדי לעודד את זה!
 

לורליי43

New member
ההצעה שלי- להוריד עד לאפס

את הביקורת כלפיו, ולהתמקד רק בחיובי. לפחות לתקופה מסוימת, ואז לראות מה קורה. מאוד יכול להיות שהוא מאוד רגיש לביקורת שמופנית כלפיו, עקב סיטואצית ה"סנדוויץ"- ומה שנראה לכם סביר, נראה לו המון ומפלה.
 

מירי,

New member
זה די בעייתי...

כשהוא חוף לאחיו משהו מהיד, כשהוא לוקח את אחותו בידיים למרות שהיא מייללת ומוריד אותה רק כשהיא כבר ממש בוכה, זה קשה כשהוא מתעקש שהמחשב יהיה עם משחק שלו וגם בטלויזיה ישדרו תוכנית שהוא מעדיף (יש מחשב אחד וטלויזיה אחת והם בחדרים נפרדים). וכן הוא בהחלט נפגע עמוקות מביקורת!
 

לורליי43

New member
אז תנסו למצוא יחד איתו פתרונות

ברור שזה בעייתי, וזה ממש לא פשוט. אבל, לדעתי, זו הדרך- בכל דבר שאתם מגיבים אליו- כמה שפחות ביקורת.
 
למעלה