הוא פשוט לא ישן!!!!

[נינושה2]

גם שלי ויתרה על השנ"צ בגיל הזה

והיא מחזיקה לא רע עד הערב, והערב אצלנו זה מאוחר בגלל האחים הגדולים, אם היא לא נשפכת על הציצי בשמונה אז היא יכולה למשוך עד 20:30 ויותר כשיש כיבוי אורות לגדולים (ביום שלא ישנה צהרים, כן?). ואני צריכה להעיר אותה בבוקר ב- 6:40..... נראה שהיא לי שהיא לא ישנה מספיק. מצד שני, היא כל כך נלחמת בשינה כאילו היא מפסידה את כל העולם. גם אני די אובדת עצות, למרות שאת העובדה שהיא לא רוצה לישון צהרים כבר קיבלתי, אבל למה היא נרדמת כל כך מאוחר בערב??? אוף. שיתחיל כבר החופש הגדול.

 

[נינושה2]

חוק שימור הקרצי

כמו חוק שימור האנרגיה? בפיזיקה?
אז יש חוק שימור הקרצי אצל ילדים.
אם את משכיבה אותם צהרים אז קשה להרדים אותם גם בצהרים וגם בערב = קרציות!.
ואם את לא משכיבה בצהרים קל להשכיב בערב אבל בשעות אחה"צ המאוחרות את מקבלת ילד יללן וקרצייתי.
מה שלא תעשי , תקבלי אותה מידת קרציתיות. השאלה מה מתאים לך באותו יום, אם יש תכניות לערב או לא.
אצלנו היא בת 2.5 וכבר כמעט לא ישנה צהרים, כי אין לי כוחות להלחם איתה פעמיים ביום. מעדיפה את היללנות של שעות אחר הצהרים.
אבל ילד שישן בגן זו בעיה, אי אפשר להגיד להם לא להשכיב אותו צהרים.

 

[ענת רז דארמה]

 

[נינושה2]

תיקון - חוק שימור התנע

אבל אותו עקרון

 

[כוכב34]

אצלנו היה אותו סיפור

מאז שהשנ"צ בנסיגה הוא נרדם יופי בשבע. יש ימים שישן צהריים ואז הולך לישון בעשר וימים שלא, ואז מתעלף בשש וחצי שבע, זה תהליך הורדת השינה

 

[kita1000]

אני מבינה שכנראה שאין ברירה אחרת

ועכשיו נשאר רק מחסום הגננת.

תודה!

 

[צימעס]

מתי אתם הולכים לישון? מתי אתם קמים?

כשהילדים שלי היו בגיל הזה, הייתי קונה בשמחה לילה רצוף בין 10 ל 6 בבוקר.

 

[kita1000]

אלו בערך השעות 10-6

היום הגננת צמצמה שנצ ל40 דקות
הילד התעייף מוקדם יחסית,שמונה וקצת. אבל עדיין לא נרדם. בטח זה ייקח כמה ימי הסתגלות.

 

[kita1000]

ישן... אחרי שעה של התהפכויות

 

[הילדה רובין הוד]

ככה היה לנו עם הגדול

והוא היה סוחב עד שעות עוד יותר מאוחרות ממה שתארת. כשהיה נשאר ימים ארוכים בגן לא היה לי לב לבקש מהגננות שיעירו אותו. הייתי מעדיפה לספוג את ההתמודדות ולהקל עליו בגן.
הסיפור הסתדר מעצמו ברגע שויתר על שנ"צ לגמרי ואפשר לומר שזה קרה מתי שנכנס לגן עירייה.

עם הקטן (בן שנתיים ו-2) עכשיו אותו סיפור, ואנחנו במהלכו של שלב המעבר. עם שנ"צ- הוא מפרפר עד 22:00 ויותר, ובלי שנ"צ הוא קווץ' לגמרי כבר סביב 19:00. מה שקורה אצלנו הוא שרוב הימים הוא לא ישן כי מעניין לו, בצהריים, כשיש נפילת מתח שכזאת, אני נותנת לו פירות מתוקים ואנחנו מורידים הילוך עד להתאוששות סבירה. שעות הערב האחרונות בשבילו מאוד מאוד קשות עדיין. מדי כמה ימים הוא נופל לשינה של שעתיים בערך וטוען מצברים. אני יודעת שבאותו יום אמנם נלך לישון מאוד מאוחר, אבל לא רואה איך להמנע מזה.

 

[kita1000]

תודה

רעיון הפירות מאוד מעניין וינוסה בקרוב.

הילד חווה נפילות מתח שכאלו בחזרה מהגן גם אם ישן שם. יושב עם דובי ומוצץ וחיבוק הרבה זמן... אנסה פירות.

 

[נינושה2]

כן זה בדיוק המצב אצלנו

כמה זמן אמורים ילדים בגיל הזה לישון? כי אם היא לא ישנה לי צהרים, יוצא שהיא הולכת לישון בשמונה, שמונה וחצי בערב וקמה בשש וחצי, זה עשר שעות וחצי, זה לא מעט מדי לילד בגיל שנתיים פלוס?

 

[kita1000]

אצלנו אותן שעות שינה, אולי קצת פחות

הייתי מצפה ליותר, אבל הילד לא עייף. פשוט לא עייף!

בלי שנצ: מ8 או 8 וחצי עד 6
עם שנצ הוא ישן *פחות* שעה עד שעה וחצי בצהריים+ 10 עד 6.

 

[הילדה רובין הוד]

גם אצלנו בדיוק אותו דבר

לקטן באמת יש כ-10 שעות שינה ביום, וזה יורד אם הוא ישן שנ"צ.

הגדול היה מסתפק אפילו בפחות, אבל הוא גם היה תינוק שישן מעט יחסית, וגם היום בגיל 4 הוא ישן יחסית פחות לחברים שלו אז אני לא יודעת אם אפשר לקחת אותו כדוגמא...

 

[kita1000]

אבל השאלה היא אם 10 זה לא פחות מדי?

אנחנו היינו ישנים כ12 שעות בגיל הזה, והגדולה (4) ישנה 11 עדיין, אם לא יותר.

 

[הילדה רובין הוד]

זו שאלה שאנחנו מתמודדים איתה יום יום

וכאמור עם הילד הגדול תמיד נתקלנו באיומים והפחדות על כך שהוא לא ישן מספיק.

תראי, אנחנו מתנהלים באופן שהוא הכי פחות "מנהל" את השינה של הילדים שלנו. מה שאנחנו משתדלים לעשות הוא להיות קשובים אליהם וכשהם עייפים לסייע להם להרדם בצורה נעימה וטובה. עם הגדול שעכשיו נאלץ להגיע בשעה מסויימת לגן ומשום כך לקום בשעה שמאפשרת להתארגן כמו שצריך אנחנו מקפידים לנתב אותו לשינה סביב שעה קבועה בערב, אבל זה גם די קורה באופן טבעי, הצורך שלו בשינה סביב אותה שעה בגלל סדר היום שהוא כפוף לו.

הקטן שלנו באמת בשלב מאוד מאוד קשה עכשיו, כי קשה לו להסתנכרן לשעות הפעילות המלאות ביום כשהוא מוותר על שנ"ץ. כמו שכתבתי, אני רואה את זה כשלב מעבר שבו הגוף שלו לומד להסתגל לשינויים, לפערים הגדלים ללא שינה, ומדי כמה ימים הוא באמת נדרש למלא מצברים ומרבה בשינה ביחס לימים הרגילים.
גם את כתבת שהילד עם שנ"ץ פשוט לא עייף, ואפילו ישן פחות. אני מניחה שגם לשעות האור הרבות שיש עכשיו הודות לקיץ יש קשר.

פשוט בגלל שהילד הגדול שלי היה ילד לא עייף באופן כללי (אפילו שאיתו היו לנו המון התלבטויות כי הוא ישן מאוד מאוד קל, ותמיד היו אומרים לנו שהוא לא ישן טוב כי הוא לא ישן מספיק) אני מניחה שלכל אחד יש צרכים אחרים בנוגע לשינה. אני גם ישנה מעט יחסית לחברות שלי (חוץ מעכשיו, בזמן ההריון, שהפכתי לדוב שינה), וככה גם בן זוגי, אז נראה לי הגיוני שגם בין ילדים תהיה שונות בנוגע לצורכי השינה.
אני רק מסייגת כי אני לא אשת מקצוע. אני מנסה להיות קשובה לילדים ולראות איך הם. כשאני מרגישה שהמיעוט היחסי הזה בשינה מקשה עליהם וגורר עצבנות או קושי בהתמודדות עם תסכולים למשל, אנחנו מכוונים להתנהלות יותר רגועה ומעודדת שינה. אבל בגדול, אני מרגישה שבד"כ אין מה לעשות- הילדים פשוט לא עייפים, מה שמאותת לי שהם אכן ישנים מספיק.

 

[kita1000]

האינטואיציה אומרת שאת צודקת

אבל כשילד בן שנתיים וקצת מסתפק ב9-10 שעות ביום...
מה אגיד... אני לא רגועה.

טוב לדעת שאנחנו לא היחידים.

אגב, אצלנו לפחות זה לא תורשתי, וגם לא חברתי (כולם הולכים לישון לפניו. כולם).

 

[נינושה2]

אם לא הייתי חייבת להעיר אותה בשש וחצי

אני חושבת שהיתה ישנה עוד שעה לפחות. אמנם לפעמים היא מתעוררת בחמש כשכבר אור ודורשת ציצי, בלי ציצי לא נראה לי שתחזור לישון, אבל אם כבר נרדמת חזרה אז יכולה לישון עד שבע וחצי לפחות. אז בעצם השגרה היומיומית לא מתאימה לה. ללכת לישון יותר מוקדם בערב אין מצב בגלל הגדולים. בעצם יוצא שהיא ישנה כמו בן ה-7 שלי. אמנם כל כמה ימים תופסת שנצ של שעתיים, אבל באותו יום הולכת לישון מאוחר.
לא יודעת מה לחשוב. מצד שני, מה אני יכולה לעשות? אי אפשר להכריח ילד לא עייף לישון.
יאללה שיתחיל כבר החופש הגדול ואוכל לתת לה עוד שעת שינה בבוקר.

 

[yoyo10]

הדבר היחידי שעזר אצלנו זה בגיל 3 בגן עיריה

שלא היה שנ"צ יש ילדים שגם 10 דקות שינה בגיל הזה משפיעות על השנת לילה שלהם

 

[kita1000]

מעדכנת אחרי יומיים של קיצור שנצ

ל40 דקות..
הילד נרדם בקלות סביב 8 בערב.
סהכ ישן 10 חצי שעות ביום שזה יותר מקודם.
נשמע שזו הדרך.


תודה