'הוא עצמו נבדל'

[Mist2]

האמת שלך

כל אחד והמקום בו הוא נמצא...

 

[ינוקא1]

זוהי האמת הפשוטה

שכל אחד יכול להיווכח בה - בתנאי שהוא ישר עם עצמו.

 

[Mist2]

או שלא...

 

[ינוקא1]

או שכן.

אם תעיין במה שכתבתי על "ירושלים" , תראה שזו האמת.

אי אפשר להפריד את האדם מחושיו מתפיסתו ומגופו , כשם שאי אפשר להפריד את ירושלים מבתיה , מרחובותיה , ומאנשיה.

זה נכון שירושלים יכולה להשתנות : הבתים , האנשים , הרחובות , עד לבלי הכר. הכל יכול להתחלף.

אך עדיין המושג המופשט נובע מהפיזי , ואינך יכול להפרידם.

אותו דבר לגבי הגוף - אולי אינני הרגל ואינני הראיה , ואינני החשיבה , אך אני נובע מכולם ביחד.

 

[Mist2]

זו ההבנה שלך...

בוא לא נחזור על זה שוב ברשותך...

 

[ושתי המלכה1]

הסיפא דוקא להפך

אך הכל נובע ממני

איני תלויה בסביבה החיצונית, בחושים, בגוף, בחשיבה. הם תלויים בי ונוצרים ממני.

אגב ירושלים דומה למשל המרכבה

 

[ינוקא1]

ומי סיפר לך את זה ? המן ???

האם את היית את ללא החושים , הגוף החשיבה ?
האם את היית את ללא שהייתה לך "תפיסה" ?

בדיוק כשם שאת יכולה להגיד "הם תלויים בי ונוצרים ממני" , את יכולה להגיד "אני נוצרתי מהם".

 

[ושתי המלכה1]

נכון

 

[ינוקא1]

אייקון |משתחווה|

 

[ושתי המלכה1]

ירושלים של זהב

לא הפוכה. אבל כוללת גם את ההבדלה וגם את האין-הבדלה. ומעבר להגדרות ממילא.

יפה הקטע עם ירושלים

 

[ינוקא1]

בדיוק

אני לפעמים בכוונה נוקט רק צד אחד - כשאני רואה חד צדדיות בכיוון השני.

אבל האמת היא שיש כמה נקודות מבט וכולן נכונות.

 

[ושתי המלכה1]

אחר כך

ראשית, זהו תרגום לעברית מאנגלית ומסנסקריט? לא ידוע לי מה נאמר במקור, ודניאל גליקר ודאי ישמח לספר לנו ולתקן..

אדם בתודעה אלוהית..הוא עצמו נבדל - לא יודעת. אלוהית? נבדל?
יותר מדויק, בתחילה נפרד+מזוהה עם כל תוכן, בהמשך יודע+נבדל מהתוכן, ואז אחד.

בקשר לידיעה הפנימית הזו - ישנן הזהויות הרגילות "אני עושה, מדברת, מפרישה, מקבלת, עוצמת". כל הדברים המתרחשים מבוססים וצבועים בתפיסת האישיות הפרטית הנפרדת, העושה, הבוחרת, החושבת, החווה, המרגישה, ה...
הצבעה יפה זו על התפיסה האישית היא אחד העיקרים. סימפטום מרכזי בבורות.
הידיעה - איני החושים, מושאיהם, המגע ביניהם, והתגובה בתחושות,מחשבות ורגשות.

האם מדובר בתודעה שהאדם יכול להגיע עליה, או שמדובר במצב נתון וכל אדם כבר בתודעה אלוהית?
לא מדובר בהישג להגיע אליו ("הגעתי להארה") וגם לא מצב נתון ("כולנו מוארים כבר עכשיו"). זה לא אישי.
ישנה בורות לטבע התודעה. והבורות הזו גם היא חלק מהמציאות.

 

[neophile]

ואוו צפוף כאן .. צריך קצת ספייס

 

[Mist2]

?

 

[neophile]

אני לא יודע מה זאת תודעה אלוהית

אבל מצד ה"חושים הגשמיים" ישנה איכות מיוחדת עדינה וקלושה מאוד של חלל , של מרחק מה"חושים הגשמיים" שהיא נפרדת מהם אבל לא לגמרי כי רק ביחס אליהם האיכות הזאת מורגשת .

 

[רועי החושב]

"בתוככי ליבו"

כלומר- זה עניין לא של אמת, אלא של ערכים.
במילים אחרות- הטקסט מבקש לכונן לאדם ערכיות בלתי תלויה בחושיו.
או במילים אחרות-ערכיות שמעודדת דחיית סיפוקים.
כל הקטגוריות שהוזכרו "שומע, נוגע, מריח, אוכל, נע, ישן ונושם" הן קטגוריות של סיפוקים חושיים שיש לאדם מידה מסויימת של יכולת למתוח את הגבולות שלהם.
יש לציין שאי אפשר להשתחרר מהקטגוריות האלו לחלוטין ועדיין לקיים את החיים, ולכן הטקסט הוא בעיקרו- שיקרי, אבל בבחינת שקר, או מיתוס שמכוון אל איזושהי מהות.
אם לוקחים את הטקסט כפשוטו והולכים עם המסקנות שלו עד הסוף- הוא סם מוות. הוא מקדש את המוות, את הניכור מהעולם.
סך הכל לא טקסט מעודן במיוחד. השפה שלו וולגרית.
אני לא ממליץ לך לקרוא טקסטים כאלו כי אתה לוקח הכל באופן פשטני מדי ולכן טקסטים כאלו שמבטאים רעיונות, חשובים ככל שיהיו, בשפה דתית מדי, גסה מדי, יכולים להזיק לך כל עוד אין לך את היכולת להוציא את התמצית מהטקסט.
מיותר לציין שאין שום קשר בין הפרשנות שלך לטקסט, שהיא גורדייפית, לבין הטקסט. אולי בעצם שבלונות החשיבה הגורדייפיות מגנות עליך מטקסטים מסוכנים כאלו כי אתה אפילו לא מתחיל להבין אותם, ולכן הרעל שבהם אפילו לא מתחיל להזיק לך. אתה במצב מבורך של תמימות מטומטמת. אשריך!

 

[neophile]

מה זה "יודע בתוככי לבו תמיד" ?

 

[Mist2]

יפה

מה דעתך?
לדעתי מדובר בכמה רמות שונות.

 

[דניאל גליקר]

האם אתה מתכוון

ל-בהאגוואד גיטה?
במידה וכן, תוכל בבקשה לציין פרק ופסוק שבו זה כתוב.

אז אוכל לענות לושתי מה זה אומר.
לבדוק מול המקור ולא מול תרגום.

 

[Mist2]

בהזדמנות