הוא עושה לי טובה.

[נדיה של ארבעה]

הוא עושה לי טובה.

מה לעשות עם ילד שמחשב כמה טובות אנחנו חייבים לו? הוא פשוט איכשהו הגיע לרעיון שאם הוא נענה לבקשותינו (אריאל טלפון מצלצל, תרים בבקשה") או שומע בקולנו ("קריר, אם אתה יוצא החוצה שים סוודר"), אנחנו "חייבים לו" ואסור לנו להיות "כפויי טובה" ולא להענות לבקשותיו. אז קודם כל אנחנו משתדלים להענות לבקשות הגיוניות אבל א. זה לא תמיד אפשרי ב. זה לא תמיד רצוי ו-ג. הגישה עצמה דורשת תיקון חינוכי דחוף. מצד שני אין לי עניין לריב איתו או לגרום לו להרגיש רע עם עצמו. גם ככה התקופה הזו קשה לכולנו. כל זה התפוצץ בגלל שבבוקר בשיא הלחץ הוא רצה חולצה קצרה של בית הספר ללבוש מתחת לארוכה. לא היה לי מושג איפה החולצה הזו וממש לא הייתי פנויה לחפש.

 

[לאה_מ]

ברכות על הניק החדש ../images/Emo13.gif

לקנות לו מחשבון?

אני רוצה קודם לשאול - הגישה הזו היתה תמיד או שזה התחיל לאחרונה? כי נשמע שאריאל עובר עכשיו תקופה מאד לא קלה...

 

[נדיה של ארבעה]

זה נראה לי חדש, או ש...

קודם לא הייתי מודעת לזה. כולנו עוברים תקופה קשה, זה ברור. נוסף עוד ילד, כל המערך השתנה וכל אחד צריך למצוא את מקומו מחדש, וזה לא קל. השאלה היא מה עושים. את רומזת שנשאיר את זה ככה? אגב הניק החדש (תודה, תודה) - למישהו יש מושג איך אני נכנסת במקרה הצורך למסרים של הניק הישן?

 

[Shellylove]

לגבי הניק הישן

את לוחצת על "החלף שם משתמש" שנמצא למעלה בצד השמאלי של המסך, ואז כותבת את הניק ואת הסיסמה. ובאמת מזל טוב על הניק, מאד הולם אותך! לגבי אריאל, אני לא יודעת. מצד אחד אני חושבת אולי "להשיב לו באותה מטבע" עם הומור, כלומר איך הוא משיב לך טובה על זה שהכנת ארוחת-ערב? כיבסת לו את הבגדים? וכו´, מצד שני, זה יכול רק לגרור מין חשבונאות משפחתית לא רצויה. מצד שלישי, אולי באמת לחכות קצת ולתת למערכת המשפחתית להירגע ולהתבסס במעמדה החדש ואז לראות?

 

[לאה_מ]

עוד לא הספקתי לרמוז... ../images/Emo13.gif

אין ספק שאתם עוברים תקופה לא קלה. ואולי אריאל מרגיש קצת מקופח, כי בכל זאת הוא הבכור והגדול ויש ממנו כבר ציפיות שאין מהקטנים, ואולי הוא פתאום מרגיש איזו מעמסה נפלה על כתפיו, ומכאן ההתחשבנות שאת מתארת (וגם מה שתארת בפעם הקודמת עם ההתחמקויות וההתחכמויות). אני לא חושבת שצריך להתעלם. להיפך. אני חושבת שצריך לעשות. אבל נראה לי, שאם זה באמת תוצאה של השינוי בדינמיקה המשפחתית שלכם, ומה שהשינוי הזה מחולל לאריאל, את צריכה לשאול את עצמך איך אריאל מרגיש, מה גורם לו להתנהג כך, מה חסר לו - ואז לחזק אותו במקומות שצריך (אני סתם זורקת, לא יודעת אם אני בכיוון, אבל אולי לנסות לארגן לו זמן לבד איתכם, אפילו במועדים קבועים במהלך השבוע, אולי לנסות לדבר איתו על איך הוא מרגיש, אולי לנסות להרעיף עליו אהבה באופן מיוחד... אני סומכת עליך שתדעי למצוא את הדבר הנכון).

 

[ציפי ג]

כפיות טובה

היתה חלק מנושאי פ"ש שבוע שעבר. אולי יש קורלציה?

 

[נעה גל]

אני לא חושבת שזו כפיות טובה

 

[zimes]

נראה לי אחלא -

אז אל תבקשו. סוודר? שלא ילבש. בעיה שלו. אל תתעסקי עם זה בכלל (הופ! ירדה דאגה מהראש שלך). או לחילופין - "לדעתי קר בחוץ. אתה רוצה שאני אוציא סוודר מהארון?" ושיעשה עם זה מה שהוא רוצה. זו הרי לא טובה עבורך! טלפון? אל תענו. מה הענין הגדול? (הרווחת רגע שקט...) אני משוכנעת שעם הזמן הוא כן יעזור בדברים קטנים, ויקח על עצמו אחריות בדברים שקשורים אליו. זה בנוסף ללהקדיש לו תשומת לב, איכשהו (ראי הודעה של לאה בה היא לא רומזת כלום).

 

[vered4]

הייתי מסכמת איתו כמה דברים

לפעמים ילדים לא מודעים למה שעובר עלינו כמבוגרים, הלחץ של הבוקר למשל, או ההסעות לכל מיני מקומות. נראה להם מאוד פשוט וטריוויאלי שיעשו בשבילם דברים. אני מצאתי שאני פשוט צריכה לדבר עם הילדים, להסביר, לשמוע מה הם רוצים, מה היה נוח להם.ואז לשבת ולסכם, איך נוח לנו כמשפחה להתארגן ולהסתדר. למשל שאם הוא צריך דברים מסוימים כמו חולצה- שיבקש בערב הקודם. הסעה לאיזה מקום שיברר לפני כן אם אפשרי. נכון שהתנאים בבית השתנו, אבל זו לא "אשמתו" של אף אחד, ואף אחד לא "נדפק" וצריך לקבל פיצוי. אלה החיים- אומרים בצרפתית

.

 

[אוריון של שי]

אולי להראות לו בעדינות שלא כך עושים

רק רעיונות... אפשר לעשות עבורו דברים תוך אמירה "אמנם אין לך מספיק נקודות זכות אצלי אבל בשמחה אעשה...." דבר שני - תנסו את ובעלך להנהג כך אחד כלפי השני מולו - שיראה את התמונה השלמה...