הוא סיפר

[צייר]

הוא סיפר

הוא סיפר לה סיפורים היא ציפתה ממנו לניסים חשקה בחיבוק באהבה בבוקר טוב אהובה התעלם ממנה כאילו לא הייתה , כריק לא חשק בגופה המושלם כיום היא פרח נבול , שמחפש אהבה את תפיחתו תרם לאחרת מהפינה שהמתינה לו כל ערב עם המון תשוקה את גופה היא מסרה למדע התשוקה לדוקטור אהבה ההיא מהפינה לא תדע שהוא מתכוון לעוזבה לטובת השכנה היפה מהקומה התחתונה שאותה יאכיל באהבה ותשוקה עד לפעם הבאה צייר

 

[דיתוּש]

כמה מדכא...

אבל לא נורא, זה כתוב יפה, אז נסלח

 

[צייר]

דיתוש

זה סיפור מהחיים זה סיפור כואב ואמרתי את האמת כאב לי נורא שנודע לי המקרה ןלכן כתבתי את זה כאב חד מפלח את ליבי כאב חד קורע את תוכי עד מתי היא תסבול ולמה הוא ילך לשדות זרים כאשר בבית ממתינה לו אהבה פרח יפה שושנה של אהבה עם המון תשוקה שכרגע מתייסרת מכאב כאשר הוא .....................

 

[טאKילה]

שקרן..../images/Emo88.gif

היא אמרה לו שקרן עוד יבוא יום, הוא משחק ברגשותייה,צוחק בפנייה, ושוכח איך הגלגל מסתובב לו, הוא הרגיש מלך מלכי התשוקה ברח מאהובתו לבית שכנתו בלהט האכיל את האחרת, מתנה אהבים הגוף מלא שקרים, תשוקת הנבגדת לא תחכה לנצח מישהו קורא לה,מישהו שם לכבודה מישהו ידע לתת לה אהבה ותשוקה. ואתה שקרן תתעופף במכנס מופשל מאסה בך השכנה מהקומה התחתונה. תחזיק בידך את אונך,שתיהן כבר לא לך, מתוסכל מבוייש,תאונן בנחת עד העונג הבא. [צייר תוכן עצוב,והכתיבה יאמי

]

 

[צייר]

טאקי מתוקה

טאקי יקרה היום לבי נקרע לבי עצוב ואני בדכאון מחפש מנוס מההווה מחפש מקלט לנפשי המדממת כי מעסתי בחיים האלו של השקרים המריבות והכאב

 

[ליידי בל]

דוקטור אהבה..הנה משהו נחמד בשבילך..

שכתבתי בעבר..

לא ידעתי עליו דבר - ביקשנו אני והוא להיות נווה מדבר להרוות שיממון ושיגרה שנשחקה את הטוב עוד לא טעמנו... במשעולי הזמן זרמנו יחדיו רק אלוהים כסה עלינו משכב בלילות קרים בו היינו רעבים חום גופנו הפך לאחד ומיוחד ואז הכל המאבק של המוח והלב כל אחד מהם תפס חיים משלו מי יפסיד?.. מי ינצח? כל אחד משניהם ניסה לגרום לנו לפעול על פי רצונו לרגעים הרישנו לשניהם.. אבל הבטחת שתהיה כאן לצידי בכל שעה בכל דקה שאזדקק לחומך לי קסמת ואותי קנית בתשוקתך פחדתי בהתחלה לא ידעתי מה יהיה כה נורא לצאת למסע האהבה ... כמכושפת עקבתי תמיד אחרי מגעך ניגנת במשעולי גופי שירה ארכאית אצבועתייך בי גילו לאיטן המסה רגעית השבת את חדוות נעורי חזרה.. ומאותה פעם ראשונה פתחת שערי תשוקה כלואה תאווה שהייתה תבועה בי כתבערה לא מרוסנת לא אכלתי לא שתיתי לא ישנתי כמו שצריך את שנתי רק אותך ראיתי במוחי אחרי שהשתלטת על ליבי איך אוכל לחזור לאחור..איך אוכל להשאר רק עם זיכרון? כמו נוצה לבנה שהדיו עוד נוטף ממנה ללא הפסקה כותבת פה מילה במילה כי אתה בדמי בתוך מוחי פורטת על הדף את מנגינת התשוקה הערגה לך.. שוב התשוקה חדרה לה לנשמה בתנועה מתמשכת בלי פינת עצירה בלי סימן אזהרה כבשה אותה רק הבהובי מילותייך יראו את סופה ואני יושבת פה ותמהה מתי יגיע הסוף הנורא האם לתשוקה הזו תשאר אותה ערגה כמו בהתחלה..