The Flames Within
New member
"הוא מת מפחד"
זה מה שאמרת לי כשסיפרתי שהוא מסרב לפגוש אותי.
יש לי מין קטע כזה,אני מניחה שלכולם למען האמת.
המשיכה שלי קשורה לאיזו פנטזיה מסתורית שמתחוללת בראש שלי.
ברגע שאני מכירה את ה"אובייקט" לעומק, זה הולך ודועך.
למשל, עידו.
הקטע היה פיזי, ואינטלקטואלי, כמובן.
הוא ישב לידי בשיעורים שנתיים תמימות שלא היו תמימות בכלל.
ואח"כ היינו צדים אחד את השני בהפסקות.
נמשכתי למראה הגרמני, הערפדי, לכפור שנשב ממנו.
משהו קפוא באופי ובמראה, שגם באמצע אוגוסט הרגיש כמו ברלין במרץ.
עור לבן כמו שיש, עיניים ירוקות קפואות.
בדיוק ההיפך ממני.
שכל דבר בי צועק "חום" ו"קיץ".
החל מהעור השזוף וכלה בגווני השמש בשיער ונגיעות האש בעיניים.
נמשכתי לגיל.
לשיער שמתחיל להאפיר, לקמטים הקטנים סביב העיניים כשהוא מחייך.
שוב, ההיפך הגמור ממני.
הנעורים הניצחיים שלי.
האורבניות שלו, והכפריות שלי.
ההתנגשות של ההפכים שאנחנו יצרה משהו כימי בלתי נשלט ומוסבר.
שעות של גבי שעות של פילרטוטי לשון, נגיעות קטנות ומחשמלות, לא מתכוונות אך גם לא מתנצלות.
שמלה דקיקה שחושפת פטמות זקורות,
חולצה מגוהצת למשעי ומכופתרת כראוי.
רגל שזופה ויחפה על רצפת אבן קרה,
ליד מוקסינים שחורים מצוחצחים ומבהיקים.
מחול של מילים, נגיעות, ריחות.
בלי שום דבר ישיר.
"מה שהוא מנסה להגיד זה שזאוס היה מנהל אורגיות מטורפות"
"כן, מזיין כל מה שזז. תכלס, היה להם ממש כיף פעם, הייתי חוזרת"
"גם אני"
"הלו בובה"
"הריח של הבושם שלך, מוציא אותי מריכוז"
"אני מסתכל על נשים אחרות"
"קשה לי לרוץ עם החזה שלי"
"דווקא לא נראה לי שתהיה לך בעיה, אולי רק למי שיסתכל עליך"
הייתי מרחמת על מי שיושב אחריי על הכיסא.
השארתי שלוליות בכל פעם.
רצתי לדירה שלי ואוננתי עד כלות הנשמה.
בלי שום דבר ישיר, מעולם לא שמעתי מחמאה אחת על המראה שלי,
מעולם לא שמעתי שום דבר רוצה, משתוקק, תאב.
וידעתי שאני האישה הכי מושכת בעולם בעיניו, שהוא רוצה אותי כמו שהוא לא רצה אף אחת.
העובדה שמעולם לא שמעתי "אני מת לדחוף לך את הזין שלי עמוק כל כך שלא תוכלי לנשום"
גרמה לי להתחרפן יותר.
ואז הוא עזב, מערכת היחסים תוחזקה בטלפון ובאינטרנט ולאימתי הרבה הפכנו לידידים.
ברגע שידעתי את כל הפרטים המשעממים והיבשים על חייו ועל מה שעובר עליו, הוא הפך למשעמם.
איבדתי משהו מהמשיכה אליו. לתמיד.
הוא עדיין מושך ומרגש, אבל לא כמו פעם, לא מתקרב.
ובכן,
העסק איתך הוא דומה אך שונה.
אתם דומים, חיצונית. אם כי אתה צעיר יותר ומיוסר פחות.
אבל אני מבינה את המשיכה הפיזית, אתה הסוג שלי.
גם בינינו יש הפרש גילאים לא קטן,
מה שהפעם היה בעיקר בעוכרי.
אם לא היית כזה פחדן מזורגג כשהייתי בת 16, לא היית נשאר בגדר פנטזיה כמעט עשור אחרי.
זה הרבה יותר גרוע מהבחינה הזאת שהכל מאוד גלוי.
פשוטו כמשמעו.
ראיתי את כל מה שיש לראות בך,
הגוף המפוסל שלך,
הזין הע-נקי שלך (הרבה גברים סתם מדברים, אתה אפילו לא היית מודע לכמה חריג אתה)
ראיתי איך אתה מאונן, גומר, מחדיר אצבעות, מוצץ לעצמך,
ראיתי איך אתה נושך את השפתיים ועוצם את העיניים כשאתה לא עומד בזה.
ראיתי את הפנים שלך מתעוותות ביופי משכר ב"מוות הקטן".
וגם אתה מכיר מקרוב כל קימור,
של שדיים שופעים,
מותניים צרים,
ישבן בולט ומזמין,
ושפתיים בשרניות שמסתירות יותר מאשר מגלות.
אתה אמרת לי והראת לי שאני הפנטזיה שלך,
השטן שלך,
הקללה שלך.
אני רוצה אותך כל כך, שזה כואב לי בכוס.
מין חינוך מחורבן כזה קיבלתי, שקיבלתי כל מה שאני רוצה.
אני גרועה בדחיית סיפוקים וכשאני לא מקבלת משהו, אני רוצה אותו יותר.
אני כל כך רוצה אותך, שהייתי צריכה לעשות הפסקת אוננות עכשיו.
אני רוצה להרגיש את הידיים שלך,
מלטפות, מועכות, מפליקות, מכאיבות, מושכות לי בשיער וצובטות לי את הפטמות.
אני רוצה להרגיש את האצבעות שלך מזיינות אותי בכל החורים,
אני רוצה להרגיש את הלשון שלך חוקרת את הפה שלי, את הכוס שלי, את הדגדגן שלי.
אני רוצה להרגיש את הגוף הרזה והשרירי שלך נדחק לגוף המלא והרך שלי.
אני רוצה את הזין הענקי שלך עמוק בתוכי,
בליבה שלי, פועם, דוחק, נוגע, מכאיב, מביא אותי לקצה,
אני רוצה להתכווץ על הזין שלך בצרחות, אני רוצה הכל ביחד.
אני רוצה שתזיין אותי בכל תנוחה, בכל חור.
אני רוצה למצוץ לך עד שאחנק, עד שהזרע שלך ימלא את הפה שלי.
אני רוצה שתזיין אותי בכוס ותחדיר לי אצבעות לתחת.
אני רוצה לגמור ולגמור ולגמור ולהתמלא בנוזלים שלך ושלי.
והדבר היחידי שיעביר לי את השגעון הזה,
זה להפוך אותך לידיד שלי.
אז הצעתי לך להיפגש לקפה במקום הומה אדם.
אמרת שאני משוגעת, חסרת שליטה ואימפולסיבית.
"מה אם תגידי לי "תראי לי את הזין?"
אתה כל כך מפחד ממני,
שאתה לא מסוגל לשאת את המחשבה של לפגוש אותי.
ואיכשהו מאותו הרגע הפכת למין "דושבאג".
עם התחמקויות, הערות מפגרות, וריח עז של חרדה נודף ממך.
כל כך עז, שהוא עובר דרך המחשב.
manup dude.
אני לא הולכת לטרוף אותך.
היית מת!
זה מה שאמרת לי כשסיפרתי שהוא מסרב לפגוש אותי.
יש לי מין קטע כזה,אני מניחה שלכולם למען האמת.
המשיכה שלי קשורה לאיזו פנטזיה מסתורית שמתחוללת בראש שלי.
ברגע שאני מכירה את ה"אובייקט" לעומק, זה הולך ודועך.
למשל, עידו.
הקטע היה פיזי, ואינטלקטואלי, כמובן.
הוא ישב לידי בשיעורים שנתיים תמימות שלא היו תמימות בכלל.
ואח"כ היינו צדים אחד את השני בהפסקות.
נמשכתי למראה הגרמני, הערפדי, לכפור שנשב ממנו.
משהו קפוא באופי ובמראה, שגם באמצע אוגוסט הרגיש כמו ברלין במרץ.
עור לבן כמו שיש, עיניים ירוקות קפואות.
בדיוק ההיפך ממני.
שכל דבר בי צועק "חום" ו"קיץ".
החל מהעור השזוף וכלה בגווני השמש בשיער ונגיעות האש בעיניים.
נמשכתי לגיל.
לשיער שמתחיל להאפיר, לקמטים הקטנים סביב העיניים כשהוא מחייך.
שוב, ההיפך הגמור ממני.
הנעורים הניצחיים שלי.
האורבניות שלו, והכפריות שלי.
ההתנגשות של ההפכים שאנחנו יצרה משהו כימי בלתי נשלט ומוסבר.
שעות של גבי שעות של פילרטוטי לשון, נגיעות קטנות ומחשמלות, לא מתכוונות אך גם לא מתנצלות.
שמלה דקיקה שחושפת פטמות זקורות,
חולצה מגוהצת למשעי ומכופתרת כראוי.
רגל שזופה ויחפה על רצפת אבן קרה,
ליד מוקסינים שחורים מצוחצחים ומבהיקים.
מחול של מילים, נגיעות, ריחות.
בלי שום דבר ישיר.
"מה שהוא מנסה להגיד זה שזאוס היה מנהל אורגיות מטורפות"
"כן, מזיין כל מה שזז. תכלס, היה להם ממש כיף פעם, הייתי חוזרת"
"גם אני"
"הלו בובה"
"הריח של הבושם שלך, מוציא אותי מריכוז"
"אני מסתכל על נשים אחרות"
"קשה לי לרוץ עם החזה שלי"
"דווקא לא נראה לי שתהיה לך בעיה, אולי רק למי שיסתכל עליך"
הייתי מרחמת על מי שיושב אחריי על הכיסא.
השארתי שלוליות בכל פעם.
רצתי לדירה שלי ואוננתי עד כלות הנשמה.
בלי שום דבר ישיר, מעולם לא שמעתי מחמאה אחת על המראה שלי,
מעולם לא שמעתי שום דבר רוצה, משתוקק, תאב.
וידעתי שאני האישה הכי מושכת בעולם בעיניו, שהוא רוצה אותי כמו שהוא לא רצה אף אחת.
העובדה שמעולם לא שמעתי "אני מת לדחוף לך את הזין שלי עמוק כל כך שלא תוכלי לנשום"
גרמה לי להתחרפן יותר.
ואז הוא עזב, מערכת היחסים תוחזקה בטלפון ובאינטרנט ולאימתי הרבה הפכנו לידידים.
ברגע שידעתי את כל הפרטים המשעממים והיבשים על חייו ועל מה שעובר עליו, הוא הפך למשעמם.
איבדתי משהו מהמשיכה אליו. לתמיד.
הוא עדיין מושך ומרגש, אבל לא כמו פעם, לא מתקרב.
ובכן,
העסק איתך הוא דומה אך שונה.
אתם דומים, חיצונית. אם כי אתה צעיר יותר ומיוסר פחות.
אבל אני מבינה את המשיכה הפיזית, אתה הסוג שלי.
גם בינינו יש הפרש גילאים לא קטן,
מה שהפעם היה בעיקר בעוכרי.
אם לא היית כזה פחדן מזורגג כשהייתי בת 16, לא היית נשאר בגדר פנטזיה כמעט עשור אחרי.
זה הרבה יותר גרוע מהבחינה הזאת שהכל מאוד גלוי.
פשוטו כמשמעו.
ראיתי את כל מה שיש לראות בך,
הגוף המפוסל שלך,
הזין הע-נקי שלך (הרבה גברים סתם מדברים, אתה אפילו לא היית מודע לכמה חריג אתה)
ראיתי איך אתה מאונן, גומר, מחדיר אצבעות, מוצץ לעצמך,
ראיתי איך אתה נושך את השפתיים ועוצם את העיניים כשאתה לא עומד בזה.
ראיתי את הפנים שלך מתעוותות ביופי משכר ב"מוות הקטן".
וגם אתה מכיר מקרוב כל קימור,
של שדיים שופעים,
מותניים צרים,
ישבן בולט ומזמין,
ושפתיים בשרניות שמסתירות יותר מאשר מגלות.
אתה אמרת לי והראת לי שאני הפנטזיה שלך,
השטן שלך,
הקללה שלך.
אני רוצה אותך כל כך, שזה כואב לי בכוס.
מין חינוך מחורבן כזה קיבלתי, שקיבלתי כל מה שאני רוצה.
אני גרועה בדחיית סיפוקים וכשאני לא מקבלת משהו, אני רוצה אותו יותר.
אני כל כך רוצה אותך, שהייתי צריכה לעשות הפסקת אוננות עכשיו.
אני רוצה להרגיש את הידיים שלך,
מלטפות, מועכות, מפליקות, מכאיבות, מושכות לי בשיער וצובטות לי את הפטמות.
אני רוצה להרגיש את האצבעות שלך מזיינות אותי בכל החורים,
אני רוצה להרגיש את הלשון שלך חוקרת את הפה שלי, את הכוס שלי, את הדגדגן שלי.
אני רוצה להרגיש את הגוף הרזה והשרירי שלך נדחק לגוף המלא והרך שלי.
אני רוצה את הזין הענקי שלך עמוק בתוכי,
בליבה שלי, פועם, דוחק, נוגע, מכאיב, מביא אותי לקצה,
אני רוצה להתכווץ על הזין שלך בצרחות, אני רוצה הכל ביחד.
אני רוצה שתזיין אותי בכל תנוחה, בכל חור.
אני רוצה למצוץ לך עד שאחנק, עד שהזרע שלך ימלא את הפה שלי.
אני רוצה שתזיין אותי בכוס ותחדיר לי אצבעות לתחת.
אני רוצה לגמור ולגמור ולגמור ולהתמלא בנוזלים שלך ושלי.
והדבר היחידי שיעביר לי את השגעון הזה,
זה להפוך אותך לידיד שלי.
אז הצעתי לך להיפגש לקפה במקום הומה אדם.
אמרת שאני משוגעת, חסרת שליטה ואימפולסיבית.
"מה אם תגידי לי "תראי לי את הזין?"
אתה כל כך מפחד ממני,
שאתה לא מסוגל לשאת את המחשבה של לפגוש אותי.
ואיכשהו מאותו הרגע הפכת למין "דושבאג".
עם התחמקויות, הערות מפגרות, וריח עז של חרדה נודף ממך.
כל כך עז, שהוא עובר דרך המחשב.
manup dude.
אני לא הולכת לטרוף אותך.
היית מת!
